סקר: עורכי דין ותיקים מרוויחים עד 20 אלף שקל בחודש

לפי סקר קודקס, עורכי הדין במגזר הציבורי נהנו מעליית השכר הגדולה ביותר - 8%, בעוד שבמשרדים הגדולים השכר לא השתנה ■ עליות השכר ניכרו בעיקר בקרב עורכי הדין הצעירים

בתום מערכת בחירות סוערת הגיעו אתמול (ג') עשרות אלפי עורכי דין לקלפיות ברחבי הארץ, כדי לבחור את יו"ר לשכת עורכי הדין ואת שאר הנציגים למוסדות הלשכה.

רבות כבר נכתב ונאמר על הידרדרות מקצוע עריכת הדין בשנים האחרונות, ואחת המשימות המרכזיות שיעמדו בפני מנהיגי הלשכה שייבחרו תהיה להחזיר למקצוע את היוקרה שאבדה לו ולעוסקים בו "את הצבע ללחיים".

עם זאת, ובניגוד למצבם של הרופאים למשל, בנושא חשוב אחד כנראה שלא יצטרכו ראשי הלשכה החדשים לעסוק - והוא שכר עורכי הדין, שממשיך לצמוח.

מסקר השכר השנתי לתקופה שבין יוני 2010 ליוני 2011 שערכה חברת קודקס, חברת ההשמה למשפטנים המובילה בישראל, זו השנה הרביעית ברציפות, עולה כי בשנה החולפת עלה השכר הממוצע של עורכי הדין בישראל בכ-2%. עם זאת, בקרב עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים חלה דווקא ירידה בשכר של 3%.

עוד עולה מהסקר כי העלייה הבולטת ביותר בשכר עורכי הדין, בשיעור של 8%, הייתה במגזר הציבורי. תחום ההיי-טק נותר התחום הרווחי ביותר לעורכי הדין. זאת, למרות ירידה של 8% בשכר העוסקים בתחום ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; ואילו בקרב עורכי הדין העוסקים בקניין רוחני ובדיני עבודה חל הגידול הבולט ביותר השנה בשכר - בשיעור חד של 10%.

בסקר השתתפו כאלף עורכי דין שכירים פעילים, שענו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף שפורסם באתר קודקס. השאלון הופץ לעורכי הדין במגוון אמצעי הפצה וצינורות מדיה. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים נערך בסיוע חברת "מדגם ייעוץ ומחקר". 51% מממלאי הסקר הם גברים ו-49% נשים.

העלייה הגדולה: במגזר הציבורי

לפי הסקר, בניגוד לשנים 2007-2009, שבהן צנח שכר עורכי הדין בכ-10%, בעיקר עקב המשבר הכלכלי - בתקופה שבין יוני 2009 ליוני 2010 עלה שכרם ב-3%, ובשנה החולפת, כאמור, ב-2% נוספים.

מי שנהנו בשנה החולפת מהעלייה הבולטת ביותר בשכרם הם דווקא עורכי הדין המועסקים במגזר הציבורי (8%) ובמשרדים הבינוניים (3%) ובאופן הזעום ביותר בקרב המועסקים בחברות (1%).

עוד עולה מהסקר כי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים חוו עליה של 5% בשכרם והמועסקים במשרדים הגדולים מאוד זכו לעליות שכר של 9%, בשנה החולפת לא נרשמו כלל עליות בקרב המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים המשיכו לרשום דווקא ירידות שכר בממוצע של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מנכ"ל קודקס, אלינור מור-סיטבון, מסבירה כי "בחברות, במשרדים הגדולים ובמשרדים הגדולים מאוד בוצעו תיקוני השכר עם סימני ההתאוששות מהמיתון כבר בשנה שעברה, כך שלאור התיקונים הגדולים אשתקד, השנה לא ניכרו בקרב מעסיקים אלה עליות שכר משמעותיות".

