גד זאבי חייב מאות מיליוני שקלים לבנקים בישראל

ככל הידוע, חלק ניכר מהחוב כבר הופרש ע"י הבנקים כחוב מסופק ואשתקד נחתם הסדר בין הצדדים ■ דובר קבוצת זאבי: "לקבוצה יש הלוואות בישראל ב-200-100 מ' ש' - נמוך ביותר ביחס להיקף הפעילות"

בניגוד למספר בעלי הון המנסים לאחרונה לחמוק מהאחריות לחובות החברות שבשליטתם, הודיע איש העסקים גד זאבי בשבוע שעבר כי יתמוך בתשלום הקרוב למחזיקי האג"ח של יבואנית הרכב שבשליטתו, יפנאוטו, בהיקף של 29 מיליון שקל, שישולם בחודש פברואר.

זאבי אף התחייב לשעבד נכס מקרקעין בחיפה לצורך הבטחת התשלום. בדוחותיה הכספיים האחרונים של יפנאוטו, נציין, הפנו רואי החשבון של החברה את תשומת הלב לאי-הוודאות באשר ליכולתה לפרוע את תשלום האג"ח הקרוב.

יפנאוטו, שהתחייבויות האג"ח שלה מסתכמות כיום ב-100 מיליון שקל, סובלת בשנים האחרונות מהפסדים כבדים, שהצטברו ל-112 מיליון שקל תוך שלוש וחצי שנים. הללו בולטים על רקע השגשוג שחוות חברות יבוא הרכב המקומיות בשנים האחרונות.

בין היתר, נובעים הפסדים אלו ממגמה מתמשכת של שינוי בטעמו של צרכן הרכב הישראלי, הרוכש פחות ופחות מכוניות סובארו, אותן מייבאת יפנאוטו. מכירות החברה ירדו במחצית הראשונה של השנה ב-3.2% והסתכמו ב-2,190 כלי רכב, והיא מחזיקה בנתח שוק של 1.8% בלבד משוק הרכב המקומי (לעומת 2.2% בתקופה המקבילה אשתקד).

העמדת מימון ליבואנית הרכב שבבעלותו, איננה עניין של מה בכך עבור זאבי. נכון להיום, מרבית עסקיו (ככל הידוע, בתחום הנדל"ן) הם פרטיים וקשה מאוד להעריך את הונו.

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי בצד האובליגו היה זאבי חייב בסוף 2010, באמצעות חברות פרטיות שבבעלותו, סכום של 300 מיליון שקל לפחות לבנקים בישראל. חוב, אשר חלק ניכר ממנו כבר הופרש ע"י הבנקים כחוב מסופק. על פי הסדר חוב שנחתם עם קבוצת זאבי אשתקד, אמור היה איש העסקים להחזיר לבנקים כמחצית מהחוב השנה.

בתגובה לידיעה הדגיש דובר מטעמו של גד זאבי כי "לקבוצת זאבי בישראל יש הלוואות משתנות בגובה שבין 100 ל-200 מיליון שקל. סדר גודל זה הינו נמוך ביותר ביחס להיקף הפעילות של הקבוצה בישראל. יודגש כי לכל ההלוואות יש הסדרים קבועים עם הבנקים".

יש לציין כי החוב של קבוצת זאבי מפוזר בין יותר מ-10 חברות פרטיות שונות, ביניהן מירג' פיתוח וד.ע דירות עלית, חברות שהתחקות אחר מקורותיהן מגיעה עד לאיים האנטילים ההולנדיים ובהמשך לאיי הבתולה הבריטיים ולחברה בנסיכות ליכטנשטיין. הנהנים הסופיים הם אשתו, טליה, וארבעת ילדיהם.

יפנאוטו היא נכון להיום החברה הציבורית היחידה של זאבי, שבעבר חלש על עסקים בורסאיים רבים בתחומי המחשוב, הקמעונאות והנדל"ן. עם זאת, מדיווח של ענק הקניונים בריטיש ישראל עולה כי זאבי נטל בתחילת 2011 הלוואה של 100 מיליון שקל מהחברה, בריבית שנתית גבוהה של 10%. לצורך כך שיעבד זאבי את החזקותיו במרכז המסחרי גרנד קניון בחיפה, המשותף לצדדים.

