"ישראל מנותקת; אין בה כמעט אנרגיה מתחדשת"

כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית, מדברת בראיון ל"גלובס" על מבנה שוק האנרגיה המקומי ועל הלקחים ממשבר הגז המצרי ■ "יש לישראל תלות גדולה בעולם החיצוני"

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. בראיון ל"גלובס" מסבירה רויטר את הסיכונים והבעיות המבניות שעמן מתמודד סקטור האנרגיה הישראלי, מדוע הדרך של ישראל לעצמאות אנרגטית עדיין רחוקה חרף תגליות הגז האחרונות, וכן מדוע הרווחיות של חברות האנרגיה בישראל מוגבלת.

רויטר, שביקרה בישראל באחרונה, שהתה כאן בעבר למשך כמה שנים, במסגרת עבודות להטמעת מערכות ERP (ניהול ארגוני) של SAP בחברות אנרגיה ישראליות, ובהן פז ובזן.

לדבריה, "שוק האנרגיה הישראלי מאופיין בתחרות מוגבלת בסקטורים השונים. כך, בתחום הפחם פועלת חברה אחת, ממשלתית (החברה הלאומית לפחם שבבעלות חברת החשמל - ע.ב); גם בייבוא הנפט יש מעט מדי שחקנים (בזן ופז, בעלת בית הזיקוק באשדוד - ע.ב); ובתחום הגז הטבעי יש לכם כיום ספק אחד (קבוצת ים תטיס של דלק ונובל אנרג'י - ע.ב).

"בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. גורם נוסף שמשפיע על הרווחיות והאיתנות של חברות האנרגיה הישראליות הוא שהפעילות שלהן מרוכזת מאוד בישראל. לחברות אנרגיה ישראליות אין כמעט פעילות מחוץ לשוק המקומי והכניסה של חברת דלק לשוק התחנות במדינות בנלוקס - בלגיה, הולנד ולוקסמברג - היא אחת הדוגמאות הבודדות".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים?

רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- והיכן את רואה את הבעיה העיקרית?

"בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק".

- מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה?

"המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. בסך הכול יש לה תלות גדולה בעולם החיצוני".

היחס משתנה

טרנד האנרגיות המתחדשות לא סחף בינתיים את רויטר או את SAP. גרמניה נחשבת אמנם לאחת המדינות המובילות בקידום אנרגיות מתחדשות, ואולם התחזיות של ענקית התוכנה הגרמנית מדברות על כך שגם בשנת 2030 ימשיך שוק האנרגיה העולמי להתבסס על מקורות האנרגיה הפוסיליים והמזהמים.

צריכת האנרגיה העולמית צפויה לגדול ב-50% בקירוב, אך כ-65% ממנה יסופקו על-ידי הנפט והגז. אם יש שינוי משמעותי בתחום הזה, הרי שהוא שינוי פנימי - ביחס שבין הנפט לגז הטבעי. "הגז הטבעי הולך ותופס את מקומו של הנפט בעולם", אומרת רויטר.

- האם ישראל תוכל להרוויח מכך בעתיד, כשיפותח מאגר "לווייתן"?

"בהחלט. הייתי ממליצה לממשלה לייצא חלק מהגז. זה יכניס כסף רב לקופת המדינה".

צרו איתנו קשר *5988