מועדון ה"100 מיליון דולר פלוס"

אדריאן פטרסון, שמעתם את השם? זהו עוד שחקן שחתם על חוזה של 9 ספרות, תופעה שהחלה בספורט האמריקני ב-1996 עם שאקיל אוניל

לא בטוח שהשם אדריאן פטרסון אומר לכם משהו. פטרסון הוא הרנינג-בק של קבוצת הפוטבול מינסוטה וייקינגס, שעלה לכותרות בסוף השבוע בזכות העובדה שנכנס למועדון ה"100 מיליון דולר פלוס" היוקרתי - שחקנים שזכו לחוזה העסקה בן תשע ספרות (בדולרים) מהקבוצה שלהם. במקרה של פטרסון מדובר על חוזה של 100 מיליון דולר ל-7 שנים, מתוכם 36 מיליון דולר מובטחים לו גם אם לא ישחק ולו משחק אחד (guaranteed money). יחד עם פטרסון נחתמו במהלך ההיסטוריה 48 חוזים של מעל 100 מיליון דולר, והוא שחקן ה-NFL השלישי שחותם הקיץ 2011 על חוזה בסדר גודל כזה.

מועדון ה"100 מיליון דולר פלוס" נפתח רשמית לפני 15 שנה, אז חתם שחקן ה-NBA שאקיל אוניל עם הלייקרס על חוזה של 120 מיליון דולר ל-7 שנים. בשתי ליגות - ה-NHL וה-NFL המטרה העיקרית של החוזים ארוכי הטווח היא לסייע לקבוצות לפתור את סוגיית תקרת השכר ועדיין לשלם כסף גדול לכוכבים, וכך למעשה מאפשר להביא שחקנים נוספים מבלי לחרוג מהתקרה. ב-NFL, למשל, החוק אומר שאם פטרסון קיבל מענק חתימה של 36 מיליון דולר, הרי שמענק החתימה מבחינת התקרה נפרס על כל תקופת החוזה - ובכל שנה הוא "שווה" לקבוצה רק 5 מיליון דולר, מה שמאוד מקל עליה לעמוד בתקרה הקשיחה שעומדת העונה על 120 מיליון דולר.

ב-NHL סוגיית החוזים הארוכים הפכו לעניין משפטי, אחרי שקבוצות החלו למצוא דרכים יצירתיות לחתימה על חוזים כאלו. בשנה שעברה נאסר על חוזים ארוכים במיוחד, בצו בית משפט, אחרי שניו ג'רזי דווילס החתימו את איליה קובלצ'וק הרוסי על חוזה ל-17 שנה, שהיה אמור לסדר לו שכר בקבוצה עד גיל 44 - הרבה אחרי הפרישה שלו. אבל לא מעט שחקני הוקי קרח שפרשו נהנים עד היום מאותם חוזים, חלקם משולמים לשחקנים שחגגו יומולדת 50.

האם קבוצות באמת עומדות באותם חוזים ארוכי טווח? ובכן, יש הבדל משמעותי אחד בין ה-NFL לבין הליגות האחרות. בליגת הפוטבול, מלבד מענק החתימה שמוגדר כ"כסף מובטח", קבוצה יכולה בכל רגע נתון לזרוק שחקן ולחתוך לו את החוזה - מה שגורם לכך שבפועל הרבה חוזים ארוכי טווח בפוטבול כלל לא מגיעים למיצוי, וקבוצות חותכות שחקנים ברגע שהם מראים ירידה בכושר או שהם נפצעים.

אצל הכוכבים הגדולים כמעט תמיד החוזים לא מגיעים לסיומם ושנה-שתיים לפני סיומם הקבוצה מאריכה לשחקן את החוזה לכמה עונות נוספות. כך למשל, ב-2010, שנה לפני שקובי בראיינט עמד לסיים חוזה של 136 מיליון דולר ל-7 שנים בלייקרס, החתימה אותו הקבוצה לשלוש שנים נוספות עבור 90 מיליון דולר ובכך הבטיחה את עצמה עד 2014.

מי שמוביל את רשימת החוזים הכבדים הוא אלכס רודריגז, שחתום בקבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז על חוזה של 275 מיליון דולר ל-10 שנים. זה החוזה השני הגדול של רודריגז, שלפני כן היה חתום עם טקסס על 249 מיליון דולר ל-10 שנים.

מועדון ה-"100 מיליון פלוס" כולל 27 חוזים לשחקני בייסבול, 11 חוזים לשחקני NBA (מתוכם שני חוזים לשאקיל אוניל), 8 חוזים לשחקני NFL ו-2 חוזים לשחקני NHL.

צרו איתנו קשר *5988