היועץ הכלכלי החדש לאובמה: אלן קרוגר, פרופ' מפרינסטון

נמנה עם המעגל הפנימי של אובמה: שירת כעוזר שר האוצר גייתנר ■ שינוי בדגש הכלכלי של הבית הלבן? ■ מותחי ביקורת: אובמה מוסיף להישען על אנשים שחושבים כמוהו, ואינו מעז לצאת מחוץ לקופסה

נשיא ארה"ב ברק אובמה בחר אתמול (ב') באלן קרוגר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון, כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן. קרוגר מתמחה בנושאי תעסוקה ובחירתו מצביעה על שינוי בדגש הכלכלי של אובמה: במקום להיסחף בזרם החשיבה הרפובליקני, שדוגל בצמצום הגירעון והחוב הלאומי כדרך להבראת הכלכלה, הוא מתחיל לחזור לכור מחצבתו הדמוקרטי ולפעול לצמצום האבטלה, כפי שגרעין תומכיו מפציר בו לעשות מזה חודשים רבים.

אנליסטים מציינים, כי בארה"ב יש מספר קטן יחסית של כלכלנים מן השורה הראשונה שמתמחים בענייני עבודה ובחירתו של קרוגר היא סימן ברור לשינוי האסטרטגיה הכלכלית של הממשל.

"אלן מביא עמו לתפקיד שפע של ניסיון; הוא אחד הכלכלנים המובילים", אמר אתמול אובמה. "... אנו זקוקים לאנשים בוושינגטון שיקבלו החלטות על סמך מה שטוב למדינה, לא על סמך מה שטוב למפלגה כלשהי או לאינטרסים מיוחדים".

מיד לאחר "יום העבודה", הפגרה המסורתית לציון סוף הקיץ, שתחול השנה ב-5 בספטמבר, מתכנן הבית הלבן להכריז על תכנית ליצירת מקומות עבודה חדשים בארה"ב ואין ספק שקרוגר יטביע בה את חותמו.

קרוגר, בן 50, יהיה היועץ הכלכלי השלישי במספר של אובמה, אחרי כריסטינה רומר ואוסטאן גולסבי, שניהם מרצים לכלכלה. גולסבי סיים את תפקידו בקיץ וחזר לפקולטה לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו. קרוגר עשה את הדוקטוראט בכלכלה בהארווארד והצטרף לפקולטה לכלכלה בפרינסטון ב-1987.

מחקריו עסקו, בין השאר, בנושאי צמיחת שוק העובדה, ההשפעות של שכר המינימום על ביקושים לעובדים והבעיה של מובטלים כרוניים. הוא נחשב כחבר בחוג הפנימי של אובמה וכיהן כעוזר שר האוצר, טימותי גייתנר, בין 2008 ל-2010. עובדה זו הניעה כמה מותחי ביקורת לטעון, שאובמה מוסיף להישען על אנשים שחושבים כמוהו ושהוא אינו מעז לפרוץ אל מחוץ לקופסה.

רק 15 חודשים נותרו עד לבחירות לנשיאות ואין ספק שאובמה מנסה להפיח חיים חדשים בממשלו, שצלל לתהום בסקרי דעת קהל. כך, למשל, מראה סקר של גאלופ, שפורסם אתמול, כי רק ל-17% מהאמריקנים יש יחס חיובי לממשל הפדרלי, בעוד ש-63% מתייחסים אליו בשלילה. אחת מהבעיות הגדולות של הנשיא אינה רק העובדה שהפשרות שהוא עשה עם הרפובליקנים לא הניבו שיתוף פעולה רפובליקני ולא איחו את הקרע בין רפובליקנים לדמוקרטים, אלא שבסיס התמיכה של אובמה במפלגה הדמוקרטית התייאש ממנו.

מעצבי האסטרטגיה של אובמה הגיעו לכלל מסקנה, שהוא לעולם לא יזכה בשת"פ רפובליקני. מוטב לו, אפוא, לפעול להחזרת המאוכזבים הדמוקרטיים הביתה. דגש על מדיניות של יצירת מקומות עבודה חדשים הוא צעד ראשון.