לא לוותר על הפנאי

מי מבין הנשים העובדות כיום אינה מתנסית לעתים קרובות בתחושת מתח, ואפילו מצוקה נפשית, בשל הניסיון לעמוד בדרישות שלל התפקידים שהיא ממלאת? מי לא מקווה מדי פעם שיהיו יותר מ-24 שעות ביממה? לעומת המאה הקודמת, כיום נשים עשויות למלא בו-זמנית תפקידים משפחתיים וחברתיים, וכן תפקידים לפיתוח עצמי ותפקידי פנאי.

ביקשתי לבדוק אם העומס הזה משפיע על נשים לרעה, או שהוא מיטיב עמן. לשם כך ערכתי מחקר בהשתתפות 227 אימהות עובדות, שבו בחנתי אם קיים קשר בין מספר התפקידים שהאישה הישראלית ממלאת לבין תחושת המצוקה הנפשית שלה. במחקר השתתפו נשים מקשת מגוונת של מקצועות, בנות המעמד הבינוני בעיקר, נשואות וחד הוריות. לכולן יש לפחות שני תפקידים, אימא ועובדת בשכר, ומספר התפקידים המקסימלי עמד על שמונה: רעיה, אם, סבתא, מטפלת בהורים קשישים, עובדת בשכר, מתנדבת, לומדת ועוסקת בפנאי.

התפלגות שיעור הנשים על פי מספר התפקידים שהן ממלאות היה כזה: שני תפקידים 8.8%; שלושה תפקידים 21.1%; ארבעה תפקידים 28.2%; חמישה תפקידים 20.7%; שישה תפקידים 7.9%; שבעה תפקידים % 0.9; שמונה תפקידים 0.4%. כלומר, רוב המשתתפות במחקר ממלאות בין שלושה לחמישה תפקידים בו-זמנית.

הממצא המעניין והמעודד הוא שככל שלנשים יש מספר רב יותר של תפקידים כך הן חשות מצוקה נפשית נמוכה יותר בתחום העבודה, כאשר המתאם בין המשתנים הוא אמנם נמוך, אבל מובהק סטטיסטית. למעשה, ממצאי המחקר תומכים בגישה האופטימית לריבוי תפקידים, גישת ההעשרה.

לפי גישה זו, הריבוי מגדיל את מלאי המשאבים שעומד לרשות האישה, כמו המשאב הכספי (באמצעות עבודה), או המשאבים האישיים, כמו פיתוח זהות עצמית מקצועית והערכה עצמית. בנוסף, קיימת העברה של מיומנויות נרכשות מבחוץ אל תוך הבית, כגון ידע לניהול זמן נכון או מיומנויות ניהול משא ומתן, שמקדמות את מעמדן של הנשים בתוכו.

מכיוון שאופיו של המחקר היה קורלטיבי ולא בחן קשר סיבתי, ייתכן שההסבר לקשר בין הריבוי לירידה במצוקה נובע מהכיוון ההפוך - ככל שנשים חשות פחות מצוקה נפשית, הן מרגישות מספיק חזקות על מנת ליטול על עצמן יותר תפקידים.

נושא נוסף שבחנתי במחקר היה האם קיים הבדל בתחושת המצוקה בין נשים הממלאות תפקיד מסוים לבין נשים שאינן ממלאות אותו. ההבדל המובהק ביותר נרשם בפנאי: נשים המקדישות זמן לפעילות פנאי חשות מצוקה נמוכה יותר בשל ריבוי התפקידים. זהו ממצא שחשוב להפנים, משום שבשעת לחץ נשים דווקא נוטות לוותר על מה שנתפס כמותרות - למרות שזה המקור לאנרגיה ולמילוי מצברים מרוקנים.

הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן