שטייניץ: פקקי התנועה עולים למשק 15 מיליארד שקל בשנה

שר האוצר בתגובה לשאילתה של יחימוביץ': ‏"יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית"

‎‎פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתה שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. על-פי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים.

יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתה בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בחודש פברואר האחרון, עליה השיב שר האוצר רק באחרונה. יחימוביץ 'פרסמה את הנתונים כחלק מהביקורת אותה היא מותחת לקראת מקצה השיפורים הראשון ברפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, שיפורים שיכנסו לתוקף ב-5 באוגוסט.

‏"דובר משרד התחבורה פרסם אמנם לפני כשבועיים הודעה לקונית... כי מתוכננים שינויים נוספים ברפורמת האוטובוסים, אולם פרטי השינוי טרם נמסרו לציבור הנוסעים ולתקשורת, לא הופצו חומרי הסברה מעודכנים ובאתרי המידע המיוחדים שהוקמו לצורך הרפורמה לא מופיע מידע בעניין. בבדיקה שנערכה היום מול לשכת דובר המשרד - לא ידעו להשיב על תוכן השינויים המתוכננים", מציינת יחימוביץ'.

מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צויין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה.

‏"יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר במכתב שיצא פחות משבועיים לאחר הפעימה השנייה ברפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן וקצת למעלה מחודש לפני השקתה של הרכבת הקלה בירושלים. לדבריו, סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.