השכ"ט ששילמה התובעת בתיק רמון: רק 30 א' ש'

30 אלף שקלים. זהו סכום שכר הטרחה ששילמה פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), עו"ד אריאלה סגל-אנטלר לבאת כוחה, עו"ד יעל גרוסמן, בגין ייצוגה בפני מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס ובעתירה שהגישה לבג"ץ. זאת, בנוגע למעורבותה של סגל-אנטלר, ששימשה כתובעת בתיק הנשיקה הכפויה של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בפרשת האזנות הסתר בתיק; כך נודע ל"גלובס".

לאחרונה פנו עו"ד סגל-אנטלר וכן עו"ד רות דוד, שהייתה פרקליטת מחוז ת"א בזמן המשפט לוועדה מיוחדת במשרד המשפטים, שבראשה עומד מנכ"ל המשרד, גיא רוטוקופף, בבקשה להשיב להן שכר הטרחה, שהן הוציאו כדי להגן על עצמן בפני מבקר המדינה ובבג"ץ. דוד יוצגה בהליכים הללו על-ידי עו"ד אורנה לין.

שכר הטרחה ששילמה פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) לעורכת-דינה מעורר שאלות, לאור העובדה שבימים אלו טוענת הפרקליטות כי איש ציבור אחר, פקיד שומה גוש דן לשעבר, שוקי ויטה, לקח שוחד מסנגור בכיר, עו"ד יעקב וינרוט, בין היתר, בכך ששילם לו שכר טרחה מופחת של 20 אלף שקל בלבד, בעבור ייצוגו המשפטי.

לאור גובה שכר הטרחה ששילמה פרקליטת המחוז לבאת-כוחה, ולאור העובדה, שלכאורה היקף הטיפול המשפטי, שהעניקה עו"ד גרוסמן לסגל-אנטלר, לא היה שונה באופן מהותי מהיקף השירות המשפטי שהעניק וינרוט לויטה, נשאלה השאלה כיצד יכולה הפרקליטות לטעון כי שכר הטרחה שקיבל וינרוט הינו מופחת.

כזכור, וינרוט מואשם במתן שוחד ובהלבנת הון, ואילו ויטה מואשם בקבלת שוחד ובמירמה והפרת אמונים. התביעה טוענת כי בין השניים התנהלה מערכת יחסים מושחתת, שבמסגרתה טיפל ויטה בלקוחות וינרוט, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, וכרת עבורם הסכמי מס מיטיבים. בתמורה, נטען, העניק וינרוט לויטה ייצוג בשכר-טרחה מופחת עבור ייעוץ משפטי.

שכ"ט למראית עין

השירות המשפטי שהעניק וינרוט לויטה כלל בקשת חנינה לנשיא המדינה בנוגע להרשעתו של ויטה בתקיפת אחת מעובדות רשות המסים, פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לקידומו של ויטה ברשות המסים, שעוכב עקב ההרשעה, והגשת תביעה לבית הדין לעבודה וניהולה עד השגת הסכמה עם המדינה שאיפשרה את קידומו של ויטה.

בסיכומיה במשפט וינרוט-ויטה, שהוגשו לפני כשלושה חודשים, חזרה הפרקליטות על הטענה כי ה"מתת" שנתן וינרוט לויטה, ומהווה את אחד מרכיבי עבירת השוחד, בא לידי ביטוי ב"תשלום שכר טרחה מופחת ופרוס לתשלומים שלא היה אלא שכר טרחה 'למראית עין'". (בנוסף טוענת הפרקליטות כי המתת האסור שנתן וינרוט לויטה מתבטא באופן נפרד גם בעצם הנכונות של הפרקליט הבכיר לייצג את ויטה, בשעה שענייני המס של לקוחותיו, היו בטיפולו של ויטה).

חשוב להדגיש כי פרט לגובה שכר הטרחה, מערכת היחסים שהתנהלה בין וינרוט לויטה אינה דומה לזו של סגל-אנטלר וגרוסמן, ואין בדברים הללו כדי להטיל ספק ביושרתן של עוה"ד גרוסמן וסגל-אנטלר, שהן עורכות-דין מוערכות ועתירות הישגים, אלא רק כדי להביע תהיה על טענת הפרקליטות, כי שכר הטרחה שגבה וינרוט מויטה היה מיטיב וחריג.

עוד נציין כי הטיפול בעניינן של עוה"ד סגל-אנטלר ודוד בוצע במשותף על-ידי עוה"ד גרוסמן ולין, שחילקו ביניהן את העבודה ולמעשה הגישו הן למבקר המדינה והן לבג"ץ מסמכים משותפים, שבהם הועלו במשותף טענותיהן של עוה"ד סגל-אנטלר ודוד.

דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות המדינה מסר בתגובה: "הצגת הסיפור העברייני והאישומים בתיק וינרוט כאילו מדובר אך באירוע של הנחה בשכר טרחה היא מופרכת בתיק השוחד האמור. מכל מקום, אין שום דמיון בין הפרשה האמורה לבין ייצוגה של פרקליטת המחוז על-ידי עו"ד גרוסמן, וממילא אין בידנו כל נתונים הנוגעים להיקף העבודה ושכר הטרחה של ששולם במקרה זה.

התביעה פעלה ברשלנות בתיק רמון

בינואר 2007, הורשע שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בביצוע מעשה מגונה בלא הסכמה, כשנישק את הקצינה ה' בלשכת ראש הממשלה בקריה בת"א, שם שירתה. לאחר ההרשעה, נודע להגנה כי המשטרה ביצעה האזנות סתר במשרד רה"מ, בקשר לפרשה. בתחילה הכחישה הפרקליטות את החשדות וטענה כי לא בוצעו האזנות סתר לרמון, אך מאוחר יותר הודתה כי בוצעו האזנות לשלושה טלפונים, של מנהלת לשכת רה"מ דאז, שולה זקן, של המתלוננת ושל מפקדתה*. בעקבות חשיפת האזנות הסתר, ביקש רמון לבטל את האישום נגדו בטענה ל"הגנה מן הצדק", אך בקשתו נדחתה.

בהמשך, מונו ועדות בדיקה, שבחנו את תפקוד הפרקליטות בפרשת רמון וקבעו כי עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, שהייתה פרקליטה בכירה בפרקליטו*ת מחוז ת"א ושימשה כאמור, כתובעת במשפט, ורות דוד, פרקליטת מחוז ת"א בזמן משפטו של רמון, פעלו ברשלנות, בכך שלא העבירו לידי רמון ופרקליטיו חומרי חקירה (תוצרי האזנות הסתר), שהיו דרושים להגנתו. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס שבדק אף הוא את הנושא, ביקר את תפקוד הפרקליטות והמליץ ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לשקול נקיטת צעדים נגד הפרקליטות.

בהמשך, עתרו סגל-אנטלר ודוד לבג"ץ בטענה כי המבקר חרג מסמכותו בטיפולו בעניינן אך עתירתן נדחתה. בג"ץ קבע כי השתיים לא הראו כי עניינן בא בגדרי אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות בג"ץ בחוות דעתו של המבקר. למרות הביקורת שנמתחה עליה, קודמה אנטלר-סגל לפני כחצי שנה לתפקיד פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), במקומה של עו"ד דוד.