ביולייט רוכשת 20% ממיקרומדיק בתמורה לבעלות בזטיק

מיקרומדיק וזטיק עוסקות באבחון הסרטן ■ סוזנה נחום-זילברברג, מנכ"לית ביולייט, בראיון בלעדי: "ניקח מובילות ניהולית במיקרומדיק. ניצור גם צברי חברות נוספים - ולא בטווח הרחוק"

חברות BioLight שבשליטת ישראל מקוב ו-Micromedic חתמו על מסמך עקרונות למיזוג בין פעילויות אבחון הסרטן שלהן.

במסגרת ההסכם, החברה-הבת של ביולייט - Zetiq, תועבר לבעלות מלאה של מיקרומדיק, ובתמורה תקבל ביולייט 20% ממנה בתוספת אופציות ל-5% נוספים. כלומר, שוויה של חבילת המניות, בנטרול האופציות והגיוס שמתוכנן בהמשך, הוא כ-8.6 מיליון שקל .

בעקבות ההודעה עולה מניית ביולייט ב-6.6%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 43 מיליון שקל. מניית מיקרומדיק עולה ב-4%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 45.7 מיליון שקל.

כמו-כן נקבע בהסכם, כי מיקרומדיק תבצע גיוס הון על-בסיס תשקיף מדף בסכום שלא צוין, ובמקרה שלא תצליח בכך היא תקצה לביולייט מניות נוספות. בעקבות השלמת העסקה, מקוב יהפוך ליו"ר פעיל במיקרומדיק, נוסף על תפקידו כיו"ר פעיל ביולייט.

מיקרומדיק היא צבר של חברות בתחום אבחון הסרטן באמצעות סמנים ביולוגיים. המוצר המוביל שלה הוא בדיקת דם לאיתור סרטן המעי הגס, שנמצא היום בניסוי קליני.

זטיק פיתחה טכנולוגיה לסימון צבעוני של תאים סרטניים ברקמה כדי להבדיל ביניהם לבין תאים בריאים. היישום המוביל של הטכנולוגיה שמטרתו שיפור בדיקות PAP לאבחון סרטן צוואר הרחם נמצא עדיין בשלב הפיתוח.

"החיבור הוא טבעי"

"מיקרומדיק תואמת את המודל של ביולייט להקמת צברי חברות", אומרת אורנה פולק, מנכ"לית מיקרומדיק, "וזטיק, שתתווסף לצבר שלנו, פועלת בתוך גבולות התחום שלנו.

"החיבור הוא טבעי", היא מוסיפה. "הצוות שלנו יטפל בנושאים משותפים לכל החברות. בנוסף, חבירה לאדם כמו ישראל מקוב, שהוביל חברות בתחום הזה והוא בעל מוניטין רב, יכולה לקחת את מיקרומדיק לכיוונים חדשים וחיוביים".

* אתם מתכננים לבצע עוד רכישות בתחום בעתיד?

פולק: "אנחנו בוחנים טכנולוגיות בחברות שונות וכן באוניברסיטאות ומכוני מחקר. אנחנו מעוניינים בטכנולוגיות בשלב שאחרי הוכחת היתכנות בבני אדם".

בצד השני של העסקה עומדת חברת ביולייט שעליה השתלט לאחרונה מקוב, לשעבר מנכ"ל טבע. בעת ביצוע המהלך היו בביולייט שתי חברות פעילות, זטיק ואיי-אופטימה.

* כמנכ"ל החברה הוא מינה את סוזנה נחום-זילברברג, שאיתה עבד בטבע.

בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס", אומרת נחום-זילברברג כי כיהנה 12 שנים בטבע, תחילה במחלקה הכלכלית, לאחר מכן בלשכת המנכ"ל לצד מקוב ומאוחר יותר הובילה את הקמת הפעילות של טבע במזרח הרחוק, בעיקר ביפן.

"כשעבדתי עם ישראל, התחלנו לחשוב יחד על הסיבה מדוע חברות הפארמה לא מצליחות לפתח מוצרים חדשניים מהר מספיק".

השיחות הללו הולידו את מודל הקלאסטרים - שיתוף פעולה רעיוני בין כמה חברות שמפתחות מוצרים המיועדים לטיפול באותן מחלות, אך שאינן מתחרות זו בזו. שנים עברו מאז שמקוב גלגל את הרעיון החוצה לציבור ועד שנבחרה ביולייט כמנוע להגשמתו.

"חיפשנו חברה שאינה רק שלד, ולביולייט היו שתי הפעילויות שלה. הכניסה לביולייט נוחה, כי מלכתחילה היא הייתה צבר של חברות ביומד. יש בה תשתית לפעולה כחברה כזו וגם המשקיעים שלה מעוניינים באסטרטגיה הזו".

* יש גופים נוספים שפועלים להרים מודל של צברי חברות מסוגים שונים, למשל נסווקס בתחום החיסונים או אי.זי.סרג'יקל בתחום הניתוחי. יש ביניכם דמיון?

"אני מעדיפה לא להתייחס למיזמים ספציפיים, אך במקומות שבהם מקובצות כמה טכנולוגיות תחת מטרייה אחת, אין בהכרח דגש על הדיאלוג בין החברות."

* מה תהיה מידת ההחזקה שלכם בחברות שבצבר?

"הכוונה היא לא בהכרח לרכוש שליטה אך ליצור הובלה ניהולית, ואז ליצור באופן לא בהכרח פורמלי דיון בין החברות. המטרה היא לשמר את התרבות הארגונית הייחודית של כל חברה. כמו-כן, כל אחת תוכל להמשיך לבנות את המודל העסקי והמימוני הנכון לה. אפשרויות המימון של כל חברה הן יותר מגוונות כשלא מכניסים אותה לצבר רשמי.

"העסקה הנוכחית מעט שונה מהאבטיפוס שתכננו, בגלל האופי של החברות, אבל הדבר החשוב הוא הסינרגיה ושיתוף הידע. הצברים הנוספים שנקים יהיו כנראה דומים יותר למודל הקלאסי שתיארתי".

* מהם האתגרים של המודל?

"האתגר מספר אחת הוא ניהול נכון של הקניין הרוחני. אם דואגים לוודא שהנושא הזה פתור ושאין חשש מגילוי סודות סביב השולחן, מפחיתים משמעותית את חסם הפחד".

* אז נותר חסם האגו, החשש מאובדן שליטה.

"תמריץ שיתוף הידע והמומחיות הניהולית שהצוות בראשות מקוב יכול להציע, יעזרו לחברות להשתכנע שהיתרונות עולים על הסיבות לחשש. יש לחברות צמא להכוונה ניהולית".

נוסף על צבר החברות לאבחון סרטן, ביולייט צפויה להקים צבר בתחום העיניים, כשהפעילות הראשונה תהיה חברה שנמצאת בבעלותה - איי-אופטימה, שכבר קיבלה אישורים לשיווק מוצריה בכמה מדינות.

"אנחנו מסתכלים היום לא רק על תחום העיניים", אומרת נחום-זילברברג, "ומקווים לעשות צעדים נוספים - ולא בטווח הארוך".