פסגות בעקבות המשבר עם טורקיה: אילו חברות ייפגעו?

"גם בתרחישי קיצון של ביטול היחסים הכלכליים/הלאמת נכסים איננו צופים פגיעה משמעותית בהערכות השווי של החברות"

בסוף השבוע שעבר הטילה טורקיה פצצה בהודעתה על כוונתה להטיל סנקציות פוליטיות על ישראל ובהם גירוש השגריר הישראלי ומעבר לדרג דיפלומטי זוטר בראש הנציגויות בטורקיה ובישראל. גם בעבר ידעו היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה, עליות ומורדות כאשר בשנת 1981 סולקו השגריר וכל הנספחים הישראלים ועברו 11 שנים עד ששוקמו היחסים מחדש. הורדת הדרג ב 1981 הובילה לריקון היחסים מתוכן וגם קשרי המסחר ירדו למינימום.

בשלב זה לא מדובר על פגיעה בקשרים הכלכליים בין המדינות אולם איומים על ניתוק היחסים הושמעו בעבר הלא רחוק. טורקיה הינה יעד היצוא השישי בגודלו של ישראל. על אף התקררות היחסים הבינלאומיים בשנים האחרונות, יחסי המסחר של המדינות לא נפגעו. במחצית הראשונה של השנה זינק היצוא לטורקיה בכ 39% והסתכם ב 950 מיליון דולר והיבוא עלה בכ-16% לכ-1.1 מיליארד דולר.

היקף הסחר הכולל בין ישראל לטורקיה אמור להגיע השנה ל-4 מיליארד דולר וצפוי להוות כ-3% מכלל הסחר הישראלי. הסחר כולל יצוא כימיקלים, תזקיקי נפט, מתכות ותשומות חקלאיות. החמרת המשבר עלולה לפגוע בסחר העתידי ולהתבטא גם באי תשלום חובות בהיקף המוערך בכ-350 מיליוני דולרים ליצואנים ישראליים.

כלכלני פסגות, המסקרים באופן שוטף את פועלים, בז"ן ונייר חדרה הפועלות גם בטורקיה, פרסמו סקירה קצרה. המסקנה של פסגות היא כי "גם בתרחישי קיצון של ביטול היחסים הכלכליים/הלאמת נכסים איננו צופים פגיעה משמעותית בהערכות השווי של החברות על רקע נתח מוגבל של הפעילויות בטורקיה ביחס לפעילותן הכוללת".

בנק הפועלים פועל כיום בתורכיה באמצעות קבוצת פוזיטיף. רווח הבנק במחצית הראשונה של שנת 2011 הסתכם בכ-900 אלף דולר בהשוואה להפסד בתקופה המקבילה אשתקד. תרומת פוזיטיף בנטרול הפרשי שער ולאחר השלמת מס בישראל לתוצאות פעילות פועלים במחצית הראשונה של 2011 הסתכמה בהפסד של כ-7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השקעת בנק הפועלים בפוזיטיף מסתכמת ב-636 מיליון שקל. במקרה הקיצוני ביותר של הלאמת ההחזקה בפוזיטיף, הנזק לפועלים שקול לכ-3.3% משווי השוק.

לגבי בזן מציינים בפסגות כי בשיחות עם גורמים בחברה הועלתה ההערכה כי פגיעת ביטול הקשרים הכלכליים עם טורקיה נאמדת במיליוני דולרים בודדים בלבד בשנה. יצוין כי נתח המכירות השנתי לטורקיה נע סביב 7%-9%. חלק גדול מהסחר נעשה באמצעות חברות בינלאומיות אשר רוכשות דלקים מבז"ן ומוכרות ללקוחות בים התיכון ובהם גם לקוחות בטורקיה. אין הסכמים ארוכי טווח. יתר על כן השוק הטורקי סובל ממחסור במקורות סולר. גם מבחינת האשראי, כל המכירות מבוטחות. לפי כך החברה אינה צופה פגיעה מהותית. קשיים במסחר עם טורקיה יובילו להסטת מכירות לשווקים חלופיים באירופה דוגמת איטליה וצרפת אשר ילוו בעלויות הובלה מעט גבוהות יותר.

נייר חדרה מחזיקה באמצעות חוגלה בשותפות מלאה עם חברת קימבלרי קלארק (אחת מ-2 חברות הענק בעולם בתחום מוצרי צריכה מתכלים) בחברת KCTR (קימברלי קלארק טורקיה). החברה, שטרם הציגה רווח, מתמקדת בייצור והפצת חיתולי האגיס ומוצרי היגיינה נשית מסוג קוטקס. החברה לא ממותגת כישראלית ואינה נתפסת בציבור הטורקי ככזאת. גם עובדיה, מקומיים ברובם ולכן התדרדרות היחסים עם טורקיה לא צפויה להשפיע על החברה.

ההחזקה ב-KCTR מהווה כ-4% בלבד מהשווי המוערך של נייר חדרה. בנוסף נייר חדרה מייצאת לשוק הטורקי ניירות אריזה. טורקיה מהווה את אחד מ-4 שווקי הייצוא של החברה. סך היקף ההכנסות מייצוא ניירות אריזה הסתכם בשנת 2010 בכ-150 מיליון שקל, אולם סכום זה צפוי לצמוח משמעותית בשנת 2011 בעקבות הגדלת היקף הייצור של החברה והרצון להגדיל את פעילות הייצוא. "על אף שאין בידינו נתונים לגבי היקף היצוא לטורקיה בתחום ניירות האריזה, להערכתנו מתוך כלל הכנסות החברה מדובר באחוזים בודדים בלבד", אומרים בפסגות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988