"צדק חברתי לא הוביל אף אחד לעושר - קחו משכנתא"

מנכ"ל האוצר לשעבר ל"גלובס": "פעם כולם צעדו עם ויקי כנפו, אז מה?" ■ "דיור בר השגה זה אגדה, רק מקורבים, פרוטקציונרים ומשלמי שוחד יקבלו דירות" ■ "העצה לנתניהו: תירגע"

"ברגע שייכבו המצלמות, זעם מפגיני מחאת האוהלים ייעלם לגמרי, או לפחות ידעך משמעותית. גם החורף צפוי לעשות את שלו. אני לא דואג למפגינים, אני דואג למשק הישראלי. ויש לי גם עצה לנתניהו: תירגע".

כך אומר ל"גלובס" שמואל סלבין, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר בסוף שנות ה-90 וכמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. כיום מכהן סלבין כיו"ר קרן הריט (REIT) סלע קפיטל , אותה מנהלים אלי בן חמו וגדי אלקיים.

סלבין אמר את הדברים לאחר מסיבת העיתונאים שכינס נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בה התייחס האחרון לראשונה למחאה בדבר יוקר מחירי הנדל"ן. פישר ציין את הכורח בהורדת הריבית של בנק ישראל ב-2008 ברקע משבר המשכנתאות העולמית כדי להימנע מהאטה בצמיחה, וכן רמז למנהיגי הממשלה ש"אסור להוציא פתרונות מהשרוול תוך יום או יומיים" בנושא מחאת הדיור. נראה שגם סלבין, כמו פישר, סבור כי הפתרונות הנוכחיים שהביאה הממשלה עד כה, לא יביאו לפיתרון מצוקת הדיור.

"אני מסכים עם דבריו של פישר", מסביר סלבין. "בשנת 2008 החובה המרכזית שהוטלה עליו כנגיד הייתה לדאוג ליציבות המשק הישראלי, ולפיכך הוא היה חייב להוריד את הריבית. כיום, מדינת ישראל מציגה את הצמיחה המרשימה ביותר בעולם המערבי כולו, עם אבטלה מהנמוכות ביותר בעולם - אין סרט כזה בשום מקום אחר. פישר אולץ להכריע בזמנו על שמירה על הצמיחה והתעסוקה תוך הסתכנות ביצירת בועת נדל"ן, זו הייתה הבחירה שלו ואני סבור שהוא בחר נכון".

עוד מזהיר סלבין, בדומה לפישר, מפתרונות פזיזים של הממשלה ברקע המחאה המתגברת: "המחאה הזו מצחיקה. כולם צעדו לפני כמה שנים עם ויקי כנפו, ומה קרה עם זה בסוף? אסור לנתניהו לנקוט בפעולות דרמטיות תחת ההפגנות, בלחץ כזה. כדי לראות בפועל תוצאות של תהליכים כלכליים דרוש זמן, מדובר בתהליכים ארוכי טווח".

סלבין על השקעה בקרנות ריט: "אין פגמים"

- אז מה יהיה הסוף לעליית המחירים?

סלבין: "כרגע זה המצב בשוק, ואין מה לעשות לגבי זה. יש מעגלים בחיים ויש מעגלים בכלכלה. יש זמנים בהם המחירים יורדים, וזמנים בהם הם עולים - אני מאמין שמחירי הדיור ייעצרו לקראת סוף שנת 2011 ויחלו לרדת כבר בשנת 2012".

לדידו של סלבין, כוחות השוק חזקים יותר מהמחאה החברתית, כשיש מספר סיבות שהובילו בסופו של דבר לעליית המחירים בשוק הדיור החל מ-2008. מנגד, סלבין לא עושה חסד עם מפגיני מחאת האוהלים, וטוען ש"הם צריכים להירגע".

"המפגינים הדביקו לעצמם כנפיים, וחושבים שהם מלאכי השרת. הם צריכים להירגע ולהבין שהמחירים לא יירדו ביום אחד, אופוריית המחאה בה הם נמצאים כרגע תשקע בסופו של דבר למקום עמוק", מזהיר סלבין. "המפגינים זועקים שהם רוצים צדק חברתי. אבל על איזה צדק חברתי הם מדברים? צדק חברתי כמו במדינות המבוססת על מודלים סוציאליסטים? צדק חברתי לא הוביל בשום מקום בעולם אנשים לעושר".

שינוי בשוק הנדל"ן? בעוד 3-5 שנים

- למה דווקא בשנים האחרונות ראינו עלייה במחירים?

סלבין: "אין לעליית המחירים הסבר בכלכלה התיאורטית. אלה דברים שאי-אפשר להסביר במודלים מתמטיים. השורה התחתונה היא שנוצר מחסור חמור בדירות, הביקושים עלו, ואיתם גם המחירים".

"יש בישראל סדרת עיכובים לבניית דירות: בעיקר ארגונים 'ירוקים', והליכים משפטיים שדורשים סדרה ארוכה של דיונים ואישורים שמתחילים במנהל מקרקעי ישראל ונמשכים עד משרד השיכון. מדובר כאן במסגד של בירוקרטיה, בהליכים שמעכבים התחלות בנייה וגם מייקרים את הבנייה עצמה. זה יוצר פתח למאכערים ולעסקנים למיניהם".