לדבריה, דווקא בקרב משרדי עורכי הדין הבינוניים נוצר השנה צורך משמעותי יותר בשימור עובדים, במיוחד בקרב דרגי ביניים, ולפיכך זכו עורכי הדין המועסקים בהם ליותר עדכוני שכר ולהקטנת פערים מול הקולגות המועסקים במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. זאת, בעוד ששכרם של עורכי הדין במשרדים הקטנים מוסיף להישחק גם השנה, והם הנפגעים הגדולים ביותר, ולמעשה היחידים מהצפת השוק".

היי-טק בראש

בסקר נבדק גם השינוי בשכר, לפי הוותק במקצוע. עליות שכר מתונות ניכרו בקרב עורכי הדין הצעירים יותר, המהווים את כוח העבודה המרכזי במשרדים, ופחות בקרב הוותיקים והבכירים. זאת, כאשר מדרג הוותק שזכה השנה לעלייה הגדולה ביותר בשכר הוא עורכי דין לאחר 3-4 שנים מההסמכה - עורכי דין אלה זכו לעלייה ממוצעת של כ-3% בשכרם.

לפי הסקר, עורך דין שמועסק פחות משנה - במשרד קטן מרוויח כ-7,886 שקל לחודש; במשרד בינוני - כ-10,502 שקל; במשרד גדול - 10,068 שקל; ובמשרד גדול מאוד - 11,796 שקל. עורך דין בעלי ותק של פחות משנה ועובדים בחברות או במגזר הציבורי מרוויחים כ-9,847 וכ-9,734 שקל בהתאמה.

לעומת זאת, עורכי הדין הוותיקים, שהוסמכו למקצוע לפני יותר מ-5 שנים, ירוויחו 12,650 שקל לחודש במשרד קטן, 15,707 שקל במשרד בינוני, 20,125 שקל במשרד גדול, ו-20,716 במשרד גדול מאוד; עורכי הדין בעלי ותק של יותר מ-5 שנים שעובדים בחברה מרוויחים כ-19,044 שקל בחודש, ובמגזר הציבורי - 15,388 שקל.

שיאני השכר, לפי הסקר, הם עורכי הדין העוסקים בתחום ההיי-טק, והם דחקו מהבכורה את עורכי הדין העוסקים במסחר בינלאומי, שהיו שיאני השכר אשתקד וירדו למקום השני; במקום השלישי מדורגים עורכי הדין העוסקים בשוק ההון; ומיד אחריהם הקולגות מתחום הקניין הרוחני; הבאים בתור מבחינת השכר הם הליטיגטורים (המייצגים בבתי משפט); אחריהם ניתן למצוא את עורכי הדין העוסקים בדיני עבודה, במסחר המקומי, בנדל"ן ובמיסוי; את עשיריית התחומים הרווחיים ביותר סוגר תחום הפירוקים והכינוסים.

המזנקים: קניין רוחני ודיני עבודה

לדברי מור-סיטבון, רף הכניסה לתחומים המופיעים בחמישייה הפותחת (היי-טק, מסחרי-בינלאומי, שוק ההון, קניין רוחני וליטיגציה) של התחומים הרווחיים הוא גבוה ביותר.

"מלכתחילה, כדי לעסוק בתחומים אלה, יש צורך לשלוט בחומר מורכב ולרכוש ניסיון. לכן, אין זה מפתיע כי המעסיקים מוכנים לשלם יותר עבור עורכי הדין המוכשרים בתחומים אלה", היא מסבירה. "בנוסף, לרוב, התמחות עורכי הדין בתחומים הללו מתבצעת במשרדים הגדולים יותר, בהם רמות השכר הן מלכתחילה גבוהות יותר, כך שנקודת הזינוק שלהם היא טובה יותר".

ואולם, למרות שתחום ההיי-טק מצוי בראש הטבלה, בשנה החולפת נרשמו בו בממוצע ירידות שכר של כ-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההסבר לכך הוא דווקא התרחבותו של התחום.

לדברי מור-סיטבון, השנה נפתחו משרות חדשות רבות לעורכי דין בחברות היי-טק קטנות יותר ואף חברות סטארט-אפ, ומן הסתם עורכי הדין המועסקים בחברות הצעירות משתכרים שכר נמוך יותר מאשר הקולגות שמועסקים בחברות ההיי-טק הוותיקות והרווחיות - ומכאן נובעת ה'משיכה כלפי מטה' של השכר הממוצע בהייטק.

בתחום המסחרי הבינלאומי, שבו חלה עליית שכר משמעותית בשנה שעברה (11%), חלה בשנה החולפת דווקא ירידה. הסבר אפשרי לכך הוא שמדובר בתיקון כלפי מטה; לעומת זאת, בשכר עורכי הדין שעוסקים בקניין רוחני חלה עלייה חדה של כ-10%.

לדברי מור-סיטבון, "את העלייה ניתן להסביר בכך שכמות משרדי עורכי הדין האיכותיים העוסקים בתחום היא מצומצמת ביותר, ושכר-הטרחה המשולם על-ידי הלקוחות הוא גבוה במיוחד. בנוסף, תחום זה הושפע השנה גם הוא מהתפתחות תחומי ההיי-טק והאינטרנט".

עלייה חדה בשכר של 10% נרשמה בשנה החולפת גם בתחום דיני העבודה. לדברי מור-סיטבון, "מדובר בתחום 'שוקק'. מודעות העובדים בישראל לזכויותיהם מצויה בשנים האחרונות במגמת גדילה, וכתוצאה מכך יותר מעסיקים מקבלים תלונות מעובדים ונאלצים לפנות לסיוע משפטי. השנה ראינו פירמות עורכי דין שתחום דיני העבודה אינו נמצא במסגרת תחומי הליבה שלהן, ושהחלו לספק או הרחיבו את שירותיהן בתחום דיני עבודה".

גברים עובדים יותר מנשים

נושא נוסף שנבדק בסקר הוא היקף שעות העבודה של עורכי הדין השכירים. לפי הסקר, בשנה החולפת ממוצע שעות העבודה של עורך דין עמד על 9.5 שעות עבודה, לעומת 9.6 בתקופה המקבילה אשתקד (הפרש של 6 דקות בין 2011 ל-2010.). בתחילת הקריירה של עורך הדין יום העבודה ארוך יותר, ועם הוותק שעות העבודה הארוכות מתקצרות במעט. אך גם לאחר ותק של למעלה מ-8 שנים - יום העבודה לא יורד באורכו מ-9.2 שעות בממוצע.

עורכות הדין עובדות בממוצע 8.9 שעות עבודה ביום, בעוד יום עבודה ממוצע של הקולגות ממין זכר עומד על 10.1 שעות עבודה. יש לציין בהקשר זה כי הרבה יותר נשים מחזיקות במשרות חלקיות לעומת גברים.

יום ארוך במשרד גדול

הסקר בדק גם את אורך יום העבודה הממוצע לפי סוג המעסיק. לעורך דין שכיר במשרד גדול מאוד מצפים ימי עבודה ארוכים של 10 שעות ו-20 דקות בממוצע; הקולגות מהמשרדים הגדולים עובדים 10 שעות ו-12 דקות בממוצע; עורך דין במשרד בינוני ייצא הביתה אחרי 9 שעות ו-54 דקות; והקולגה מהמשרד הקטן יסיים לעבוד לאחר 9 שעות ו-18 דקות; עורך דין המועסק בחברה זוכה לתנאים מעט משופרים ויחזור הביתה לאחר 9 שעות ו-6 דקות; מי שיגיע ראשון לביתו יהיה עורך הדין המועסק במגזר הציבורי שיסיים לעבוד לאחר 8 שעות ו-48 דקות.

עוד עולה מהסקר כי יום העבודה של עורכי הדין העוסקים בשוק ההון הוא הארוך ביותר; בהפרש זעום אחריהם נמצאים הקולגות מתחום ההיי-טק; מיד אחריהם עורכי הדין מתחום הליטיגציה; ובהמשך עורכי הדין בתחומי המיסוי, המשפט הפלילי והמסחר הבינלאומי.

שינוי בשכר ממוצע ושעות עבודה לפי מעסיק
 שינוי בשכר ממוצע ושעות עבודה לפי מעסיק

התחומים הרווחיים ביותר
 התחומים הרווחיים ביותר

שכר לפי מעסיקים וותק
 שכר לפי מעסיקים וותק

שעות עבודה לפי תחום
 שעות עבודה לפי תחום