לקראת רעידת אדמה במערכת הבריאות: מחלקות יתמוטטו?

מערכת הבריאות נערכת לקראת "רעידת אדמה" שמאיימת להתרגש עליה ביום א' הקרוב, על רקע האיום של כ-1,000 מתמחים מאזור המרכז לממש את מכתבי ההתפטרות שהגישו ולא להגיע לעבודה במחאה על ההסכם שנחתם לאחרונה עם הרופאים. אבל כשהרעידה הזו תחלוף, במערכת הבריאות ישובו לעסוק באחד האיומים המפחידים ביותר שמרחפים כל העת באוויר: רעידת אדמה, הדבר האמיתי.

בניגוד לסופות הוריקן, שמסלולן בדרך כלל צפוי ואפשר להתכונן לקראתן, לתגבר צוותים ולפנות חולים מבתי חולים שנמצאים במסלול הסערה, כפי שעשו בשבוע שעבר לקראת הגעתו של הוריקן "איירין" לניו יורק - לרעידות אדמה קשה להתכונן. לרוע המזל, אסון הטבע הגדול שסביר להניח שיקרה באזורנו הוא רעידת אדמה.

החדשות הטובות הן שבתי החולים בישראל ערוכים טוב יותר מאי פעם. אחרי שנים שבהן החשש מפני רעש או מפני אסון טבע אחר גרר אדישות במקרה הטוב והתעלמות מוחלטת במקרה הגרוע, התחלפה אט-אט הגישה. למשרד הבריאות ולפיקוד העורף יש תורות שלמות להתנהגות במקרה של אסון כזה, בתי החולים מתרגלים באופן שוטף את התרחישים השונים, צוותים של לשכות הבריאות האזוריות עברו קורסים מיוחדים להתמודדות עם רעידות אדמה ומהנדסי בניין מטעם משרד השיכון הוכשרו ושובצו לבתי חולים כדי לבצע הערכת סיכונים במקום.

החדשות הרעות הן שיש פער עצום בין הצרכים שעולים מאותה הערכת סיכונים, לבין היכולת של בתי החולים להתמודד איתם. כך למשל, ועדת ההיגוי הבינמשרדית שעסקה במוכנות המדינה לרעידות אדמה, מיפתה 250 מבנים ציבוריים בלבד מתוך רשימה של 3,500 מבנים כאלה, שיזכו לתעדוף ברור בתקצוב ובלוח הזמנים של התקצוב, בכל הקשור לפעולות חיזוק כאלה ואחרות. התעדוף נקבע בראש ובראשונה על פי מידת הקרבה של המבנים לשבר הסורי אפריקאי או לאזור שבר יגור (בין עמק בית שאן לחיפה), הנחשבים למוקדים המועדים ביותר לרעידות.

מזל שיש את אריסון ועופר

התעדוף הזה מיטיב עם בתי חולים כמו פוריה הסמוך לטבריה או העמק שבעפולה, אבל הוא מותיר בחוץ רשימה ארוכה של בתי חולים, בהם דווקא הגדולים ביותר מאזור המרכז. ככלל, גם בתוך אותם 250 מבני ציבור שנבחרו, הוענקה העדפה לבתי ספר על פני בתי חולים. החשש הוא שלמרות אותה מוכנות ותרגולת שוטפת שקיימת היום בבתי החולים בארץ, רעידת אדמה חזקה עלולה לגרום נזק רב דווקא במקומות שאליהם אמורים לפנות נפגעים.

"אנחנו לא כלולים בעדיפות שנקבעה", אומר יוסי שחר, המשנה למנכ"ל בית החולים איכילוב בת"א שאחראי מתוקף תפקידו על כל מערך הלוגיסטיקה, התשתיות והתפעול במקום. "אנחנו עושים בעדינות את מה שצריכים לעשות, אבל בגלל שזה לא בראש סדר העדיפות הלאומי אנחנו לא יכולים לעשות את זה באינטנסיביות הדרושה. למשרד הבריאות יש תקציב שהוא מקצה על פי פרויקטים מסוימים, והוא מוכן לשים כסף על פרויקט מסוים. אז כשמסתכלים על כלל הפערים שיש לי בביה"ח, עדיף למשל לסגור פערים בתחום בטיחות האש", הוא מסביר.

