לידיעת עובדי היי-טק: סיכון חדש למעסיקים

בעקבות החמרת האכיפה של תקנות SOX בארה"ב ואימוצן החלקי בישראל, חברה שמקבלת מומחים באשרת תייר יכולה למצוא עצמה בסיכון ממשי

עובדי היי-טק רבים שנוסעים לשליחות מטעם מקום עבודתם מעבר לים או עובדים שמגיעים לישראל, לא תמיד מודעים לתקנות סרבנס-אוקסלי (SOX) מארה"ב שאומצו גם בישראל בחלקן. התקנות מחייבות חברות ציבוריות לנהוג בכללים מסוימים של העסקת עובדים זרים ללא היתרי עבודה.

בשנה האחרונה חלה החמרה בבדיקות שעושה משטרת הגבולות כדי לתפוס חברות שפועלות להכניס לישראל עובדים מומחים לצורכי עבודה באמצעות אשרת תייר רגילה. נוסף על כך נעשות מעת לעת ביקורות במפעלי היי-טק אשר קיבלו היתרים מתאימים להעסקת מומחים זרים.

עו"ד עמית עכו, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, אומר כי בעת האחרונה פתחו רשויות ההגירה האמריקניות בחקירה נגד חברת אינפוסיס ההודית, בחשד לביצוע עבירות על דיני הכניסה למדינה.

לדעתו, יש לראות בחקירה זו קריאת השכמה לחברות ההיי-טק שעדיין לא הסדירו את נוהלי העבודה לגבי שליחת עובדים לחו"ל, והכנסת מומחים לארץ.

השוט בידי העובדים

באחרונה הגיש עובד אמריקני לשעבר של חברת אינפוסיס, המספקת פתרונות מחשוב, תביעה נגד החברה בטענה של אי-ציות לדיני הכניסה לארה"ב ולדיני המיסוי.

העובד טען כי אינפוסיס הנפיקה לעובדיה אשרות מבקר עסקי במקום אשרות עבודה, תוך עבירה על דיני ההגירה לארה"ב.

"לא מן הנמנע, שעובדים רבים, כמו במקרה של אינפוסיס, ינצלו את השוט שניתן להם על-ידי הרגולטור על-מנת לנגח את מעסיקיהם ולגרום להם נזק חסר תקדים", סבור עו"ד עכו.

לפני זמן מה נמסר מארגון AILA - ארגון עוה"ד להגירה בארה"ב - כי על חברות ההיי-טק לדעת, שבעקבות פרשת אינפוסיס קיים חשש כי יחול קיצוץ במספר אשרות העבודה לארה"ב הניתנות למומחי היי-טק זרים, ובכללו גם לנציגים של חברות ישראליות, אשר נדרשות לשלוח לארה"ב מהנדסי שירות לקוחות, מהנדסי מכירות או עובדים טכניים בתפקידים שונים.

"מאז כניסתן לתוקף של תקנות SOX ברחבי העולם - כולל בישראל - חל שיפור מסוים ברמת הציות לחוק, מכיוון שמנהלי דרג ביניים וגבוה בחברות ההיי-טק הפנימו שאי-ציות לחוק צפוי להסתיים בעונשי מאסר בפועל, קנסות ואף חשש לחיסול הקריירה המקצועית של המנהלים בחברות המפירות", אומר עכו.

לדבריו, אם בעבר משמעות שליחת העובד ללא היתר מתאים הייתה פגיעה תדמיתית בחברה, והאפשרות כי כניסתו של העובד למדינה זרה תיאסר, הרי שכיום החברה יכולה למצוא עצמה ברשימה השחורה של אותה מדינה, מצב המהווה סיכון קיומי ממשי לחברה.