החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

● חדשות ההייטק | הואשמה בהונאת משקיעים - ואז חילצה מהם עוד חצי מיליון דולר
● דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

1שיתוף הפעולה עם IBM הבשיל להשקעה

חברת קוונטום ישראלית נוספת מגייסת מיליוני דולרים מענקיות טכנולוגיה - הפעם זו "קדמה" (Qedma) של ד"ר אסיף סיני ממכון וייצמן ופרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית, שגייסו 26 מיליון דולר בהובלת גלילות קפיטל הישראלית ובהשתתפות של השותפה הוותיקה IBM, הקרן הישראלית TPY, ו-Korean Investment Partners. מדובר אמנם בסבב קטן יותר מזה של קוונטום משינס וקלאסיק שגייסו לאחרונה קרוב ל- 300 מיליון דולר יחד, זאת בשל העובדה שקדמה היא חברה צעירה יותר ובמקרה זה מגייסת בסך הכל עבור סיבוב הגיוס השני שלה (A).

קדמה היא חברת תוכנה שפיתחה אלגוריתמים המאפשרים להתגבר על האתגר הגדול ביותר של תעשיית המחשוב הקוונטי היום והוא שיעור הטעויות הגבוה שהתגלה ביחידות המחשוב הבסיסיות בתחום, ה"קיוביטים" - בין אם הם משמשים למחשב קוונטי יוני, פוטוני או כזה העושה שימוש במוליכים למחצה. שיעור הטעויות הגבוה, או ה"רעש" כפי שהוא מכונה בתעשייה, הוא תוצר של הגדלים המיקרוסקופים שבהם מתרחשת הפעילות הקוונטית - כלומר חישוב המתבצע על ידי סידור מסוים של אטומים או אף חלקיקי אטומים.

כדי לנקות את הרעשים בקיוביטים הפיזיים, קדמה משתמשת במנגנון מבוסס על אופטימיזציה של מדידות הנערכות לאורך זמן אחת אחרי השנייה, כך שהחישוב נעשה אמנם באופן מעט יותר איטי, אך משיג רמת דיוק גבוהה מהממוצע בתעשייה. שיתוף הפעולה עם IBM מתקיים כבר כמעט ארבע שנים, כאשר קדמה מבצעת ניסויים על גבי מחשב קוונטי של החברה שעלותו מיליוני דולרים, והיא אחת מבין שלוש חברות שזכו להכנס למערכת ההפעלה של IBM בתחום הקוונטי, לצד אלגוריתמיק מפינלנד וקיו-קונטרול מאוסטרליה. כעת, הבשיל שיתוף הפעולה עם IBM לכדי השקעה.

בעבר הזכירה אמזון את קדמה הישראלית כאחת משלוש החברות המשמעותיות שעוסקות כיום בתיקון רעשים, כאשר השתיים הנוספות הן גוגל ו-IBM . קלאסיק (Classiq) מתל אביב. לאחרונה, רשמה קדמה מספר הישגים שמקצרים את הדרך ליתרון הקוונטי. במכון המחקר היפני לקוונטום, Riken, חשפה החברה ניסוי שבו חיברה מחשב-על (HPC) קלאסי למחשב קוונטי של IBM והוכיחה באמצעותו התכנות ליתרון קוונטי השווה ערך ל-75 קיוביטים לוגיים, כלומר קיוביטים הנקיים מרעשים. קדמה משתפת פעולה גם עם חברת "אוקספורד איוניקס", שנרכשה לאחרונה על ידי החברה הבורסאית IonQ, על מנת למסחר את הפתרון. לפיתוח שכזה עשויה להיות השלכה לא רק לתעשיית המחשוב הקוונטי, אלא גם לחברות המייצרות מעבדים גרפיים ושרתי מחשוב-על כמו אנבידיה או היטאצ'י: ההוכחה כי באמצעות שילוב בין מחשב-על ומחשב קוונטי ניתן להגיע מוקדם מהצפוי ליתרון קוונטי עשויה לעניין חברות מחוץ לשוק הקוונטי, בהן אנבידיה.

