מנהלת כוח האדם של בנק ישראל לשעבר, מלכה חדד, שהתריעה על אי סדרים בניהול הבנק, תפוצה על-ידו בסך של 35 אלף שקל, בגין עוגמת הנפש שגרם לה הבנק, שב-2005 העביר אותה מתפקידה; כך קבעה היום (א') שופטת בית הדין לעבודה בירושלים, יפה שטיין. עם זאת, דחתה השופטת את בקשתה של חדד לחזור אל משרתה כמנהלת כוח האדם בבנק ישראל וקבעה כי היא בהעברתה מתפקידה נלקחו שיקולים ענייניים.
"אל מידורה וניטרולה של חדד מעבודתה, במהירות ובאופן שהדבר נעשה, יש להתייחס כהתנהלות אשר פגעה ברגשותיה כאדם ובזכותה כעובדת למיצוי כישוריה. התנהלות מעין זו אינה התנהלות ראויה למעביד, בוודאי של לגוף ציבורי ובכיר דוגמת בנק ישראל", ביקרה השופטת יפה שטיין את התנהלות בנק ישראל והוסיפה: "תמוה בעינינו כי מר אבי אידלסון (מנהל מחלקת משאבי אנוש בבנק ישראל לשעבר. ח',מ') קרא לתובעת לשיחה שבועיים בלבד אחרי כניסתו לתפקיד. נראה כי אידלסון פעל ב'אסרטיביות יתר' בעניינה של חדד".
פעולות לא לפי הנהלים
בפברואר 1974 החלה חדד לעבוד בבנק ישראל, ובמהלך השנים הצטיינה בתפקידיה והתקדמה בסולם הדרגות. במארס 2002 מונתה חדד לתפקיד של מנהלת יחידת כוח האדם בבנק ישראל. במאי 2005, לאחר כניסתו לתפקיד נגיד בנק ישראל של פרופ' סטנלי פישר, התלוננה חדד בפניו כי מנכ"ל הבנק לשעבר, יעקב דנון, ומנהל מחלקת משאבי אנוש בבנק, אבי אידלסון, פעלו שלא בהתאם לנהלים ובניגוד למדיניות שהייתה נהוגה בבנק ישראל, אותה הנהיג הנגיד הקודם, פרופ' דוד קליין (כך, למשל, טענה כי השניים פעלו בניגוד לדרישת הממונה על השכר להקטין את אחוז העובדים בבנק ישראל שיקודמו בדרגות).
שבועיים לאחר שנכנס לתפקידו כמנהל מחלקת משאבי האנוש, זימן אידלסון את חדד לפגישה, ובהמשך הודיע לה כי עליה להפסיק לטפל בנושאים הקשורים ביחידת משאבי האנוש של בנק ישראל. למרות שניטלו ממנה מירב סמכויותיה, המשיכה חדד לעבוד, ובשבועות שלאחר מכן הסתייעה בגורמים שמחוץ לבנק ובהם הממונה שלה לשעבר, אפרים גרוס, כדי לטפל בהכנת הנחיות להיערכות לשפעת החזירים.
בנובמבר 2005 פנתה חדד לביה"ד לעבודה בבקשה שיוציא סעד זמני למניעת העברתה מתפקידה כמנהלת כוח האדם. בהמשך, החל הבנק בהליכים לקראת פיטורי חדד. באוקטובר 2008 מונה חזי כאלו למנכ"ל בנק ישראל במקומו של דנון, שהחליט שלא להמשיך בהליך הפיטורים של חדד ולשבצה כעוזרת לממונה על ההיערכות לשעת חירום - תפקיד אותו ממלאת חדד עד היום.
עם זאת, תביעתה של חדד המשיכה להתנהל ובמסגרתה היא טענה כי לא הייתה כל סיבה עניינית להדחתה מתפקידה. מנגד, טען בנק ישראל כי חדד לא התאימה לשינויים ולהליכי ההתייעלות שעבר הבנק לאחר כניסתו של פישר לתפקיד הנגיד.
למרות הביקורת שמתחה על הבנק דחתה השופטת את דרישתה של חדד לחזור למשרתה הקודמת. "יש לזכור כי ניתנה לתובעת זכות שימוע בפני נגיד בנק ישראל, ששמע את טענותיה, אם כי החליט, על-פי סמכותו, שלא לקבל את עמדתה", ציינה השופטת. "לקחנו בחשבון את העובדה שחדד המשיכה לקבל את משכורתה המלאה כל העת, גם כאשר סברו בבנק ישראל כי היא לא ביצעה את המוטל עליה והסתייעה בגורמים חיצוניים לביצוע מטלותיה".
חדד יוצגה בידי עו"ד גדעון הולין; בנק ישראל - בידי עו"ד נחום פיינברג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
