מעקב אחר הוצאות האשראי הוא אל"ף-בי"ת של צרכנות נבונה; אולם בפועל, נגרמת בלא מעט מקרים עוגמת נפש בשל הקושי לאתר רכישות חשודות. הצעת חוק חדשה של חברי הכנסת אורי מקלב, יריב לוין ומשה גפני נועדה לתקן את חוק כרטיסי חיוב באופן שיקל על הצרכנים לעשות זאת: לפי ההצעה, יחויבו חברות האשראי לציין בדף הפירוט החודשי שהן שולחות ללקוח אם עסקה מסוימת נעשה במסמך חסר - כמו עסקה טלפונית.
יו"ר ועדת הכלכלה שבה נדונה היום ההצעה, כרמל שאמה-הכהן, אמר כי "ההצעה מוסיפה שקיפות מבורכת לתהליך הרכישה, והיא רגולציה צרכנית אפקטיבית. באפס עלות משיגים תועלת צרכנית רבה". ח"כ מקלב, שהוא יו"ר הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, אמר כי הצעת החוק הזו מצטרפת לשורה של חוקים לשיפור השירות לצרכן שנולדים מתוך פניות הציבור. הוא הסביר כי יש הבדל בין עסקאות שהצרכן היה בחנות ו'גיהץ' כרטיס אשראי, לבין עסקאות שנעשות בטלפון או באינטרנט.
נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף תכלת, אמר כי במהלך השנה האחרונה נפגשו נציגי המשרד עם נציגי בנק ישראל וחברות האשראי על מנת לבחון את הנושא. לדבריו, כדי לפשט את התהליך הוחלט לבצע את התיקון במסגרת חקיקת משנה של בנק ישראל - בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין שמצריכים אישור של הוועדה המייעצת של בנק ישראל והנגיד, וכי אין צורך בחקיקה. ח"כ לוין חלק עליו וטען כי מקום התיקון הוא בחקיקה ולא בתקנות, כדי שלא יהיה נתון לשינויים תכופים. נציגת בנק ישראל, עו"ד טל הראל, אמרה כי ישנן בעיות שהחוק לא מתייחס אליהן, כמו למשל על מי מוטלת האחריות למסור את המידע.
היועץ המשפטי של לאומי קארד, עו"ד אוהד מימון, אמר כי החברה תומכת בהצעת החוק אך הסביר כי מנפיק הכרטיס לא תמיד מקבל את המידע מהחברה שביצעה את הסליקה של התשלום. "צריך להסדיר את העברת הפרטים מהסולק למנפיק", אמר. הוא הוסיף כי החברה נערכת ליישום ההצעה באופן וולונטרי, ותוכל לכלול את ההודעה בחשבונות בתוך זמן קצר.
הוועדה קיבלה את בקשתו של ח"כ לוין לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולבחון את המצב בשטח לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית וכן להגביל את אחריות המנפיק, ואישרה כאמור את ההצעה לקריאה ראשונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