איש העסקים החיפאי (72), יליד קיבוץ מסדה, ממעט להיחשף בתקשורת. את הונו הראשוני עשה באפריקה בשנות ה-70, ובהמשך יזם עסקאות רכישה רבות בארץ ובחו"ל, שגולת הכותרת שלהן הייתה רכישת מניות בזק. יפנאוטו היא ככל הידוע העסק המשמעותי ביותר שבו מחזיק כיום זאבי.

בינואר 2010, לאחר סכסוך עם שותפיו לבעלות ביבואנית הרכב - מוני הראל ואמנון ברזילי (שהחזיקו 50% מיפנאוטו באמצעות חברת מטיס קפיטל), רכש זאבי את מניות השניים תמורת 120 מיליון שקל (80 מיליון שקל במזומן והיתרה באמצעות 31% ממניות מטיס קפיטל שהחזיק). בחודש ינואר 2011 הושלמה העסקה.

יפנאוטו, יבואנית רכבי סובארו מיפן, עוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: יבוא כלי רכב, הפצה ומכירה שלהם ושל חלקי חילוף, וכן מתן שירותי מוסך. החברה סיימה את מחצית 2011 עם הכנסות ממכירות ושירותים בסך 308 מיליון שקל, ירידה של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשבשורה התחתונה רשמה הפסד של 29 מיליון שקל - כמעט פי 4 לעומת התקופה המקבילה. בסך הכל, כאמור, מצטברים הפסדי החברה בשלוש וחצי השנים האחרונות לכ-112 מיליון שקל.

התוצאות החלשות שחקו את ההון העצמי של החברה ל-1.6 מיליון שקל בלבד, כשמנגד עומדות התחייבויות בסך 382 מיליון שקל. תוכניות הפירעון של יפנאוטו, שכבר מימשה נכסי נדל"ן בשנים האחרונות, מתבססת על תוצאותיה וכן על המגבלות שלה מול בנק מזרחי-טפחות שהעמיד לה מסגרת אשראי.

יש לציין כי היקף התחייבויות החברה לזמן ארוך קטן ברבעון השני בכ-70 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה, כתוצאה מהמרת הלוואות בעלים להון וכן מתשלום האג"ח בפברואר השנה. החברה פועלת לגיוס מקורות מימון חדשים, כולל הלוואה של 8 מיליון שקל שהחברה הבת, יפנאוטו רכב, תעניק לה.

מחזיקי אג"ח יפנאוטו, שהונפקו ב-2006, נהנים משורה של שעבודים, מה שמסביר תשואה "סבירה" של 11% בה הן נסחרות, למרות ההון המדולדל, ההתחייבויות הכבדות וקופת מזומנים של פחות מ-10 מיליון שקל.

על רקע התוצאות החלשות של החברה, מנסה יפנאוטו לחדש את הסכם הניהול עם זאבי, המשמש כיו"ר הדירקטוריון, והחברות שבשליטתו למשך חמש שנים נוספות. עלות ההסכם החדש כ-8 מיליון שקל והוא כולל שכר חודשי של 18 אלף דולר, החזר הוצאות כנגד הגשת חשבוניות, מענק הסתגלות בסיום העסקה ודמי ניהול לחברות שונות. מחזיקי האג"ח מתנגדים להסכם הניהול החדש.

הרווח ממכירת מניות בזק נותר בבנקים

המהלך המשמעותי ביותר שביצע גד זאבי בשוק המניות המקומי התרחש באוקטובר 1999: רכישת 19.6% ממניות חברת בזק מידי כייבל אנד וויירלס הבריטית. זה היה קו פרשת המים, המהלך שנועד להציב את זאבי בשורה אחת עם הטייקונים המובילים בישראל.

שנתיים קודם לכן שב זאבי ארצה לאחר שנים ארוכות של פעילות עסקית שהתבצעה ברובה בחו"ל: בתי זיקוק בפורטו ריקו, תחנות דלק ברומניה ונדל"ן בארה"ב. במגזר העסקי המקומי הוא היה מוכר עד אז בעיקר מניסיונות לא מוצלחים לרכישת חברת האנרגיה פז ובנק המזרחי.

