מדד יולי: טעם של 9% פחות

הפיקוח על מחירי השכירות יוצא מרשימת "הצעות פסולות" וייכנס לתוכניות הממשלתיות

אם מישהו היה צריך הוכחה לאפקטיביות המחאה החברתית במדינת ישראל, הרי שירידת מדד המחירים לצרכן, בשיעור 0.3% בחודש יולי, סיפקה אותה.

הירידה במדד היא תצוגת תכלית של המידה שבה יכול הציבור לסייע לעצמו, בלי להמתין לציוצים של "צוות מאנו", או ל"הבנה" של שר כלשהו בממשלה. ‏

מחיר המוצרים שלממשלה יש השפעה עליהם, תרם לא מעט לירידת המדד: הדלק הוזל ב-3% והמים ב-4.7%. מי שיצא לכיכרות בערי המדינה בחודש האחרון למד מה שהיה ידוע לפוליטיקאים רבים במדינה: בנימין נתניהו הוא אדם שקל להפחיד אותו, וקל עוד יותר ללחוץ עליו, והוא ראה לפתע את האור, כי פחד פחד מוות להישאר בחושך פוליטי.

הרושם שלי הוא שמדובר רק בתחילתו של תהליך: מעתה ועד הבחירות אנו עומדים לצפות בירידה רצופה במסים עקיפים, בעיקר מע"מ. מישהו יצטרך לשלם את החשבון כמובן, ולצורך העניין ראש הממשלה יאלץ להכניס להקפאה עמוקה סיסמאות בדבר חיוניות היזמים, הצורך במסים נמוכים והבטחות להיות "בין עשרת המשקים העשירים" בעולם.

ואל דאגה, הממשלה היא אותה ממשלה, ובינתיים רק המסרים קצת התחלפו. יעבור זעם, והכל יחזור לשגרה, בריבית דריבית, כמובן.

לא רק נתניהו הרגיש שבינתיים כדאי להנמיך את הטון, ולהסתגל למציאות המחאה. סעיף הגבינות הלבנות, וביניהן הקוטג' המפורסם, רשם ירידה ביותר מ-9%. ולא רק הגבינות - כל סעיף המזון ירד.

חשובה יותר מהירידה הן המסקנות של הציבור מנתונים אלה. אם מחאה בת כמה שבועות משפיעה כך על כל מדפי המזון ברשתות השיווק, מדוע לא להפוך את העניין להרגל של קבע? ‏ הציבור התפתח - הוא הרבה יותר מטור של משלמים בקופות. הציבור נהפך לישות קולקטיבית אשר נושפת ושורפת את מי שחורג מהסביר, וכנראה שהציבור התאהב בתפקיד זה.

כל הטפות המוסר, כל הפניות ל"שכל הישר", כל המחאות של יח"צנים לא ממש יעזרו בעניין זה.

טעם של עוד

איך לומר זאת בעדינות? 9% פחות על הגבינה, משאירים טעם של עוד. ‏ אלא לאחר שבודקים את מחירי המים, ומחירי הדלק, ומחירי הקוטג', מגיעים לסוף החשבון, לסעיף האחרון שבו: מחירי הדיור. פה, בינתיים, המחאה, לא ממש גורמת לשינויים. שכר הדירה ממשיך לעלות. למען האמת, קשה היה לצפות לתוצאה אחרת, כל זמן שהביקוש לשכירות עולה, המחירים יעלו בהתאם. לכאורה, תוצאה של "שוק חופשי": כאשר הביקוש עולה על ההיצע, המחיר עולה. ‏

אלא שמחיר השכירות הפך להיות, גם הוא, למצרך פוליטי מבוקש בשבועות האחרונים. לצורך העניין, לשכת ראש הממשלה תעקוב אחרי גובה שכר הדירה בישראל, באותו עניין כמו משפחה עם שני ילדים אשר בעל הבית הודיע לה שחודש הבא תצטרך לשלם עוד 400 שקל. ניחוש קטן: ככל שנתקרב למועד בבחירות הפיקוח על מחירי השכירות תוצא מרשימת "הצעות פסולות" ותכנס לרשימה של "תכניות ממשלתיות". ‏

ניתוח מדד יולי יפורסם במלואו במהדורת "גלובס" המודפסת הערב (ג').