המדינה בוחנת הענקת תעודות עיתונאי גם לבלוגרים

כניסת אמצעי הניו-מדיה לשוק התקשורת מעלה סימני שאלה באשר להגדרת מקצוע העיתונאי, ובלשכת העיתונות הממשלתית מעדיפים להימנע מחקיקה ולגבש עמדה בנושא בעזרת הציבור

הוועדה המייעצת למשרד ההסברה, לבחינת קריטריונים מחודשים למתן תעודות עיתונאי כך שתיבחן הכללת מגזרים חדשים כגון הניו-מדיה, התכנסה הערב (ה') לראשונה. זאת לאחר שיו"ר לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), אורן הלמן, החליט לבצע רפורמה בתחום, שעד כה כלל בעיקר עובדים בתחום העיתונות הממוסדת. הוועדה תבחן את הכנסתם של בלוגרים לרשימת בעלי התפקידים שזכאים לתעודת עיתונאי.

מדי שנה מחלקת לשכת העיתונות הממשלתית אלפי תעודות עיתונאי לכלל העיתונאים - כתבי חדשות ומגזין, מבקרים, עורכים, טכנאים וכו'. התעודה מונפקת על-פי כללים שנקבעו על-ידי פרקליטות המדינה, הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה ומנהל לע"מ. הכללים מפרטים תנאים אובייקטיביים וטכניים לרשימה של בעלי התפקידים שרשאים לקבל תעודה.

התעודה מקנה למחזיק בה נגישות גדולה יותר למוקדי אירועים ועוזרת לעיתונאי במגעיו היומיומיים עם הממשלה על שלוחותיה, אבל היא בעיקר מהווה אמצעי זיהוי ומסייעת בחופש תנועה ובהשגת מידע.

בשנה האחרונה הופקו כ-7,000 תעודות עיתונאי: כ-5,000 לישראלים בכ-250 גופי תקשורת מקומיים, ו-2,000 לעיתונאים זרים שעובדים בכ-450 גופי תקשורת בינלאומיים. כמו כן נדחו 153 בקשות לתעודת עיתונאי, חלקן בשל התערבות משרד הביטחון.

"שולחן עגול" בבר-אילן

יצוין כי בישראל מקצוע העיתונות אינו טעון רישוי כלשהו, ולדברי הלמן, "ההגדרה של מיהו עיתונאי באמצעות חקיקה היא רעה לדמוקרטיה. עיתונות היא המקצוע החשוב ביותר בישראל, הרגיש ביותר וזה שנתון ללחצים הגדולים ביותר. לכן חייבים למנוע אפשרות של השפעה על תכנים באמצעות הגדרה מלמעלה של מיהו עיתונאי".

לאחרונה הודיע הלמן כי הוא מקים ועדה ציבורית, שתורכב מעיתונאים, אנשי אקדמיה וציבור, הכוללת את השופטת בדימוס שרה פריש (שתשמש כיו"ר הוועדה), שלום קיטל, יוסי אחימאיר, סמיר דרוויש, ניב קלדרון, ד"ר אווה ברגר וד"ר עמית לביא-דינור.

הלמן הסביר כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר לע"מ, הוא החליט כי אחד הדברים הראשונים על סדר יומו יהיה טיפול בהגדרת המושג עיתונאי בישראל. זאת, לאחר שבג"ץ קבע באפריל 2010 כי על המדינה להוריד את תנאי הסף של אתרי אינטרנט לקבלת מעמד המאפשר חלוקת תעודות עיתונאי.

בפסק הדין קבע השופט חנן מלצר כי לשכת העיתונות לא נותנת למדיה החדשה להתפתח ולא מספקת למדיה העצמאית פתרון. כמו כן קבע השופט כי לשכת העיתונות לא ביצעה את החשיבה הנדרשת ממנה לגבי התאמת הגדרות העיתונות בישראל למרחב התקשורתי המתפתח.

בתחילת השבוע פרסמה לשכת העיתונות "קול קורא" לציבור להעביר מידע והצעות לעבודת הוועדה שתעסוק בניו-מדיה (מעמד הבלוגרים כעיתונאים), עיתונאים פרילנסרים, יוצרים דוקומנטריים, עוזרי תקשורת ועיתונות מקומית.

בטרם פרסום "הקול הקורא", לשכת העיתונות הממשלתית ובית-הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן קיימו בשבוע שעבר שולחן עגול לדיון בשאלות העולות בעידן התקשורת החדשה, תחת הכותרת "מיהו עיתונאי ומהו עיתון בעידן הניו-מדיה".

בדיון הביעו בלוגרים ועיתונאים את דעתם לגבי חשיבות תעודת העיתונאי לעבודתם ולהגדרת תפקידם בעיניי הציבור.

ערן טיפנבורן, המשנה לעורך אתר החדשות ynet, אמר כי "המציאות מחייבת קיומה של תעודת עיתונאי. זה מפתח לכניסה לדלת שמאחוריה יש עבודה, כדי שהציבור יקבל את המציאות. נושא הבלוגרים בעייתי, כי כאן נכנסים להגדרת מיהו עיתונאי. צריך לתת לכל הבלוגרים תעודה".

הבלוגרית דבורית שרגל, העוסקת בשנים האחרונות בביקורת התקשרות, אמרה כי למרות שהיא אינה זקוקה לתעודת עיתונאי, "התעודה בוודאי יכולה לסייע בעבודה, ואשמח לקבל אותה".

עיתונאים בישראל
 עיתונאים בישראל