המלחמה הסתיימה, כולם ניצחו

בעלי הקבוצות ב-NFL יקבלו נתח גדול יותר מההכנסות; השחקנים יקבלו צ'ופרים אחרים שקשורים בעיקר בעניינים רפואיים וסוציאליים, וגם השכר שלהם לא בדיוק ייפגע

שאלת ה"מי ניצח" בקרב על ההסכם הקיבוצי החדש ב-NFL עולה באופן טבעי ביומיים האחרונים מאז יצאה ההודעה הרשמית על סיום הסכסוך הענק בין ארגון השחקנים לבעלי הקבוצות. מאחר שלבעלי הקבוצות היתה חשובה בעיקר השורה התחתונה של כמה כסף מההכנסות ילך אליהם, ואילו לשחקנים היו חשובות לא מעט סוגיות שקשורות בעניינים רפואיים ופרטים סוציאליים נלווים כמו הבטחה שלא ייזרקו לכלבים דקה אחרי הפרישה או אחרי פציעה - אפשר לומר שכל צד ניצח במלחמה שלו. הבעלים קיזזו את חלקם של השחקנים בהכנסות ובעונות מסוימות במהלך 10 השנים הבאות יקבלו אפילו נתח של מעל 50% מהעוגה (ובכל מקרה לא פחות מ-47%), וזה ניצחון עצום בהתחשב בכך שכבר נדחקו לכיוון ה-40% בשנים האחרונות.

למה השחקנים יכולים לחיות עם זה? כי בסופו של יום ה-NFL הוא גוף שצפוי לצמוח תוך עשור לממדי מפלצת שמייצרת הכנסה שנתית של 20 מיליארד דולר בעונה (לעומת 9.3 מיליארד דולר כעת), וגם עם נתח קטן יותר בעוגה הם יהיו הרבה יותר עשירים.

***

מאז שהחלו לצאת מחקרים איומים על הסוגיות הבריאותיות בקריירת NFL - שכוללים מוות מוקדם, ריבוי זעזועי מוח ונזקים מוחיים וכו' - הסוגיות הבוערות לא פחות עבור השחקנים התנקזו במאבק על ההסכם הקיבוצי החדש להבטחת טיפולים רפואיים עד תום החיים, וגם לכך שהבעלים לא יקבלו הארכה של העונה ל-18 משחקים.

זה הגיע לידי כך שאימוני פתיחת העונה בהסכם החדש קוצרו בחמישה שבועות כדי להקטין את הסיכון לנזקים גופניים, ואפילו אימוני המגע והתיקולים שנמדדים ברמה של דקות, קוצרו בהשוואה למה שהיה מקובל בהסכם הקודם. במונחים של "העיקר הבריאות", השחקנים בהחלט ניצחו.

***

שתי נקודות מעניינות יותר בהסכם החדש קשורות לתקרת השכר וקצת נעלמו מהרדאר במסגרת ההתלהבות הכללית של חזרת הליגה, והן מהוות ניצחון גדול מאוד עבור השחקנים בכל הקשור לכסף. כזכור, תקרת השכר ב-NFL היא תקרה קשיחה שאסור לעבור בשום מקרה. לעונה הקרובה נקבעה התקרה ל-120.37 מיליון דולר לקבוצה, אמנם ירידה ביחס לעונת 2009 (העונה האחרונה שהיתה תקרה בליגה) אז עמדה התקרה על 128 מיליון דולר לקבוצה, מה שכביכול יאפשר לקבוצות לשלם פחות כסף לשחקנים. למה כביכול? כי ההסכם החדש לא יאפשר יותר לקבוצות ללכת מדי פעם ל"עונות פיננסיות" ולהוריד את רף השכר מהתקרה לכיוון הרצפה.

הסבר: בהסכם החדש השחקנים יקבלו לא פחות מ-99% מהשכר הממוצע שנקבע בתקרה. ובכל מקרה, לקבוצה יהיה אסור שסעיף השכר שלה יעמוד על פחות מ-89% מהשכר שנקבע בתקרה.

דוגמה קטנה: קנזס סיטי צ'יפס שילמה בעונת 2009 לשחקנים שלה שכר כולל של 81 מיליון דולר בלבד, שהיווה קצת יותר מ-60% מהשכר שנקבע באותה שנה בתקרה. הסיפור הזה לא יתאפשר יותר, ובהסכם החדש קנזס סיטי או קבוצות קטנות אחרות יהיו חייבות להעמיד שכר שחקנים שכבר העונה יחצה רף של 105 מיליון דולר, מה שיגרום להרבה שחקנים לגלות שכדי להשאיר אותם, קבוצות נאלצות להעלות להם את השכר כדי להגיע לרף המינימום שנקבע.

נקודה שנייה מעניינת שתאפשר לרוב השחקנים בליגה להרוויח כסף הרבה יותר טוב קשורה להחלטה להנהיג בליגה סולם שכר לרוקי'ס (Rookie wage scale). מי ש"יידפק" במקרה הזה הם השחקנים החדשים שנכנסים לליגה, אותם רוקי'ס, שנהנו בשנים האחרונות ממעמד של כוכבי-על עוד לפני שנכנסו לליגה עם הסכמים שהגיעו למשל בשנה שעברה ל-78 מיליון דולר ל-6 שנים ששילמה סט לואיס ראמס לקוורטרבק הצעיר סאם ברדפורד. כסף עצום עבור ילד שלא זרק אפילו כדור אחד ב-NFL.

כעת ייאלצו השחקנים הצעירים להסתפק בפחות וגם בחוזים קצרים יותר. הרף יעמוד על 22 מיליון דולר בלבד לחוזה של ארבע שנים. אם השחקן ירצה להמשיך עונה חמישית, גם אז הוא לא יוכל לפוצץ את הקבוצה שלו עם דרישה לא סבירה, והשכר בעונה החמישית שלו ייקבע על פי השכר הממוצע של 10 השחקנים המרוויחים ביותר בליגה בתפקיד שלו. כלומר, קוורטרבק יוכל לקבל מהקבוצה שלו חוזה לעונה נוספת שיעמוד על השכר הממוצע של 10 הקוורטרבקים המובילים בליגה.

למי הסיפור הזה טוב? גם לבעלי הקבוצות שלא יצטרכו מעכשיו לשלם חוזי עתק לשחקנים שרק סיימו קולג'ים. אבל הוא בעיקר טוב לשחקנים הוותיקים יותר בליגה שבשנים האחרונות נאלצו לראות איך הקבוצות נסחטות על-ידי הילדים מהקולג'ים, מה שהשאיר להם הרבה פחות כסף.

צרו איתנו קשר *5988