"בביומד הישראלי חוששים להנפיק בנאסד"ק לפי שווי נמוך"

ב-2005 , כשחברות ביומד החלו להנפיק בבורסה בתל אביב, סטו בריץ', האחראי על תחום הביומד בבנק ההשקעות האמריקני Oppenheimer, היה מגדולי הסקפטים. הוא לא האמין שבישראל יכול להיווצר שוק הון מוצלח לתחום. אך מאז עמדתו השתנתה.

"אני מקבל היום את האפשרות שחברה יכולה להנפיק בתל אביב כמקפצה לנאסד"ק, ואפילו להשיג בוול סטריט שווי סביר בהמשך", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

"בנוסף, מגמה שכבשה אותי היא חברות דואליות שנסחרו תחילה בנאסד"ק או באחת הבורסות האמריקניות האחרות, ואחר-כך נרשמו בתל אביב וביצועיהן היו נאים. מחקר שערכנו הראה כי מניות דואליות פחות תלויות במדד הביומד הישראלי והן עצמאיות יותר במסחר שלהן".

"גם אי גיוס בזמן הוא פעילות מדללת"

בנק ההשקעות אופנהיימר פעיל שנים רבות בשוק ההנפקות של חברות ישראליות בארה"ב, ובריץ' הוא אחד האנשים בוול סטריט שלהם היכרות עמוקה עם חברות הביומד הישראליות מעבר לים.

באחרונה אין הרבה ברכה בתחום הזה - רוב ההנפקות לא הצליחו להשיג את השווי שלו קיוו, כמה חברות אף ביטלו את ההנפקה, וחלק העדיפו להיכנס לשוק בדלת האחורית, דווקא דרך שלדים.

"לעיתים חברות ישראליות חוששות להנפיק בנאסד"ק לפי שווי שנראה להן נמוך. הן מפחדות להידלל, אך צריך לבדוק מה האלטרנטיבות שלהן", הוא אומר, "כך, אלטרנטיבה של גיוס מקרנות הון סיכון, יכולה להיראות טוב עכשיו, אבל בהמשך החברות יכולות למצוא שמנגנוני ההשקעה הייחודיים של ההון סיכון מדללים אותן פי כמה וכמה מגיוס בבורסה.

"כמו-כן, לעיתים חברות מעדיפות לבצע גיוס לא מדלל באמצעות הסכם אסטרטגי עם חברה גדולה, אבל זהו הגיוס שלימים מתברר כמדלל מכולם, כי הוא מדלל את ההכנסות העתידיות של החברה", הוא אומר עמוק מהפוזיציה, כמי שמעדיף ביצוע הנפקות ורכישות.

* מה לגבי האפשרות של להמתין ולא לגייס כלל?

בריץ': "לא לגייס בזמן פירושו למתוח את קופת המזומנים הקיימת בתקווה להגיע בכוחות אחרונים לאבן דרך שתאפשר גיוס בשווי גבוה יותר. אלא שגם פעילות כזו מדללת - היא מונעת מהחברה להתקדם במהירות גבוהה וגורמת לה לשרוף שנות פטנט ולהגיע לגיוס הבא מעמדה נחותה".

בריץ' הוא גם חסיד נלהב של הנפקות המשך כחלופה לגרירת רגליים בבורסה ללא מימון מתאים. "רוב חברות מדעי החיים בארה"ב מדוללות כל 12-18 חודשים", הוא אומר.

* מה לגבי מיזוג לשלד כחלופה זולה ובטוחה יותר להנפקה?

"לחברה שמבצעת הנפקה ראשונית יש סיכוי רב יותר לעניין אנליסטים כי בשוק אוהבים מניות עם מסחר ער. בלי תמיכת החתמים ובלי סחירות, קשה לתפוס תשומת לב".

חברות דואליות כמו פלוריסטם, פרוטליקס ופרולור, לא הנפיקו בנאסד"ק אלא התמזגו לשלד בורסאי. כולן הצליחו לנצח את "קללת השלד" והשיגו נראות בשוק ההון האמריקני. בריץ' מנתח כיצד הן עשו זאת: "פלוריסטם למשל לא התעצלה וביצעה ניסויים קליניים טובים שהראו כי המוצר שלה מבטיח. התחום מעניין אך מורכב, והיא השקיעה זמן רב בשיחות עם משקיעים. היא עשתה מה שהבטיחה, והיעדים שלה היו סבירים".

בריץ', שבנק ההשקעות שלו היה אחד החתמים בהנפקה של פלוריסטם, אינו מהסס לומר כי החברה זולה היום בעיניו.

