משה שטרן שרף 170 מיליון שקל במיזם הפסולת EER - ופורש

על הביקורת שנמתחה על שכרו הוא כותב: "כמומחה לטיפול באשפה למדתי שיש גם זבל מסוג אחר" הפרישה - על רקע העברת השליטה במיזם לדן דוד

11 שנים לאחר שייסד את מיזם סילוק הפסולת EER מפנה היזם ומנכ"ל החברה, משה שטרן, את מקומו. פרישתו של שטרן נעשית בד בבד עם מהלך שנועד להעביר את הבעלות המלאה ב-EER לידי השלד הבורסאי RVB , חברה ישראלית ציבורית הנסחרת בנאסד"ק "מעבר לדלפק".

במסגרת המהלך יועברו מניות השליטה במיזם מידי חברת גרינסטון, המחזיקה כיום ב-30% ממניות EER, לידי החברה הבת RVB, תמורת 15.7 מיליון דולר. מחיר העסקה משקף ל-EER - שבעבר הוערכה על-ידי יזמיה במאות מיליוני דולרים - שווי צנוע של 52 מיליון דולר.

למרות ההפסדים הכבדים - כ-170 מיליון שקל מאז הקמתה - זכה שטרן לתנאים מפליגים ב-EER וגרף מיליוני שקלים בשכר ובהטבות. עלות שכרו עמדה אשתקד על יותר מ-4 מיליון שקל - מתוכה 1.6 מיליון שקל בגין תשלום מבוסס מניות וסכום דומה כתוצאה מהפיכת הלוואה שקיבל למענק.

בעקבות ביקורת שנמתחה בעבר בתקשורת על תנאי העסקתו, מתפייט שטרן במכתב פרידה ששלח אתמול למשקיעים בחברה: "למדתי כמומחה לטיפול באשפה שיש גם זבל מסוג אחר...".

EER הוקמה בשנת 2000 על-ידי שטרן וקבוצת שרם-פודים-קלנר. החברה מחזיקה לטענתה גישה חדשנית וייחודית לטיפול בפסולת מוצקה. הטכנולוגיה העיקרית שלה, לטיפול בפסולת ברמת קרינה רדיואקטיבית נמוכה, פותחה ברוסיה במכון Kurchatov. התהליך מתבצע בסביבה בעלת ריכוז חמצן נמוך, שאינה מאפשרת שריפה.

החברה מעריכה שקהל היעד של הטכנולוגיה הוא רשויות מדינתיות ומקומיות, בתי חולים ותאגידים שנדרשים לסלק פסולת. החברה רשמה שישה פטנטים על שמה במקומות שונים בעולם. בשנת 2004 התקבל היתר להקמת מתקן להדגמת הטכנולוגיה באעבלין שבגליל התחתון, ובשנת 2007 בוצעה הפעלה ראשונה של המתקן.

הפסדים כבדים בלי הכנסות

למרות שתחום איכות הסביבה נמצא בתנופה עולמית, EER לא הצליחה לייצר עד היום הכנסות כלשהן מפעילותה, ומנגד - ייצרה הפסדים כבדים לבעלי המניות. למרות שבעבר פורסמו אינספור ידיעות אודות עסקת ענק או הנפקה גדולה של החברה, הללו מעולם לא התממשו. בין השנים 2008 ל-2010 פוטרו 17 מדענים, מהנדסים ואנשי תפעול מהחברה, וכיום מצבת כוח האדם בה מצומצמת מאוד.

EER סיימה את שנת 2010 עם הפסד כבד של כ-30 מיליון שקל, בהמשך להפסד דומה ב-2009, ואת הרבעון הראשון של השנה עם הפסד נוסף של כ-6 מיליון שקל. מיום הקמתה שרפה החברה סכום של כ-170 מיליון שקל.

שטרן נותר אופטימי, כפי שעולה ממכתב ששלח למשקיעים: "אנו מצויים בשלבים מתקדמים של מו"מ להקמת מתקנים בכמה מקומות בעולם כספקי טכנולוגיה. שוק הטיפול בפסולת מגלגל בעולם 150 מיליארד דולר".

סיום תפקידו נעשה על רקע החלטת יו"ר החברה ונציג הבעלים, צחי אפלויג, לערוך שינויים מנהליים ומבניים ב-EER. שטרן יפסיק לכהן גם כנשיא החברה וימונה ליועץ ודירקטור בחברה האם, RVB. אפלויג אמר היום ל"גלובס" כי "יש כוונה להביא מנכ"ל חדש, אך הכול נעשה בתיאום עם משה".

האם נזכה לראות ביום מן הימים עסקה אמיתית ב-EER?

אפלויג: "EER במצב טוב וכל העסקאות מתקדמות. נחתמו כמה מזכרי הבנות והחברה במצב הכי טוב שהייתה בו אי פעם".

אפלויג משמש כנציגו של דן דוד, שרכש אשתקד את השליטה בקבוצת לידר - החברה האם של גרינסטון - במסגרת הסדר חוב אשר לו נדרשה עם מחזיקי האג"ח והבנקים.

מבחינת בעלי המניות ב-EER, העברת הבעלות בה ל-RVB הופכת השקעה בחברה פרטית שבה לא הצליחו לייצר אקזיט לנכס נזיל. לאחר כמה ניסיונות שלא צלחו להסחיר את ההשקעה ב-EER, רכשה לאחרונה גרינסטון את מניות השליטה בשלד הבורסאי RVB (לשעבר BVR) מידי היזם אביב צידון, תמורת כ-23 מיליון דולר.

יתר בעלי המניות ב-EER מלבד גרינסטון, ובראשם היזם שטרן ובעלי השליטה הקודמים בחברה, יצחק שרם ויאיר פודים (באמצעות חברת אס.אר אקורד - לשעבר שרם פודים גרופ) ימכרו ל-RVB את החזקותיהם ב-EER תמורת הקצאת מניות.

ל-RVB קופת מזומנים דשנה, שנוצרה כתוצאה ממכירת פעילותה בתחום מוצרים לתחקור מערכות פיקוד ובקרה של קרבות אוויר, ים ויבשה לידי אלביט מערכות תמורת 34 מיליון דולר. במסגרת העסקה הנוכחית, ובטרם תושלם, תחלק RVB לבעלי המניות דיבידנד במזומן של 10 מיליון דולר, כאשר חלקה של גרינסטון בדיבידנד צפוי להיות 6.5 מיליון דולר. עם השלמת המהלך תרד גרינסטון מהחזקה של 65% במניות RVB כיום לרמה של כ-27% מההון.