חברים פלוס

בימים אלה ממשיכה גוגל לבדוק את הרשת החברתית החדשה שלה, גוגל פלוס, בעזרת 18 מיליון החברים שהצטרפו אליה בקצב מסחרר מאז פתיחתה בסוף יוני. בהתקפה חזיתית על פייסבוק, המתחרה גוגל פלוס מנסה לייצר אלטרנטיבה על-ידי העתקה של חלק מיכולותיה, נוסף על אוסף תכונות חדשות שאמורות לעשות את הרשת הזו לידידותית יותר, שימושית יותר ובטוחה יותר מפייסבוק.

אחת התכונות המרכזיות ברשת החדשה היא היכולת ליצור בה מעגלים שונים של חברים, כך שחברי הפייסבוק במקום העבודה לא הופכים אוטומטית לחברים של הילדים שלכם, וגם לא נחשפים לחברי הילדות - אלא אם תרצו בכך. זהו טיפול נכון באחד החסרונות הבולטים של פייסבוק, שהיא בהגדרתה רשת חברתית שטוחה, כלומר שכולם יכולים לראות את כולם.

גוגל חידשה גם בתחומים נוספים. תפיסת העולם של גוגל פלוס באה לידי ביטוי במצגת מרתקת שפרסם לפני כמה חודשים פול אדמס, עובד גוגל וממעצביה של הרשת החדשה (ניתן לעיין במצגת ב-tinyurl.com/38gq6wh) .

נוסף על הצורך לאפשר הגדרה של מעגלים שונים של חברים, אדמס מדבר גם על זהויות שונות לאותו משתמש, על השמירה על הפרטיות, על המלצות הדדיות בין חברים לגבי קניות ובילויים ועל הצורך בשקיפות מלאה מצד הרשת, כך שהמשתמש מבין תמיד מה קורה סביבו ומי משתמש במידע שהוא משתף עם חבריו.

אדמס מספר במצגת על מחקרים שונים שבדקו קשרים בין אנשים: לפי מחקר אחד, המספר המקסימלי של חברים שבני אדם הצליחו לתחזק לאורך ההיסטוריה האנושית הוא 150. מחקר אחר העלה שלאמריקני הממוצע יש ארבעה-שישה קשרים חברתיים שהוא מגדיר כחשובים עבורו. ניתוח סטטיסטי של משתמשי פייסבוק העלה שלמרות המספר הגבוה של חברים, המשתמש הממוצע מתקשר באופן קבוע עם לא יותר משישה חברים.

ובעולם האמיתי, ממוצע של 80% משיחות הטלפון שלנו מתבצעות לארבעה אנשים בלבד, ובשיחות הסקייפ יש ממוצע של 80% מהשיחות שמתבצעות לשני אנשים בלבד.

איני יודע מה מתוך המצגת היפה הזו אכן התממש בגוגל פלוס, אבל אני מסיק ממנה תובנות משלי. לדעתי, עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתקדמת של המאה ה-21 ועם ההתרגשות המוצדקת מנפלאות ההיי-טק, אין תחליף ליחסים אישיים, אמיתיים ובלתי אמצעיים בין אנשים. הרשתות החברתיות, ופייסבוק בראשן, לא תרמו כהוא זה לשיפור יחסי חברות אמיתיים עם האנשים שבאמת אכפת לנו מהם. בנוסף, כמות החברים האינסופית שכולנו כל-כך מתגאים בה היא למען האמת חסרת משמעות.

אין הבדל בין מי שיש לו 500 חברים לבין מי שיש לו 5,000 חברים בפייסבוק, כי בכל מקרה אלה אינם חברים אמיתיים, אלא בסך הכול אוסף של קישורים אלקטרוניים, והיחידה שמרוויחה מהם היא לא אחרת מאשר פייסבוק. הרי כל קשר חברות מזויף שכזה נותן לה הזדמנות לדעת עלינו יותר, ובהתאם לכך למכור יותר שטחי פרסום לכל המרבה במחיר. חישבו על כך בפעם הבאה שתמהרו לאשר בקשת חברות ממישהו שאתם בקושי זוכרים מתי פגשתם אותו, אם בכלל.

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל