הילדים סירבו להיפגש עם אביהם - והמזונות הופחתו ב-50%

ילדים להורים גרושים ניתקו את הקשר עם אביהם בטענה כי "משעמם להם" לבקרו ■ בית המשפט לענייני משפחה: ילדים הרואים באביהם "מטרד מיותר" צריכים לשאת בתוצאות של התנהגותם

בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב הפחית השבוע את המזונות שבהם חב אב לילדיו, מכיוון שניתקו את הקשר עימו והפסיקו לבקרו.

השופט נפתלי שילה קבע כי המזונות לילדים בני ה-13 יופחתו במחצית עד גיל 15, ויישללו לחלוטין לאחר מכן, אם יתמידו הילדים במרדנותם.

"הילדים כבר אינם תינוקות, וחובתם לכבד את אביהם", קבע השופט. "אף אם הביקורים לא תמיד יהיו הכי נעימים להם, ומשחקים עם החברים או מול המחשב הם יותר אטרקטיביים עבורם, ילדים הרואים באביהם 'מטרד מיותר' צריכים לשאת בתוצאה של התנהגותם זו".

פסק הדין עסק בעניינם של הורים ל-3 ילדים, בת בכורה ותאומים (בן ובת). לאחר גירושי ההורים נותרה המשמורת על הילדים בידי האם, ונקבעו הסדרי ראייה בינם ובין האב. ב-2007 חלה האב במחלת עור קשה, ומאז שני ילדיו הצעירים, התאומים, החלו לנתק עמו את הקשר, עד שב-2008 הפסיקו לבקרו לחלוטין, בטענה שמשעמם להם.

בד-בבד, בתקופה זו התקבלה תביעה להפחתת מזונות שהגיש האב עקב ההחמרה במצבו הבריאותי והירידה בכושר השתכרותו, ומזונותיהם של הקטינים הופחתו ל-2,400 שקל, במקום 3,600 שקל.

במשך כ-3 שנים ניסה האב לחדש את הקשר עם ילדיו, שסירבו לכך בעיקשות, ומשלא צלחו מאמציו פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל את המזונות כליל, בשל מרדנות הילדים ונוכח מצבו הבריאותי שאינו מאפשר לו לעבוד.

האב טען, באמצעות עו"ד אלי משולם, כי האם חיה ברווחה כלכלית בווילה מרווחת עם בן-זוגה, כשבבעלותה דירת פנטאהוז יוקרתית שהיא יכולה להשכיר או למכור.

האם טענה מנגד, באמצעות עו"ד שני פינקלשטיין-מרום, כי האב אשם בכך שהילדים לא מעוניינים בקשר עמו באשר לא דאג לבצע עמם פעולות מהנות, וכי גם במקרה של סרבנות יש להותיר בידי הילדים אמצעי קיום מינימליים.

"התנהגות פוגעת"

השופט שילה קבע כי מאחר שהילדים בני 13, הרי שהם מבינים את הבחירה שעשו, ולפיכך הם נתפסים כ"סרבני קשר". הוא ציין כי הילדים החליטו "להתגרש" מהאב בסמוך לאחר שחלה במחלה עור כרונית, ללא כל סיבה, הם רואים בו מטרד מיותר ורואים את בן-זוגה של אמם כאביהם.

לדבריו, למרות שבפסיקה אופיין "ילד מרדן" כמי שמתנהג לאביו באופן גס ומשפיל, הרי שהתעלמות מוחלטת מקיומו של האב, תוך הבעת עמדה כי הם רואים במישהו אחר (בן-זוגה של האם) כאב, מהווה התנהגות פוגעת ומעליבה לא פחות מחרפות וגידופים. "לעיתים התעלמות מוחלטת מהווה עלבון צורב יותר מדברי נאצה", כתב השופו.

השופט גם ציין כי למרות שהאם לא הסיתה את הילדים נגד אביהם, רובצת עליה אשמה מסוימת בשל הימנעותה מלעשות מאמצים לחדש את הקשר בין הילדים לאביהם.

עם זאת, נקבע כי נוכח גילם של הילדים, לא ניתן לבטל לחלוטין את החיוב במזונות, אך יש להמריץ את האם לפעול לעידוד הילדים לחידוש הקשר עם אביהם.

"יש ליתן לילדים, ובייחוד לאם, תמריץ על מנת שלא 'תשב על הגדר' ותנהג 'כמשקיף או"ם', אלא תיטול חלק בעידוד הילדים לחדש את הקשר. על האם, כהורה המשמורן, לדאוג לקשר. אם היא לא עושה כן - עליה לשאת בהשלכה הכלכלית של התנהגותה", נפסק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988