ד"ר סיני, מנכ"ל החברה, סבור כי נקודת "הסף הקוונטי" - שבה יהפכו הקיוביטים "נקיים" מספיק כדי שהמחשב הקוונטי יוכל לחשב בעוצמה רבה יותר בהשוואה למחשבי העל הקיימים - קרובה מתמיד. "IBM פרסמה את מפת הדרכים שלה עד 2029, ובנוסף חברות אחרות כמו קוואנטיניום, קווארה ו-IonQ נמצאות בתהליכים מתקדמים שבהם נוכל לראות כבר עד 2030 אפליקציות קוונטום יישומיות. אנחנו בקדמה נוכיח כבר השנה יתרון קוונטי בניסוי עם אחת מחברות המחשוב היוני הגדולות בעולם עד סוף השנה", מציין סיני.

2Base44 נמכרה לוויקס והדהימה את העולם - אבל יש לה גם צד מסוכן

חברת בייס44 (Base44), פלטפורמה מקוונת שמאפשרת לכל אחד לבנות אפליקציה באמצעות פקודות מילוליות פשוטות, עשתה היסטוריה כאשר נמכרה בחודש שעבר לוויקס תמורת 80 מיליון דולר שהגיעו רובם ככולם ליזם מאור שלמה ולצוות העובדים המצומצם שלו. אלא שהקלות והפשטות לא מגיעות בלי מחיר. חברת הסייבר הישראלית Mobb פרסמה גילתה כי 40% מהאפליקציות שנבנו בפלטפורמות הפיתוח באמצעות שפה טבעית (תחום המכונה Vibe coding) הכילה רמה מסוימת של חשיפה של נתונים רגישים. נוסף על Base44 נבנו גם פלטפורמות כמו: Replit ,Bolt ,Lovable ו-v0. "המשמעות היא שכמעט מחצית מכל האפליקציות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית שבדקנו, שיתפו מידע פרטי עם האינטרנט הציבורי שלא במתכוון", אומר תומר כהן מ-מובב (Mobb). מובב, זוכת תחרות הסטארט-אפים היוקרתית של בלק האט, פיתחה פתרון לאבטחת קוד שנכתב בעזרת כלים כמו קופיילוט וקרסר, שמזהה ומתקן אוטומטית חולשות ישירות בכלי הפיתוח.

כהן הדגים במהלך שיחות עם התקשורת בניית מערכת הזמנות בחדר כושר על גבי Base44. הבינה המלאכותית יצרה אפליקציה שימושית עם לוחות זמנים של שיעורים ומערכת רישום חברים, אך כברירת מחדל יצרה מאגרי מידע נגישים לכל שמכילים את המידע האישי של כל חבר - מבלי להזהיר לגבי השלכות אבטחת המידע. "מסתבר שזו הדרך שבה כל הפלטפורמות עובדות כברירת מחדל", אומר כהן לגלובס. "במהלך המחקר מצאנו כמות עצומה של רשומות מסוגים שונים: מידע אישי (שמות, אימייל, טלפון, כתובת), מידע פיננסי, התכתבויות אישיות ואפילו סיסמאות. כדי לחסום את הגישה הציבורית למידע, תצטרך להיכנס בעצמך לעומק הגדרות האתר ולשנות אותן. באופן לא מפתיע, כשבדקנו מדגם של אתרים, גילינו שרוב האתרים חושפים מידע רגיש כלשהו. נראה שרוב בוני האתרים פשוט לא מודעים לבעיה". מ-Wix, שרכשה את החברה, לא התקבלה תגובה.

3החברה הישראלית שעקפה את אנדוריל וזכתה במכרז נחילי רחפנים בארה"ב

חברת הרחפנים הישראלית אקסטנד (XTEND) זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר ושצפוי לכלול את ייצורם של אלף מערכות. בזכייה גברה אקסטנד על 26 חברות בהן ענקיות אמריקאיות כמו אנדוריל וסקיידיו, וסטארט-אפים כגון ברינג, PDW ו-Teal, בין השאר מפני שהחברה הישראלית היא היחידה שמאפשרת אספקה של נחיל רחפנים חמוש עם ניסיון קרבי מוכח המאפשר הפעלה מרחוק. לשם אספקת הציוד, הקימה החברה הישראלית מפעל ייצור בטמפה שבפלורידה ובו תייצר את משפחת הרחפנים התוקפים "סקורפיו".

