שאול אלוביץ' ממשיך לחייך: יחלק דיבידנד חריג ב-500 מ' ש'

ביהמ"ש דחה את טענות הנושים ואישר חלוקת הדיבידנד החריגה ■ אלוביץ' סוגר שנה וחצי בבזק עם דיבידנדים של כ-7 מיליארד שקל ■ הרווח של בזק ירד במחצית ב-23% והיקף ההתחייבויות זינק לכ-13 מיליארד שקל

בית המשפט הכלכלי בתל-אביב דחה הבוקר (ב') את ההתנגדויות לחלוקת המנה השנייה של הדיבידנד המיוחד בחברת בזק . השופטת דניה קרת-מאיר הזהירה את הדירקטורים בבזק "שיחשבו טוב-טוב אם הם רוצים להמשיך במדיניות הדיבידנד".

השופטת לא דחתה את הטענות של הנושים אלא לא דנה בטענותיהם וקיבלה את עמדת הטוענים שלפיה כל נושה יכול לערער על חלוקת דיבידנד בכפוף להצגת ראיה שיש חשש לפגיעה ביכולת הפירעון של החברה, ושניתן לדרוש דיון נוסף של הדירקטוריון - גם אם כבר ניתן אישור של בית המשפט.‏‏

‏‏‏‏מאז השלים שאול אלוביץ' את רכישת השליטה בבזק, בחודש אפריל 2010, אושרה חלוקת דיבידנדים בגובה של כ-5.4 מיליארד שקל, מתוכם קיבל אלוביץ' (באמצעות בי קומיוניקיישנס שבשליטתו) כ-1.66 מיליארד שקל. עד אוקטובר 2011 יגדל סכום הדיבידנדים ל-6.9 מיליארד שקל.‏‏

‏‏‏האסיפה הכללית של בעלי המניות של בזק אישרה החודש חלוקת דיבידנד שוטף בגובה 992 מיליון שקל (36.62 שקל למניה), שיחולק בתחילת אוקטובר ויצטרף למנה השנייה של הדיבידנד המיוחד בגובה 500 מיליון שקל (18.46 אג' למניה). חלקו של אלוביץ' בדיבידנדים הצפויים עומד על 465 מיליון שקל, כך שסך הדיבידנדים לאלוביץ' מאז העברת השליטה בבזק יגיע ל-2.13 מיליארד שקל.

‏‏‏בזק דיווחה כי "בדיון שהתקיים היום בביהמ"ש הסכימו הצדדים לקבל את עמדת ביהמ"ש על פיה אין באישור של ביהמ"ש לחלוקה על פי הוראות סעיף 303 לחוק החברות בכדי לגרוע מחובות נושאי המשרה של החברה. ביהמ"ש נתן תוקף להסכמה לעיל והחליט כי לאור הסכמה זו מתייתר הצורך לדון בסוגיות הנוספות שהועלו בבקשות שהוגשו. ההחלטה אינה משנה את המשך תשלומי הדיבידנד המיוחד ומדיניות הדיבידנד השוטף של החברה ולא נדרשת פניה מחודשת לביהמ"ש לפני ביצוע כל תשלום".

‏‎‎רמת המינוף השתנתה פלאים

‏‎‎בדצמבר 2010 המליץ דירקטוריון בזק, שבראשו עומד אלוביץ' עצמו, לאשר חלוקת דיבידנד מיוחד, שאינה מקיימת את מבחן הרווח (באמצעות הפחתת הון), בסך 3 מיליארד שקל בשש מנות שוות, במהלך השנים 2011-2013.

‏‏‏בי קומיוניקיישנס רכשה אשתקד 30.44% מהון המניות של בזק תמורת כ-6.5 מיליארד שקל, ובהמשך הגדילה את ההחזקה לכ-31.2%.‏ אלוביץ' הביא מהבית כרבע מסכום הרכישה, ואת היתרה השיג מהלוואות מקונסורציום של בנקים בהובלת בנק הפועלים.

‏חלוקת הדיבידנד האגרסיבית משפיעה דרמטית על המאזן של החברה. ברבעון הראשון של 2010, ערב השלמת ההשתלטות של אלוביץ' על בזק, עמד ההון העצמי של בזק על 7.2 מיליארד שקל, והיקף ההתחייבויות שלה על כ-7 מיליארד שקל בלבד. אבל בתוך קצת יותר משנה רמת המינוף השתנתה פלאים: בסוף הרבעון השני של 2011 עומד ההון העצמי על 2.44 מיליארד שקל, ואילו היקף ההתחייבויות כמעט הוכפל ל-12.7 מיליארד שקל.‏‏‏

‏את החברה ייצג בדיון היום עו"ד פיני רובין, ואת הנושים ייצגו עורכי הדין אופיר נאור ושחר בן מאיר ועו"ד שגית סולומון.

‏‏עו"ד אופיר נאור אמר לאחר הדיון ל"גלובס", כי "זאת חלוקת הדיבידנד האגרסיבית ביותר שנראתה במחוזותינו, ומעבר לשאלה המשפטית ראוי שבזמנים כאלה תהיה קצת זהירות וצניעות של בעלי שליטה, גם אם הם מאוד ממונפים ורוצים להחזיר את הוצאות המימון שלהם על חשבון החברה". ‏

עו"ד שגית סולומון הוסיפה כי "הצדדים אימצו את עמדת בית המשפט (שזו גם עמדת הרשות לניירות ערך) לפיה לפני כל חלוקה יבחנו הדירקטורים ונושאי המשרה את קיום מבחני החלוקה המופיעים בסעיף 303 לחוק החברות, קרי הכוונה למבחן יכולת הפירעון של החברה. בית המשפט מבהיר לדירקטורים ולנושאי המשרה שעליהם לקחת בחשבון כל נתון רלוונטי ואף לעשות, במידה הצורך כל פעולה של התייעצות.‏‎‎‏