נדחתה תביעת המהנדס צבי שינזינגר נגד יצחק תשובה וגיל אגמון

שינזינגר, שליווה את הפרויקט הלוגיסטי של דלק מוטורס, תבע בונוס של 140 אלף דולר ובנוסף דרש 620 אלף דולר בגין הוצאות והפסדים שנגרמו לו, לטענתו, ממעצרו ומחקירתו במשטרה

‎‎בית המשפט המחוזי בתל-אביב לאחרונה תביעת שיפוי בסכום של 760 אלף דולר נגד בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה; המנכ"ל, גיל אגמון; ונכסי ד.מ.ר של חברת דלק, שהגיש המהנדס צבי שינזינגר שליווה את הפרויקט הלוגיסטי של החברה.

שינזינגר הועסק בהקמת הפרויקט הלוגיסטי של חברת דלק מוטורס, שנועד להקמת אתר לאחסנת רכבים חדשים, מבנה למסירת רכבים חדשים ללקוחות, מחסן, מוסך ומשרדי הנהלה במתחם של כ-54 דונם באזור מושב ניר צבי.

התובע הועסק בהקמת הפרויקט, מבלי שנחתם עימו הסכם בכתב, והתשלומים בוצעו על-ידי חברת-הבת של דלק כנגד חשבוניות מס שהוציא התובע.

‏התובע ביקש לחייב את החברה לשלם לו בונוס בסכום של 140 אלף דולר עבור עבודתו, ובנוסף ביקש לחייב את החברה ואת אגמון לשלם לו 620 אלף דולר, בגין הוצאות והפסדים שנגרמו לו, לטענתו, ממעצרו ומחקירתו במשטרה בחשד למתן שוחד.

לטענת שינזינגר, החברה ואגמון פעלו בדרך שגרמה למשטרה לחקור ולעצור אותו בחשד למעורבות בעבירת שוחד. בנוסף, טען כי תשובה התחייב בפניו כי יסדיר את התשלום עבור נזקיו עקב המעצר והייצוג המשפטי.

החברה טענה בתגובה כי הבונוס שולם, ובנוסף טענה כי התובע נעצר ונחקר בשל היותו חשוד באופן אישי בעבירת שוחד בתקופה, בה ניהל קשרי עבודה עם מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשר למרכז הלוגיסטי. לטענתה, היא לא פעלה בדרך שגרמה למשטרה לחקור ולעצור את התובע, ובוודאי לא התחייבה לשפות אותו בגין הוצאותיו בהליך הפלילי ובגין אובדן הכנסה.

השופט יהושע גייפמן דחה את הטענה כי לתובע לא שולמו בונוסים עבור עבודתו. בנוסף נקבע כי לא הוכח כי החברה או מנהליה גרמו בהתנהלותם למעצרו של התובע או לחקירתו במשטרה, וכי לא הוכח קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו לתובע עקב המעצר והחקירה לבין התנהלות החברה ומנהליה. עוד נקבע כי אגמון לא התחייב לשפות את התובע בגין נזקים כספיים שנגרמו מהמעצר ומהחקירה.