 משאית המאחסנת נחיל רחפני תקיפה של אקסטנד / צילום: אקסטנד

הרחפנים של אקסטנד מייצגים את טרנד "רחפני התקיפה" (FPV), רחפנים מתמרנים הניתנים לניהוג מרחוק: המפעיל יכול להיות ממוקם במרחק רב מהרחפן, כשהוא חבוש קסדה מתוכה הוא רואה את הנשקף מעדשת מצלמת הרחפן. שיטת ההפעלה שלו, השאולה מעולם הגיימינג, מאפשרת גם למטיסי רחפנים לא מקצועיים להטיס רחפנים למשימות שונות הכוללות גם הטלת רימונים או התאבדות על מטרה. בסרטון מיהודה ושומרון נחשף כיצד רחפן של אקסטנד פתח דלת של בית ממולכד, נכנס פנימה, סייר בו והעביר תמונה מודעינית למפקדה. נחילי הרחפנים שמשווקת החברה מסונכרנים על ידי מערכת הפעלה מתוצרתה המיועדת לרחפנים שלה - כאשר הם מגבים זה את זה במשימות שונות.

4סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית

היזם המוכר סוהייל דושי, ממייסדי חברת אנליטיקת המשתמשים Mixpanel ומחוללת התמונות Playground AI, טוען כי מתכנת הודי בשם סוהאם פארק הונה שורת סטארטאפים. בציוץ שפרסם בטוויטר, סיפר כי פארק עבד בו־זמנית בשלוש עד ארבע חברות, תוך שימוש בקורות חיים ש־90% מהם מזויפים. לדבריו, פארק שיקר לגבי ניסיונו, צרף קישורים מזויפים לפרויקטים, ולא תרם דבר לחברות שאליהן התקבל.

דושי, אשר גם הוא חלק מרשימת האנשים שהעסיקו את פארק, כתב כי פיטר אותו כבר בשבוע הראשון, וטען כי על אף שניסה להתריע בפניו ולהסביר את חומרת מעשיו, פארק המשיך לפעול באותה שיטה, ואף הצליח לחדור לחברות מתכניות יוקרתיות כמו Y Combinator. בעקבות הפרסום, מייסדי חברות נוספים החלו לחשוף שפארק מועסק אצלם כרגע או היה מועמד להעסקה. "הוא אצלנו בצוות עכשיו, עושה DevOps", כתב אחד מהם. אחר סיפר: "כמעט שכרתי אותו, הוא היה מצוין בראיונות, אבל שיקר לאורך כל הדרך". בקורות החיים של פארק, גם אותם פרסם דושי, הופיעו שמות של חברות מוכרות כמו DynamoAI, UnionAI Synthesia ו־Alan AI, כולן בתחום הבינה המלאכותית.

הציוצים של דושי הפכו לוויראליים עם יותר מ־12 מיליון צפיות, וגררו תגובות מעורבות, מחיזוק ועד ביקורת על כך ש"מונלייטינג" (עבודה בכמה משרות במקביל) אינו פסול כשלעצמו. דושי הבהיר כי הבעיה אינה בעצם הכפילות, אלא השקרים, זיוף הנתונים והעובדה שפארק כלל לא סיפק תוצרים: "הוא לא עושה כלום, ורימה לפחות שש חברות", כתב והוסיף כי "עוד עשר ייחשפו, תראו בעצמכם".

אבל איך בכלל הצליח פארק להתקבל לכל החברות הללו? התשובה היא כנראה בזכות שילוב של אותם קורות חיים מרשימים, כמו גם ראיונות מצוינים שבהם הפגין בקיאות שטחית אך משכנעת, והיעדר בדיקות רקע מצד המעסיקים. העובדה שפעל מול חברות שמגייסות עובדים מרחוק, לעתים תחת לחץ זמן וללא קשר ישיר עם הצוות, איפשרה לו לחמוק מעין בוחנת, ולהתחיל שוב ושוב מחדש.