"הבנקים הצליחו לקבל יותר; האוצר יחסל את סוכני הביטוח"

עקיבא קלימן, מייסד ומנכ"ל סוכנות קלע ויו"ר ועדת ביטוח פנסיוני בלשכת סוכני ביטוח, טוען שההגבלות על הפרסים לסוכנים נולדו רק "בגלל הכותרות שהיו בעיתון 'גלובס'"

בצל המחאה הציבורית הרחבה, הורדת הדירוג לארה"ב ותגובת שוקי ההון בארץ ובעולם, יצאו סוכני הביטוח במאבק יוצא דופן נגד הרפורמה בשוק הפנסיוני שמוביל האוצר. "שר האוצר יובל שטייניץ תתעודד... עוד לא הרסת את השוק הפנסיוני בישראל, אבל זה קרוב יותר מתמיד! (...) השינויים שמוביל האוצר יובילו בסופו של דבר להדברת התחרות ולהגברת הריכוזיות", קוראת המודעה שמפרסמת לשכת סוכני ביטוח, שחוששת בין היתר מהעדפה בולטת של האוצר את הבנקים.

"יש נטייה לזלזל בתרומת סוכני הביטוח לציבור בהיבט הפנסיוני, אבל יש לזכור, הסוכנים הביאו לכך ש-700 אלף איש מבוטחים היום בפנסיה חובה", אומר ל"גלובס" עקיבא קלימן, מייסד, בעלים ומנכ"ל סוכנות ניהול ההסדרים הפנסיוניים | קלע, שמכהן כיום גם כיו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני ביטוח.

עוזרים לגדולים

"הרפורמה נעשתה כדי לעודד את כניסת הבנקים לשוק הפנסיוני. הם לא נכנסו עד כה כי קשה להם לעמוד בסטנדרטים של השירות שקבעו הסוכנים, וכי הם הניחו שיש להם אמצעי לחץ לקבל הרבה יותר משקיבלו. זה אכן קרה וזה עוד ימשיך לקרות", הוא אומר כחלק מביקורת חריפה על תוכנית האוצר, שבכל זאת כוללת, "גם חלקים מצוינים - למשל הודעה מהיצרנים ללקוח ולסוכן על שינוי בדמי הניהול - כך שלא הכול בה שחור".

* מה יקרה אם הבנקים ידחקו את הסוכנים מהשוק הפנסיוני?

"אם הבנקים ייכנסו לתחום ויצליחו לדחוק החוצה את סוכני הביטוח יקרו שני דברים: השירות לאנשים יהיה פחות טוב והתוכניות יהיו חד-גוניות, עם סטנדרטיזציה, וכתוצאה מכך גם פחות טובות. או אז תוקם ועדת בכר ב' וירצו להחזיר את הגלגל לאחור, אבל יגלו שאין יותר סוכנים ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, וזה יהיה עצוב".

* מדובר בתקופה מאתגרת למנהלי הסדרים, החל מהבנקים אך גם בגלל המסלקה הפנסיונית.

"ראשית אני חושב שהמסלקה דרושה, אך על האוצר לבסס זאת על המסלקות הקיימות - ואצל רוב מנהלי ההסדרים יש מסלקה קיימת ועובדת, לפחות בהיבט הכספי. מה שחשוב זה טיים טו מרקט, ואני הייתי מנסה ליצור מצב של כמה מסלקות שיתחרו על הנושא, כשלא משנה מי מחזיק במסלקה".

* כיצד תשפיע זכות הבחירה בסוכן שתינתן לעובדים?

"זכות הבחירה, כמו כל הרפורמה של האוצר, תגדיל את הגדולים ותקטין את הקטנים. אם רוצים לתת לעובד תוכניות טובות יותר, עם כיסויים טובים יותר בדמי ניהול נמוכים יותר, אז צריך לאגד אותם. ל-100-200 עובדים ביחד יש יותר כוח מאשר לעובד בודד".

הוא מוסיף כי הפגיעה בסוכנים העצמאיים לא מסתיימת כאן. "מפלים לרעה את 3,500 הסוכנים העצמאיים לעומת אלפי הסוכנים השכירים שעובדים במערכי השיווק של המוסדיים", אמר.

סקסי אך לא חשוב

* הרפורמה כוללת גם הגבלת התשלומים לסוכן - עמלות היקף, פרסים והוצאות משרד.

"לפי הרפורמה החדשה בעמלות עידוד המכירה (עמלות ה"היקף") סוכן הביטוח נדרש להון עצמי גדול כדי להתחיל ולעבוד עם חברה חדשה. היות שאין לסוכני הביטוח הון שכזה, הרי שהשחקנים שיישארו בתחום יהיו בעלי ההון הגדול, והתוצאה תהיה שרק הגדולים יוכלו להישאר בתחום, הריכוזיות במשק תגדל והתחרות תקטן.

"לגבי הכללת תשלום הוצאות משרד כחלק מה"פרסים": במהלך השנים היצרנים היפנו חלק גדול מהעבודה שלהם למשרדי הסוכנים שיודעים לעשות את המלאכה בצורה יעילה וטובה יותר. אם הסוכנים לא יתוגמלו עבור השירותים - הדפסת תעודות חובה, הפקת פוליסות ועוד - הם יפסיקו לספקם, הענף יחזור שני עשורים אחורה, והציבור יקבל שירות פחות טוב במחיר יותר גבוה".

* אז הגבלת המבצעים והפרסים כשלעצמה אינה בעייתית?

"נושא הטיסות והמבצעים הוא סקסי אבל חסר חשיבות למבוטחים, ולסוכנים ובעל חשיבות גדולה לאגפי השיווק של חברות הביטוח. אני חושב שהגורם לכך שהפיקוח התעסק עם הפרסים זה הכותרות שהיו בעיתון 'גלובס'".

ron-s@globes.co.il