להגיד לבן דב: עד כאן

בן דב צריך לפרוע את מלוא החוב למחזיקי האג"ח, למה? כי זה עניין מוסרי

1. אילן בן דב צריך להחזיר את החוב. בן דב הוא בעל השליטה בחברת טאו תשואות , שהנפיקה אג"ח במאות מיליוני שקלים לציבור, ובהמשך הפסידה את הכסף שגייסה במיני השקעות כושלות, בעיקר בתחום הנדל"ן. כיום אין בידי החברה את האמצעים להחזיר את החוב לציבור. לכן היא פרסמה בשבוע שעבר הצעה להסדר.

2. אילן בן דב נחשב לאחד מאנשי העסקים העשירים והנזילים בישראל. אבל בן דב אינו מעוניין להכניס את היד לכיס ולהזרים לטאו את הסכום הנדרש לפירעון חובותיה לציבור. במקום זאת, הוא רקח הסדר חוב מורכב, על טהרת ניירות הערך של חברות הנמצאות בשליטתו, שבו ייאלצו מחזיקי האג"ח לוותר על כמחצית החוב כלפיהם.

3. אילן בן דב טוען, באמצעות מקורביו, שההסדר המוצע טוב אלפי מונים מהאלטרנטיבה: פירוקה של טאו, שבו יקבלו מחזיקי האג"ח אפס. ואנחנו טוענים: בן דב צריך לפרוע את מלוא החוב למחזיקי האג"ח, למרות שחוקית הוא אינו מחוייב לעשות זאת. למה? כי זה עניין מוסרי: בניגוד לבעלי המניות בטאו - שהשקיעו בחברה שמלכתחילה היה ברור כי פעילותה עתירת סיכונים ולכן השקעתם בה עשויה לרדת לטמיון - מחזיקי האג"ח העמידו לה הלוואות. והלוואות צריך להחזיר.

4. אילן בן דב תלוי בגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות המושקעים באג"ח טאו. הם אלה שהעמידו לו את המימון לרכישת חברת הסלולר פרטנר - המהווה כיום את מקור כוחו ועושרו - שוב, באמצעות אג"ח שרכשו מידיו. הם גם אלה שאליהם יבוא בן דב כשירצה לגייס חוב חדש, או למחזר הלוואות ישנות. זו הסיבה שבן דב לא יעז לשלוח את טאו לפירוק, והיא גם הנותנת בידי הגופים המוסדיים את השוט לאלץ את בן דב להביא יותר, הרבה יותר, להסדר החוב בטאו. הוא יכול לעשות זאת במזומן, או באמצעות ויתור על נתח משמעותי מעסקיו האחרים.

5. אילן בן דב הוא לא הטייקון הראשון המכריז על הסדר חוב, אבל במקרים קודמים הכניסו בעלי ההון את היד עמוק לכיסם (גם אז לאחר לחץ כבד של מחזיקי האג"ח), והצליחו לשכנע כי הם עומדים מאחורי החברה. כך היה עם לב לבייב באפריקה ישראל, כך עם משפחת עופר בצים, וכך עם בני שטיינמץ בסקורפיו נדל"ן.

המסר ששולח הסדר החוב שמציע בן דב בטאו שונה לגמרי, והשפעותיו על שוק האג"ח הקונצרניות עשויות להיות הרסניות. בימים שבהם אפילו המדינה מנסה להתנער מחובותיה (עיין ערך אגרקסקו), נדרשים מחזיקי האג"ח להגיד: עד כאן.

הם חייבים לדרוש את הכסף שמגיע להם, ולשלוח איתות ברור לשורה ארוכה של מנפיקי אג"ח אחרים התוהים כיום בינם לבין עצמם עד כמה באמת כדאי להם להתייצב מאחורי החובות שצברו החברות שהנפיקו.