בנובמבר 1997 נורתה יריית הפתיחה למסע הקניות הגדול של זאבי בישראל: רכישת 50% מיבואנית רכבי סובארו "יפנאוטו", וחודשים ספורים לאחר מכן הוא השלים עסקה לרכישת חברת ההחזקות הציבורית כלל סחר, מידי קונצרן כלל והציבור תמורת 550 מיליון שקל.

החברה, ששמה שונה ל"זאבי אחזקות", הפכה לליבת העסקים של קבוצת זאבי התוססת, במסגרתה אוגדו עסקים מקומיים כחברות המחשבים מלם מערכות וסימטרון, רשת הקמעונאות אייס קנה ובנה, מניות בזכיינית ערוץ 2 שידורי קשת, פרויקט הגרנד קניון בחיפה, קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים ועוד ועוד.

בחזרה לעסקת בזק, שהפכה את זאבי מועמד מוביל לרכישת השליטה בחברת התקשורת הלאומית דאז. המימון לרכישת המניות, בסך 643 מיליון דולר, הגיע מקונסורציום של שבעה בנקים: הפועלים (31%), לאומי (24%), הבינלאומי (16%) דיסקונט ומרכנתיל דיסקונט (15%), מזרחי טפחות (10%), ואגוד (4%). בשנת 2000 נלקחה הלוואה נוספת בסך 90 מיליון דולר.

ההלוואה ניתנה לזאבי "נון ריקורס", קרי כשהבטוחה היחידה להשבתה היו מניות בזק עצמן. בעקבות משבר 2002 בשווקים (מניית בזק צנחה, החברה לא חילקה דיבידנדים והפרטתה התעכבה) לא הצליח זאבי לעמוד בתנאי ההלוואה. בתגובה מימשו הבנקים בשנת 2003 את הבטוחות, ומניותיו של זאבי עברו לכונס נכסים, ולאחר מכן לנאמנות של עו"ד אלקס הרטמן. מאז, הוריד זאבי פרופיל ונפרד מחלק גדול מעסקיו.

ההסתבכות עם הבנקים לא הייתה הבעיה היחידה של זאבי בבזק. ביוני 2002 הוגשו כתבי אישום נגד זאבי ואיש העסקים מיכאל צ'רנוי בטענה כי הסתירו ממשרד התקשורת ומהבנקים את העובדה שצ'רנוי נתן לזאבי מימון לרכישת מניות בזק, וכן את העובדה שבהסכם ביניהם ניתנה לצ'רנוי אופציה להיכנס כשותף בבזק, אם יקבל היתר לכך ממשרד התקשורת.

בסוף שנת 2009, לאחר שש שנים בנאמנות, ולאחר שבזק הופרטה ומנייתה עלתה מאוד, מכר הרטמן את המניות בשוק ההון. הרווח התיאורטי של זאבי מהמכירה - לאחר השבת ההלוואה לבנקים - עמד על כ-500 מיליון שקל (טרם התחשבנות צפויה עם שותפו לרכישה, צ'רנוי). אלא שהבנקים, שכאמור קיבלו את כספי ההלוואה (קרן וריבית) באופן מלא, חייבו את זאבי בעוד 841 מיליון שקל כתשלום "ריבית הפרה" גבוהה במיוחד, בשיעור של 3%.

ברם חודש לאחר מכן, בנובמבר 2009, הגיש זאבי תביעה נגד הבנקים בסכום של 804 מיליון שקל ודרש את הכסף שנגבה בגין הריבית, בחזרה. לטענתו, ריבית ההפרה הגבוהה במיוחד לא נועדה לתשלום במשך זמן כה ארוך, אלא לתקופת ביניים קצרה עד למימוש הביטחונות.

"כוונת הצדדים בעת חתימת הסכם ההלוואה לא הייתה כי ההוראות בדבר ריבית ההפרה יחולו בנסיבות בהן נמשך כינוס הנכסים שנים כה רבות, אלא מהמועד בו היה על החברות להחזיר את ההלוואה, ולכל היותר במשך מספר חודשים לאחר מכן", טען זאבי. הוא ביקש לחייבו בריבית של 37 מיליון שקל בלבד. המשפט עדיין נמשך.

נתח השוק של סובארו הולך ויורד / צלם: רויטרס
 נתח השוק של סובארו הולך ויורד / צלם: רויטרס