משלוח מדואר ישראל: הפסד של 180 מ' ש' בשנתיים

מצבה הפיננסי של חברת הדואר הממשלתית אינו טוב: בשנה שעברה הפסידה 100 מ' ש', והשנה יגיעו ההפסדים ל-80 מ' ש' נוספים ■ האם תצליח החברה לעמוד בהתחייבויותיה?

האם בחברת הדואר יחזור מקרה אגרקסקו? לאור הפסדי ענק של הדואר, הנחשפים היום (ב') לראשונה, עולים חששות לגבי יכולתה של החברה הממשלתית לעמוד בתשלומי האג"ח.

חברת הדואר אמנם לא פרסמה רשמית את דוחותיה הכספיים לשנת 2010, אך ל"גלובס" נודע כי החברה סיימה שנה זו בהפסד של כ-100 מיליון שקל. ההערכות הן כי בשנת 2011 צפויה החברה להפסיד כ-80 מיליון שקל, אך עם זאת, בשנתיים אלו לחברה עדיין יש תזרים מזומנים חיובי.

באפריל הבא תתחיל חברת הדואר לשלם את הקרן על אג"ח בסך 400 מיליון שקל שהנפיקה לגופים מוסדיים ב-2010. מדובר בתשלומים של כ-60 מיליון שקל מדי שנה, כאשר האינפלציה מגדילה את תשלומי הריבית. על פי הערכות, לחברת הדואר מקורות כדי לעמוד בתשלומים בשנת 2012, אולם לנוכח הפסדיה בשנתיים האחרונות עולים חששות לגבי יכולתה לעמוד בתשלומי האג"ח הבאים.

"אם הדואר לא יקבל סיוע ממשרד האוצר, צפויה בעיה בשנת 2013", העריך מקור יודע דבר. עם זאת, חלק מהגופים המוסדיים שרכשו את האג"ח בהנפקה (ראו מסגרת נפרדת) לא הביעו דאגה מיוחדת, והעריכו כי הממשלה תעמוד מאחורי החברה, אם תידרש. "זוהי חברה בבעלות מדינת ישראל, והממשלה רוצה להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי. אין סיבה לדאגה", אמר בכיר בגוף פיננסי גדול.

יו"ר חברת הדואר הוא ששי שילה, והמנכ"ל הוא חיים אלמוזנינו. שניהם חדשים בתפקידם - שילה מונה ליו"ר בסוף 2010, ואלמוזנינו, לשעבר משנה למנכ"ל דלק ישראל, החל לכהן בתפקיד רק במאי, כשהוא מחליף את אבי הוכמן שעבר לנהל את גאון אחזקות.

הוצאות שכר קשיחות

מדוחות חברת הדואר עולה כי ההפסדים ב-2010, שלא היו צפויים בזמן הנפקת האג"ח, נבעו משלוש סיבות - מעבר לדיווח על פי IFRS, ירידה בהכנסות מול התכנון, עקב הכנסות נמוכות מהצפוי בפעילויות חדשות, והפרשות פנסיוניות שנדרשו לאור הסכם השכר הקיבוצי החדש. ההערכות הן כי העלייה בהוצאות השכר צפויות להעביר את החברה להפסד גם השנה.

לחברת הדואר 6,500 עובדים, כאשר הוצאות השכר מהוות 60% מהוצאות החברה. מדובר בסעיף קשיח שאינו ניתן לתמרון, עקב עוצמתו של ועד העובדים. הסכם השכר האחרון שחתמה ההסתדרות עם הממשלה חייב את הדואר להעלות את שכר העובדים ב-7.5%, עלות המוערכת בכ-80 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, קיים בדואר מנגנון "טייס אוטומטי" של זחילת שכר כלפי מעלה בשיעור ממוצע של 2.5% בשנה. כך, שבשנת 2011 יתמודד הדואר עם הוצאות שכר הגבוהות בכ-100 מיליון שקל מהתכנון בעת ההנפקה.

כדי לפתור את הבעיה ולצמצם את הוצאות השכר, גובשה בדואר תוכנית לפרישה מוקדמת של 500 עובדים בעלות משוערת של 300 מיליון שקל. מאחר שלדואר אין יכולת לשלם סכומים אלו, מנהל שילה מזה זמן מו"מ עם אגף התקציבים במשרד האוצר כדי לקבל מענק מיוחד למימון הפרישה. ואולם, באוצר לא גילו עד עתה נכונות לתת את המענק.