"השווי שלה נמוך יחסית לשלב שבו היא נמצאת בניסויים הקליניים - II/III. אמנם, הטכנולוגיה של תאי גזע הנלקחים מהשליה והאינדיקציה של מחלת כלי דם בגפיים הם תחומים מסוכנים והאי-ודאות שבהם רבה, אבל זה עדיין זול אם מביאים בחשבון את הפרס במקרה של הצלחה. יש חברות רבות שנסחרות בשווי של 300-400 מיליון דולר, שייקח להן עוד זמן רב לדעת אם יש או אין להן מוצר".

* מה דעתך בנוגע לשאלה אם להנפיק ב-AMEX או בנאסד"ק?

"אנחנו מעודדים חברות שיכולות להיסחר בנאסד"ק לעשות זאת. בורסת ה-AMEX מתאימה לחברות קטנות יותר, אם כי פרוטליקס הראתה כי שגם שם ניתן לצמוח ולהיות חברה חזקה.

"בהתחלה אנשים נמשכו לפרוטליקס בגלל אלי הורביץ, והיום זה בגלל ההנהלה החזקה שלה והשיטה שבאמצעותה היא מייצרת תרופות ביו-גנריות".

בין רוזטה ג'נומיקס לקמהדע

בית ההשקעות אופנהיימר היה מעורב עד היום בעיקר בהנפקות ביומד שנחשבו מוצלחות לפחות בשנים הראשונות. אחת שאינה עונה על התיאור היא רוזטה ג'נומיקס.

"רוזטה היא ההוכחה לתזה שלי", אומר בריץ'. "היא כל-כך דאגה מדילול בהנפקה, עד שמנהליה ביטלו אותה פעם אחת וכמעט ביטלו אותה גם בשנית. הם המשיכו לחשוש מדילול, וכעת מה קורה? רוזטה מפסידה כסף. הפסד, מנקודת המבט של בעל המניות, הוא 100% דילול".

אחת החברות שבריץ' היה שמח לראות בנאסד"ק היא קמהדע. "זו חברה מצליחה ואחת הבודדות בישראל שהביאה מוצר לשוק. היא עשתה עסקה עם באקסטר ברגע הנכון בדיוק, אחרי שהיו לה תוצאות חד-משמעיות. גם פרוטליקס עשתה עסקה נכונה. חבל שחברות ביומד ישראליות עושות עסקאות רק כאמצעי מימון במקום להנפיק".

* חברות מניחות ששותפות עם חברה גדולה תעלה את ערכן בעיני השוק, ואז הן יוכלו להנפיק בתנאים טובים יותר. הן טועות?

"מוניטין של שותף שווה כקליפת השום מול הדברים החשובים באמת - מוצר טוב וניסוי טוב. יש מעט חברות עם ניסוי שלב IIb טוב באמת, וכל אחת כזו יכולה להשיג את תשומת לב האנליסטים.

"אף פעם לא כדאי לעשות עסקה כדי להעלות את מחיר המניה, זו בוודאי תהיה עסקה עם השותף הלא נכון", הוא אומר. "כן צריך לעשות עסקה כדי לקבל ידע שאין לכם, למשל לגבי איך לעשות ניסוי שלב III. כדאי גם לבצע עסקה סביב מוצר שהוא לא בפעילות הליבה כדי לממן את פעילות הליבה, אבל לא בשביל הבורסה בלבד. כמו-כן, אף פעם לא כדאי לעשות עסקה כדי לגדר סיכונים. אם אתם שמרנים סימן שאתם לא במקצוע הנכון. חברת ביו מצליחה היא זו שתלך עם ניסוי קליני עד הסוף ואם הוא נכשל, היא תקרוס לחלוטין, אבל אם הוא יצליח, כל המשקיעים יעשו הרבה כסף".

* קשה לראות חברה שתעמיד את עצמה מרצון במקום שבו אם היא נכשלת, היא נמחקת לגמרי.

"בעיני זה נהדר. כשחברות כושלות קורסות ונסגרות, זה גורם לשוק להיות הרבה יותר אמין ולחברות האחרות להיראות הרבה יותר טוב. אמנם חברה כושלת ונסגרת זה עצוב לחולים, אבל חברה שהצליחה ולא עשתה כסף, זה הרבה יותר עצוב למשקיע".

* מי הן החברות המתאימות כיום בישראל להנפקה בנאסד"ק?

"חברות עם טכנולוגיה טובה, שנוכל לגייס להן מספיק כסף לשלב III של הניסויים, ולשנות באופן מהותי את ערכן. כיום המתאימות ביותר בישראל הן: VBL, טראנספרמה, קמהדע, גמידה סל, קיאזמה, אינטק וקווארק".