כך הפך התלת-ממד ל"קנס" שבתי-הקולנוע גובים מהצרכן

כשדו-ממד מתחפש לתלת-ממד: הסרטים החדשים מציעים רק המרה זולה ומאכזבת מדו-ממד לתלת-ממד ■ המבקר הבולט של התופעה הוא לא אחר מבמאי "אווטאר", ג'יימס קמרון

טטכנולוגיית התלת-ממד סוחפת את בתי-הקולנוע ואת הצופים בארץ ובעולם - קשה למצוא כיום סרט הוליוודי חדש שלא יוקרן עם הממד השלישי. וכך, סרטים חדשים כמו "רובוטריקים 3", "הדרדסים" ו"הארי פוטר" מציעים לצופה חוויה חדשה, בתמורה לתוספת תשלום של 8 שקלים למחיר הכרטיס הרגיל - שגם כך האמיר ל-37 שקל בשנים האחרונות.

בתי-הקולנוע ואולפני הסרטים אוהבים לקדם את התלת-ממד. מבחינתם, זהו אמצעי נוסף להגדלת הרווחים, אחרי שהצליחו להפוך את עמלת ההזמנה של כרטיס באמצעות האינטרנט, בגובה של 4 שקלים, לסטנדרט.

ואולם, בניגוד לתועלת ולנוחות שצומחות לצופה מהאפשרות להזמין את הכרטיס באמצעות כמה הקלקות, התלת-ממד בקולנוע לא נמצא במקום שבו אמור היה להיות.

הצופים מאמינים שהם עתידים ליהנות מחוויה דומה לזו שסיפקה להם הצפייה בסרט "אווטאר" של ג'יימס קמרון ואולי אף יותר מכך, אבל בפועל הם מקבלים המרה זולה מדו-ממד לתלת-ממד, שגורמת לחוויית הצפייה לא להיות מקסימלית.

מי שמנסה להוביל מרד בתלת-ממד בתקופה האחרונה הוא לא אחר מאשר קמרון עצמו, שפנה לתעשיית הסרטים בהוליווד בבקשה כי תפסיק ליצור סרטי תלד-ממד גרועים, כדבריו, ושתיצמד לטכנולוגיית הסרטים הדו-ממדיים - אם הסרט נוצר כך במקור.

לדברי קמרון, בהוליווד טועים בכך שהם מנסים להפיק רווחים גדולים יותר מהמרה של דו-ממד לתלת-ממד ברגע האחרון לפני היציאה לאקרנים, וכי הדבר הופך לא פעם סרט טוב לסרט רע.

תוצר הלוואי: כאב ראש

נוסף על כך שהצופה בסרט תלת-ממד מומר לא מקבל תמורה מספקת לסכום הגבוה יחסית שהשקיע ברכישת הכרטיס, הוא יושב באולם החשוך כשעתיים בממוצע כשהוא מרכיב משקפיים לא נוחים ולא תמיד נקיים. צופים רבים מסיימים את הצפייה כשהם סובלים מכאבי ראש, ולא כולם חשים בנוח בסיום הסרט. זאת, בעיקר משום שהמוח שלנו פועל בצורה קצת אחרת לצורך הצפייה בתלת-ממד.

סוגיית היגיינת המשקפיים אינה נחלתם של משוגעים לסטריליות; בתחילת השנה שעברה הוציא שר הבריאות האיטלקי, פרופ' פרוצ'יו פאציו, אזהרה רשמית מפני משקפי תלת-ממד שלא נוקו כראוי, וכתוצאה מכך יכולים לגרום לדלקות בעיניים.

בד-בבד הודיע משרד הבריאות ברומא כי החרים מבתי-הקולנוע ברחבי ארץ המגף 7,000 זוגות משקפיים שלא נוקו כראוי.

בישראל יש בתי-קולנוע הטוענים כי הם מנקים את המשקפיים בין ההקרנות, ובתי-קולנוע אחרים מספקים משקפיים חד-פעמיים שנשארים אצל הצופה.

בעיה נוספת עם סרטי התלת-ממד של התקופה האחרונה נעוצה בכך שהם ארוכים, ורבים מדי נמשכים מעבר לשעתיים ללא הפסקה. כשהצופה יושב במשך זמן כה ממושך ברציפות כשעל אפו מורכבים משקפי התלת-ממד - מבלי שסיפק הפוגה קצרה אך חשובה לעיניו - זהו תענוג מפוקפק.

הבעיה זולגת הביתה

בנוסף, משקפי התלת-ממד גורמים לתמונה להיות כהה מהרגיל והופכים את הסרט לאפל. כשהסרט מואר יחסית, העניין מפריע במידה מועטה למי שרגישים פחות לאיכות התמונה. ואולם כאשר מדובר בסרט חשוך יחסית, כמו הסרט האחרון בסדרת "הארי פוטר", מתרחשת פגיעה של ממש באיכות המוצר, שמתסכלת צופים.

להגנת בתי-הקולנוע נציין כי יש סרטים שמגיעים לארץ בשתי הגירסאות - תלת-ממד ודו-ממד - והצופה יכול לבחור לאיזו הקרנה הוא מעוניין להיכנס.

אפילו יצרנית הטלוויזיות פנסוניק, אחת החברות הראשונות שהכניסה את התלת-ממד למסכים הביתיים שלה, לא חוסכת ביקורת מגל סרטי התלת-ממד המאכזבים שמציף את בתי-הקולנוע.

"הוליווד פגעה בתלת-ממד בכך שדחפה יותר מדי סרטים שהומרו בצורה גרועה אחרי ההתעוררות עם 'אווטאר'", אמר באחרונה מנהל השיווק של פנסוניק, אנדרו דנאם, לאתר הטכנולוגיה "טק רדאר".

יצרניות הטלוויזיה דוחפות כיום בכל הכוח את התלת-ממד למסכים, כך שהצרכנים יתקשו להתחמק מהטכנולוגיה הזו כשירצו לקנות מסך חדש ומשוכלל.

הבעיה היא שתוכן התלת-ממד שאיננו איכותי יזרום לבסוף מבתי-הקולנוע לכותרי הבלו-ריי ולערוצי התלת-ממד בחברות הכבלים והלוויין.

החברות ינסו למכור לצרכנים מחדש את התוכן הזה כדבר הבא, למרות שהתוכן עצמו ייראה באיכות ירודה גם על המסך החדיש והמשוכלל ביותר שניתן יהיה להשיג באותה עת.

אז מה הפתרון? סרטי התלת-ממד המומרים מהדו-ממד הרי כאן כדי להישאר. זו טכנולוגיה שבפעם הראשונה שצופים באמצעותה מספקת את אפקט ה"וואו" - אבל רק אם יוצרי הסרט אכן השקיעו בתוכן תלת-ממד איכותי, ולא בהמרה זולה.

בניגוד לגל המבורך הנוכחי, חרם צרכנים כנראה שלא ישפיע כאן על תופעה עולמית שלא קשורה לישראל. עד שיהיה שינוי מהותי, רצוי שכל בתי-הקולנוע יספקו לצרכנים את האפשרות לבחור באיזו גירסה לצפות בסרט, ולא יסתפקו בגירסה אחת בלבד.

אבל השינוי העיקרי יכול להתבצע רק אם עוד ועוד במאים ומפיקים בהוליווד לא יתפשרו על התוכן שלהם וייצרו תכנים שמראש מיועדים לתלת-ממד.