"בסופו של דבר, העלייה בביקושים, הריבית הנמוכה ובירוקרטיה קשה במיוחד - כולם מובילים לכך שאנחנו צריכים להמתין 3-5 שנים לפני שנתחיל לראות תוצאות של ההאצה בהתחלות בנייה שחלה בתקופה האחרונה".

- אז מה הפיתרון?

"צריך לרווח את מדרגות המס למעמד הביניים, כשהמעמד הגבוה צריך לשלם יותר. אין סיבה גם להוריד את מס החברות יותר כפי שירד עד כה. צריך גם להגביל בחקיקה את שכר המנכ"לים ביחס לשכר העובדים הזוטרים - אי-אפשר לספור בכלל את השכר של הבכירים במשק, זה משבש את כל האיזון החברתי וזורק אותנו לכיוון קפיטליסטי קיצוני מדי. אני לא מכיר אף אחד בארץ ששווה את המשכורת הגדולה שהוא מקבל.

"צריך לראות איך משנים כיוון והופכים את החברה הישראלית לשיוויונית יותר, כי אנחנו לא שיוויוניים באופן יחסי למדינות מערביות אחרות - ורואים את זה בכל תחום ותחום, גם בתחום הנדל"ן אבל גם בבריאות ובחינוך.

"אני לא חושב שהממשלה צריכה להתערב בשוק הדיור, אבל בסוגיות של בריאות וחינוך אפשר וצריך להתערב. אם אנחנו רוצים לבנות אתוס חברתי מבוסס ומדינה שרוצה להגן על עצמה - המדינה צריכה לאפשר חינוך טוב לכולם, ולהשקיע גם בבריאות, לדרוג שיהיו יותר בתי חולים ורופאים".

עוד תוקף סלבין את מדיניות האוצר, אשר מתעקש לצמצם בכל הזדמנות את הגירעון הממשלתי: "משנת 1985 ירד החוב בישראל מ-250% ל-75% ביחס לתוצר. רואים היום יציבות בגירעון התקציבי ולא צריך כל הזמן לשאוף לצמצם אותו - בסוף נמצא את עצמנו בלי גירעון, אבל גם בלי אוכלוסיה", אמר סלבין שכיהן בעצמו כמנכ"ל משרד האוצר במשך שנה ב-1997, וכן כיועץ כלכלי לראש הממשלה יצחק שמיר בשנים 1986-1989.

"חשוב לצמצם את הגירעון, אבל אפשר כיום להסב את עודפי התקציב לטיפול בסקטורים הבעייתיים - המשימה החשובה ביותר היא לא לטפל בנדל"ן, אלא בבריאות", דברי סלבין.

"משכנתא - הכי עדיף"

- מה לגבי דיור בר-השגה, זה פיתרון ישים?

סלבין: "דיור בר השגה הוא אגדה. תמיד מוצאים מעקפים כדי לכופף את ההנחיות ולגבות תשלומים גבוהים יותר על דירות, אלא אם מדובר בסלאמס של ממש - ואז גם האוכלוסיה שמגיעה לשם לא איכותית. המדינה לא יכולה להתערב יותר מדי בשוק הנדל"ן - זה מוביל לדירות לא מטופלות, שמושכות אוכלוסיה לא איכותית.

"דירות בנות השגה יקבלו רק מקורבים, פרוטקציונרים ומשלמי שוחד. וגם אם הכל יהיה נקי ותהיה הגרלה, על כל עשרה שירצו לקבל דירות - שניים אכן יקבלו. ומה יהיה על כל השאר? יהיו ממורמרים.

"צריך להיזהר עם נקיטת פעולות בצל לחץ המחאה - למשל, פתרונות כמו הפשרת קרקעות בפריפריה מנציחה בסופו של דבר את מצבם של התושבים שם: הרי המדינה מפשירה קרקעות בזול כשיש ביקושים ובעצם 'תוקעת' את מחירי הדירות באזור ואף מובילה לירידה במחיר הריאלי שלהם. יש אחוזים בודדים שמרוויחים דירה במחיר סביר, אבל כל אלה שקנו דירה בשנים האחרונות, מפסידים בגלל אי-עליית מחיר הנכס שלהם", מסביר סלבין, שתוהה: "אם הפשרת קרקעות כזו תתבצע כל כמה שנים - כשיש מחאה ציבורית ברקע הביקושים שעולים - איך יוכלו הנכסים בפריפריה לעלות בשוויים?.

"בסופו של דבר, לשלם על דירה עם משכנתא בעצמך זה אמנם קשה, אבל זה עדיף מכל פיתרון אחר. כל מי שאין לו דירה כיום - וזה לא הרוב - יצטרך בסופו של דבר להתאמץ כדי לשלם. המחירים בשוק הדיור יירדו מתישהו, וברגע שזה יקרה - מי שמרוויח מעליית המחירים היום יפסיד בסופו של דבר".

צרו איתנו קשר *5988