משחק מכור ברכבת?

תכירו את חברת בומברדייה. שלישית בעולם בייצור מטוסי נוסעים, ראשונה בעולם בתחום הרכבות. בזמן שהנהלת הרכבת והאוצר מנהלים מו"מ עם ועד העובדים על הפרטת מערך התחזוקה, לבומברדייה יש כבר מכרז סגור ביד. כל קרון שייקלט בארץ מעתה, יתוחזק על-ידה ורק על-ידה. אם מישהו יפר את ההתחייבות הזאת, לפי מנכ"ל בומברדייה בישראל, יוסי דסקל, תהיה זו הפרה יסודית של ההסכם.

על מה המו"מ בכלל

המדינה, הוא אומר, תיאלץ לפצות את החברה במיליונים. במילים אחרות, לאותה מדינה שביקשה מבית הדין לעבודה למנוע מעובדי הרכבת לשבות עד למיצוי המו"מ בעניין התחזוקה, אין באמת עניין לנהל מו"מ. גורם באוצר מודה בפה מלא: אנחנו לא מנהלים מו"מ על עצם המהלך, אלא על זכויות העובדים הנגזרות ממנו. תקשיבו טוב לקול הזה. רכבת ההפרטה יצאה כבר מהרציף.

בהנהלת רכבת ישראל מסייגים את הדברים: המכרז בו זכתה בומברדייה כולל אספקת קרונות, ואילו התחזוקה נותרה כאופציה למימוש לפי שיקול דעתה של הרכבת. כך או אחרת, נראה כי לאף אחד אין כוונה לוותר על האופציה הזאת.

דסקל כבר רואה 20 שנה קדימה. הוא איתר מקומות פוטנציאליים להקמת המוסכים החדשים בלוד, בחיפה ובבאר שבע. הוא פנה לטכניון והציע להם להקים תחום חדש בפקולטה להנדסה "הנדסת רכבות". הוא מתכנן גם לגייס כ-100 עובדים מקומיים: טכנאים, הנדסאים, מהנדסים ועובדי כפיים. חלקם יעברו הכשרה מקצועית של 3 חודשים בחו"ל. השכר למהנדס, מבטיח דסקל, יהיה גבוה משמעותית מהשכר של מהנדס ברכבת. הוא לא כבול להסכמי עבודה קשיחים, אין לו את הממונה על השכר על הראש, כך שאפילו עובדי הרכבת ירצו לעבוד אצלו יום אחד.

סכנת התייבשות

תכירו את שיטת ההפרטה של משרד האוצר: קודם מייבשים עד כדי סכנת נפשות, הופכים את הגןף לבלתי רלוונטי כמעט, משניאים אותו על הציבור עד שאותו גוף קם בעצמו וזועק: תפריטו אותי כבר. אז, אחרי ההפרטה, מתחילים להזרים כסף. ככה זה עובד גם ברכבת: החברה הכפילה את הקווים שלה בתוך זמן קצר יחסית, אבל לא הדביקה את הפער העצום במספר הקרונות הדרושים. האוצר הבהיר שקרונות חדשים יירכשו רק אם התחזוקה תופרט. בדיוק כמו שהתנה את העברת התקציבים למערך הכבאות בהסכמה של הכבאים לוותר על חופש ההתארגנות.

הציבור נתקל בעומס בלתי נתפס, שמביא לאיחורים ולחוסר נעימות כללית, אבל הוא לא רואה לנגד עיניו את פקידי האוצר, אלא את עובדי הרכבת הרשעים והעצלנים שגרמו לו לעמוד כל הדרך לעבודה, ועוד להגיע באיחור.

וקס לקרונות כל חודש

תכירו את מערך התחזוקה של רכבת ישראל. שני מוסכים מיושנים בלוד ובחיפה, עם ציוד שמתאים לרכבות משנות ה-70. אפילו מתקן שטיפה לקרונות אין במוסכים האלה. רכבת חדשה נראית בתוך מספר חודשים כאילו עברה מלחמה. בומברדיה, לעומת זאת, מבטיחה לשטוף את הקרונות בכל שבוע, ולעשות להם וקס פעם בחודש. סיפור אמיתי.

האם עובדי הרכבת אשמים שאין לחברה ציוד מתאים? זה כמובן קשקוש. רכבת ישראל יכולה לרכוש את כל הציוד הדרוש כדי להעמיד מערך תחזוקה למופת, אבל אין לה שום כוונה לעשות זאת. בטח שלא לאוצר. הרי גם בומברדיה תגיע לארץ בידיים ריקות. היא צריכה לרכוש ציוד ולבנות מאפס מוסכים, אבל על זה האוצר דווקא מוכן לשלם לה יפה.

בהנהלת הרכבת ובאוצר מדגישים: לא יהיו פיטורים. להיפך, כי כשיגיעו קרונות נוספים, יגויסו נהגים נוספים, למשל. זו היתממות: מערך התחזוקה הקיים יחל בגסיסה איטית אך עקבית, מהסיבה הפשוטה שהעובדים שיפרשו פרישה טבעית לא יוחלפו. הקרונות הקיימים ילכו ויתיישנו, ואת החדשים יתחזקו רק במוסכים של בומברדיה. בסוף, וזה לב העניין, ברכבת ישראל יישארו רק מנהלים ונהגים. הקופאיות והדיילים מועסקים על-ידי מנפאואר, עובדי המסילה מועסקים ברובם על-ידי מעצ או קבלני משנה, המאבטחים מועסקים על-ידי קבלן שמירה, והבנתם את התמונה. מיקור חוץ עושים בתחומים שאינם "ליבת העסק", והחשש שהרכבת תישאר בלי ליבה ובלי עסק.

אם המדינה באמת רוצה שירות טוב יותר, ולא שבירה של עובדי הרכבת, יש מודל ראוי שכולל בתוכו אפילו את בומברדיה, לא תאמינו. הוא עובד בגרמניה ובמדינות רבות אחרות. בומברדיה לא מתפעלת שם את התחזוקה מ-א' עד ת', אלא מעניקה שירותי ידע, תמיכה, הכשרות והשתלמויות.

כמו שבואינג עושה עבור מערך התחזוקה של אל על. באוצר טוענים כי הם מוכנים לשקול את ההצעה, גם בהסתדרות חותמים עליה. עכשיו נראה מהי האג'נדה האמיתית מאחורי ההפרטה.