איכילוב הוא אמנם בית חולים חזק, שיכול לגרד תקציבים ממקורות שבתי חולים קטנים יותר מתקשים להגיע אליהם. אבל גם תרומות הן לא נוסחת פלא, בעיקר משום שהתורמים מעדיפים לבנות מחלקות רפואיות שייקראו על שמם, ולא לסייע ביציקת בטון. ובכל זאת, לאט לאט העבודה נעשית: בניין השיקום באיכילוב, למשל, עבר מתיחת פנים כשנוספו לו כמה מעליות בחלק החיצוני, באמצעות קונסטרוקציה שחיזקה את המבנה. "יש לנו עוד הרבה מבנים כאלה, חלקם משנות החמישים, וזה עולה המון כסף", אומר שחר. הבעיה היא, בין היתר, שהתקנים משתנים מעת לעת. "מבנה סוראסקי בנוי מ-8-9 אצבעות שונות, כל אחת עם שלוש קומות חיצוניות ושתיים מתחת לקרקע. בעבר התפיסה הייתה שהאצבעות צריכות להיות מנותקות אחת מהשנייה כדי להפחית נזק של רעידת אדמה, והיום התפיסה אומרת שהן צריכות להיות מחוברות כדי לחזק זו את זו".

המזל של איכילוב, וזה מזל שלא קיים בפריפריה למשל, הוא שיש להם את משפחת עופר ומשפחת אריסון. כל אחת מהן תרמה מגדל מפואר, כזה שבנוי לפי מיטב התקנים מבחינת בינוי ותשתיות. "המגדל של עופר זה משהו מיוחד בפני עצמו, כי הוא בנוי מראש כבית חולים לשעת חירום עם קומות תת-קרקעיות ויסודות חזקים מאוד", מסביר שחר. במרחק קילומטרים ספורים משם, בבית החולים וולפסון בחולון, יכולים רק לקנא. הם לא קרובים לשבר הסורי-אפריקאי, וגם לא לכיס של אותן משפחות יקרות.

ארבעה תרחישים

גדליה פז, סמנכ"ל באיכילוב הממונה על שעת החירום, מספר איך העסק אמור לעבוד בשעת אסון: "אגף החירום של משרד הבריאות אחראי על המוכנות ועל הצד הלוגיסטי בעת שלום, אבל בזמן חירום פיקוד העורף לוקח שליטה והוא זה שיוצר את הסנכרון בין בתי החולים. אם המוקד הוא באזור צפת למשל, אז אנחנו באופן טבעי נערכים לקליטת נפגעים. בשעת חירום יש כוחות שלמים שמצוותים אלינו: ישנה יחידה צבאית אורגנית שמגויסת לצורך העניין, וחלק מאנשיה אמורים לעסוק בשמירה על בית החולים. תאר לך שיש 2,000 אזרחים שמגיעים באופן עצמאי למקום, צריך להגן על השערים".

פז מונה ארבעה תרחישים לבית החולים:

1. "הרס מוחלט". "אם המוקד הוא באזור ת"א, בעירייה מדברים על 15 אלף הרוגים. במצב כזה סביר שיפנו נפגעים לבתי חולים אחרים".

2. "שימור מלא" - בית החולים נפגע, אבל רק בקומות העליונות של המבנים, בעיקר בבניין איכילוב המיושן.

3. "תרחיש עם משמעויות" - בניין אשפוז מסוים נפגע, ומעבירים את החולים לבניין אחר.

4. "נזקים קטנים והמשך פעילות כרגיל" - אם כבר רעידת אדמה רצינית, זה התרחיש האופטימי ביותר.