"אילצנו ישראל להסכים לשילוש מחיר הגז הטבעי"

העיתון המצרי Youm7 פרסם בסוף השבוע תמלילים של חקירותיו של מובארק בזמן שהיה מאושפז בבית החולים בשארם אל-שייח'; "הישראלים הסכימו בקושי רב לשני התנאים"

"אילצנו את ישראל להסכים לשילוש מחיר הגז ולעדכונו כל שלוש שנים, הישראלים התקשו מאד לקבל את התנאים" כך טען נשיאה המודח של מצרים חוסני מובארק במהלך חקירותיו בנושא הסכם הגז המצרי.

העיתון המצרי Youm7 פרסם בסוף השבוע תמלילים של חקירותיו של מובארק בזמן שהיה מאושפז בבית החולים בשארם אל-שייח'. החקירות בנושא הסכם הגז עם ישראל התנהלו בסוף אפריל וב-10 במאי ונכחו בהם החוקר הראשי של מובארק מוסטפא סוליימאן ועורך דינו של מובארק פאריד אל-דיב.

החשד המרכזי של התביעה הכללית במצרים נגד מובארק בנוגע לעסקת הגז הוא כי מחיר הגז שנקבע היה נמוך ממחיר השוק. לטענת התביעה נגרם עקב כך למצרים נזק כלכלי בהיקף 715 מיליון דולר. בישראל אומרים כי הנתון הזה מסתמך על כתבה ב"ניו-יורק טיימס" שפרסם מאוחר יותר תיקון לחישובים שביצע. בקבוצת מרחב טוענים כי מחיר הגז שמצרים מקבלת הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות שמצרים מייצאת אליהן גז.

בחקירות הכחיש מובארק כל אחריות למחיר הגז שנקבע, כמו גם למינויו של חוסיין סאלם ליו"ר חברת EMG המייבאת לישראל את הגז המצרי, החברה בה שותף גם איש העסקים הישראלי יוסי מימן ומוסדיים ישראלים. הוא טוען כי לא היו לו כל קשרי ידידות עם סאלם וכי היחסים ביניהם היו על בסיס עסקי לחלוטין. מצד שני גילה כי EMG התחייבה להעביר חלק ניכר מהכנסותיה לשירותי המודיעין של מצרים.

בחקירה מתגאה מובארק בכך שאילץ את ישראל להסכים להעלאת מחיר הגז פי שלושה ולהכנסת סעיף להסכם המאפשר לעדכן את מחיר הגז בכל שלוש שנים (בפועל מדובר בעדכון כל חמש שנים ע"ב). "הם (הישראלים ע"ב) הסכימו בקושי רב לשני התנאים" אומר מובארק לחוקר.

לדברי מובארק עסקת הגז נולדה בהסכמה בינו לבין ראש הממשלה יצחק רבין, שסיפר למובארק כי הסכם השלום כולל סעיף המדבר על רכישת דלקים ממצרים. לדבריו הסכם הגז המקורי נוסח על-ידי הד"ר עטף עביד שהיה באותה תקופה ראש ממשלת מצרים ונציג המודיעין, הגוף האחראי על היחסים בין מצרים לישראל. בחקירתו השניה אומר מובארק כי נציג המודיעין במו"מ היה הגנרל עומר סולימאן.

ש: מה היו התנאים בהסכם?

"אינני זוכר. אני רק יודע שהמחיר היה 3 או 3.5 דולר ליחידה עם מנגנון עדכון בכל שלוש שנים".

ש: כיצד מומש ההסכם?

"הוחלט להקים חברה שתיישם את ייצוא הגז".

ש: מה שמה של החברה?

"EMG אני חושב".

ש: האם היא נבחרה בהליך פומבי?

"אינני יודע".

ש: למה נבחרה דווקא החברה הזו?

"כי היא תורמת לשירותי המודיעין באמצעות מרווח גדול. בין שאר בעלי המניות נמצאים חברת הגז הממשלתית המצרית ואיש עסקים חוסיין סאלם".

ש: הייתי מגדיר את יחסיך עם סאלם כעסקיים או חבריים?

"הוא רק מכר עסקי כמו אנשי עסקים אחרים שהייתי בקשר עימם".

ש: מדוע לא נבחרה חברה מצרית ציבורית?

"כי כולם מפחדים להתעסק עם ישראל כולל גופים ציבוריים".

בהמשך נשאל מובארק לגבי מחיר הגז בהסכם המקורי ומשיב כי עמד על 1 או 1.5 דולר וכי נקבע על-ידי וועדה בראשות שר התעשייה והמסחר באותו זמן ראשיד מוחמד ראשיד. מובארק טוען כי הוא לא היה זה שהעניק לסאלם את המינוי לייסד את EMG אלא הד"ר עביד. בחקירתו השנייה של מובארק התמקד החוקר בסוגיית מחיר הגז.

ש: האם עודכנת בכל פרטי המו"מ עם הישראלים בנתונים לגבי הכמויות, המחירים, תקופת האספקה, תמריצים ותנאים חריגים?

"כן. עודכנתי בפרטי המו"מ הראשון. שאלתי מה המחיר וידעתי שהוא הרבה יותר מדי נמוך. היה סבב שיחות נוסף לפני ביצוע ההסכם והטלתי על ראשיד מוחמד ראשיד, שהעלה את המחיר מ-1 ל-3.5 דולר וכן שאנחנו יכולים לעדכן את המחיר בכל שלוש שנים".

ש: האם הבטחת שהתנאים בהסכם יהיו לטובת מצרים?

"בהשוואה למחירי ייצוא הגז לספרד או איטליה התנאים היו אינטרס מצרי מובהק".