בעיה נוספת איתה מתמודדת חברת הדואר היא תחרות קשה בתחום הדואר הכמותי (משלוח חבילות), בו היא מפסידה נתח שוק לחברות פרטיות. בדואר היחידני (מכתבים רגילים עם בול) מבנה התעריפים של הדואר מפוקח, ולטענת גורמים בחברה מחירי הדואר היחידני אינם משקפים את העלויות. כך למשל, מחיר הבול נמוך מדי. בנוסף, מתמודדת החברה עם ירידה חדה בכמויות הדואר שנשלח, על רקע המעבר של יחידים וגופים עסקיים לדואר אלקטרוני.

מהדואר נמסר בתגובה, כי "חברת דואר ישראל מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה על פי המתווה המתוכנן. החברה מנהלת מגעים עם משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התקשורת, בנוגע לדרכי ההתמודדות עם הגירעון כפי שהסתמן בדוחותיה הכספיים ל-2010 והצפי לשנת 2011".

עוד הוסיפה חברת הדואר, כי "הדוחות ל-2010 נערכו לדרישת רשות החברות הממשלתיות על פי כללי ה-IFRS, ושינוי השיטה הצריך שינוי ושדרוג של המערכות הקיימות. לאחרונה אישר הדירקטוריון את הדוחות הכספיים, והודעה על כך מתוכננת לצאת בקרוב".

הדואר סירב לקובננטס, המוסדיים התנפלו על ההנפקה

במארס 2010 השלים הדואר הנפקת אג"ח לא סחירה בסך 400 מיליון שקל ובריבית של 3.88% פלוס מדד. ההנפקה נועדה להקטין את עלויות המימון של החברה ולהחזיר לחשב הכללי חוב של 285 מיליון שקל. יתרת הסכום נועדה להשקעות בפעילות חדשה ובהתרחבות בנק הדואר.

בהנפקה נרשמו ביקושים בהיקף של מיליארד וחצי שקל, כמעט פי ארבעה מהסכום המוצע. בין הרוכשים הגדולים היו: בנק לאומי - 50 מיליון שקל; בנק אגוד - 50 מיליון שקל; קרן הפנסיה גלעד, 40 מיליון שקל; הטכניון, 40 מיליון שקל; אקסלנס, 40 מיליון שקל; איילון, 29 מיליון שקל; הפניקס 24 מיליון שקל; מיטב 19 מיליון שקל; והראל - 15 מיליון שקל.

האג"ח הונפקו במח"מ של 6.2 שנים, כאשר הקרן תוחזר ב-20 תשלומים חצי שנתיים החל מאפריל 2012. האג"ח דורגו על ידי מידרוג ברמה של Aa3 (מקביל לדירוג AA מינוס של S&P מעלות). לפני ההנפקה תבעו מספר גופים מוסדיים שחברת הדואר תיתן ביטחונות ותתחייב לקובננטס שונים ברוח ועדת חודק. הדואר סירב לדרישות המוסדיים, אך בדיעבד היעדר הקובננטס לא פגע בהשתתפותם, וההנפקה זכתה לביקושי יתר. זאת ועוד, חברת "שערי ריבית" תמחרה את ההנפקה ב-4.2%, אך לאור עודפי הביקוש נקבעה ריבית נמוכה מכך.

עם זאת, חברת הדואר הסכימה למנגנון של העלאה בריבית במידה שהדירוג יורד. כך למשל, אם הדירוג יורד בשתי דרגות, הריבית תעלה ברבע אחוז, ואם ירד בעוד דרגה, תעלה הריבית בעוד חצי אחוז. נקבע גם כי ביום שהאג"ח יירשמו למסחר, תהיה פרמיית נזילות והריבית תרד בחצי אחוז. בדואר החלו להכין תשקיף אך טרם סיימו, והרישום למסחר לא צפוי בחודשים הקרובים.

הקשיים של הדואר רוכשי האגח הגדולים של הדואר
 הקשיים של הדואר רוכשי האגח הגדולים של הדואר