רפואה: שכר סביר, תנאי עבודה בעייתיים

כולנו היינו עדים הקיץ למאבק הרופאים המתמחים להעלות את שכרם ■ אך כשבוחנים את השכר שלהם מתגלה משכורת סבירה, מול החלופות המוצעות לקבוצת השווים להם מבחינת השכלה וכישורים, והרבה מעבר בתום ההתמחות ■ איפה הבעיה? בתנאי העבודה

שכר הרופאים היה נושא הדיון החם של החודשים האחרונים, בצל השביתה שהגדולה של הסתדרות הרופאים והמתמחים.

השביתה גילתה, כי יש בהחלט יותר מדרך אחת להסתכל על שכר הרופא. וכך, אף שמדובר במערכת ציבורית ובה דרגות שכר אחידות לכאורה, הפרשנויות לאופן בו יש להסתכל על השכר הזה ולמה יש להשוות אותו אינסופיות. בהכללה, ניתן לומר כי הרופאים סובלים בתחילת הדרך משכר בעייתי ותנאי עבודה קשים, אך יש להם פוטנציאל השתכרות מרשים כרופאים בכירים.

עכשיו השאלה מול מי בודקים את החבילה הזו - מול האחיות והפסיכולוגים או מול אנשי ההיי-טק ועורכי הדין.

יתרונות

אם מביטים על השכר החודשי, אפילו של המתמחים, מתגלה משכורת סבירה, מול החלופות המוצעות לקבוצת השווים להם מבחינת השכלה וכישורים. השכר החודשי למתמחה טרי בהסכם שנחתם בקיץ האחרון מגיע לכ-4,000-6,000 שקל על המשרה הבסיסית שלהם, אך על המשרה המלאה שעושים המתמחים בפועל, שכוללת את הערבים והתורנויות, משלמים עוד כ-10,000 שקל בחודש. סך הכול מדובר בשכר של 16 אלף שקל בחודש. שכר כזה מציב משפחה של שני רופאים עמוק בתוך העשירון העליון.

חסרונות

אלא שזוהי כמובן הסתכלות מוקצנת על שכר המתמחים. בפועל הרופאים המתמחים עובדים כמעט שתי משרות, שאחת מהן בלילה. גם שומר בחניון שהיה עובד שעות כאלו היה עשוי להשתכר שכר נאה, בלי שנות ההכשרה הארוכות ובלי המתח הנפשי והאחריות המשפטית והאישית שמושתת על הרופא. לא רק זאת, אלא שההפרשה לפנסיה מחושבת על שכר הבסיס.

אגב, שכר זה רלבנטי לבתי החולים שאינם ממשלתיים אך פועלים כמלכ"רים כמו בית החולים הדסה. על-פי ההסכם החדש, רופא בפריפריה ישתכר סכום גבוה יותר.

מלבד השכר לשעה, גם תנאי השירות קשים רופא מתמחה יבצע לרוב ארבע-שש פעמים בחודש תורנות של 26 שעות לפחות. אחריה הוא זכאי ליום חופשה, אך לרוב יידרש גם בו לעסוק במנהלות.

אתם בוודאי חושבים שהתנאים משתפרים אצל המומחים? ובכן, קצת. רופא מומחה בבית החולים יקבל שכר בסיס של 8,000 שקל. על=פי ההסכם החדש, הוא מחויב בעוד שתי תורנויות בחודש, ומלבד זאת יש לו גם כוננויות שיכולות לעבות את משכורתו.

רוב הרופאים אינם מסתפקים במשכורת זו, שמציבה אותם רק בעשירון השמיני או התשיעי, אחרי תקופת ההכשרה הארוכה, ובוחרים במשרות נוספות.

אם המומחים לא מביאים הביתה משכורות גבוהות מעבודתם בבית החולים זה אומר שלכולם יש פרקטיקות פרטיות משגשגות? "יש דרישה ברפואה הפרטית לרופאים, אך בעיקר לאלה שכבר עשו לעצמם שם בתוך בית החולים", אומר

ד"ר ליאור יענקלסון, רופא מתמחה בכירורגיה בבית החולים איכלוב. "להערכתי, רק לכ=20% מהרופאים יש עבודה בבית חולים פרטי, שמאפשרת להם להכפיל את המשכורת שבית החולים הציבורי מעניק להם".

יתר 80% הרופאים עובדים בערך כך - חמישה וחצי ימי עבודה בשבוע בבית החולים מ-7:30-16:00, כולל בתחילת הדרך שתי תורנויות, ולאחר מכן שתי כוננויות, ובנוסף, עוד שלושה ימי עבודה בשבוע בקופות החולים עד שעות הערב המאוחרות, להשלמת שכר. על עבודה כזו, יקבל הרופא הפחות-בכיר 20 אלף שקל, ושוב ייכנס לעשירון העליון.

איך מתקדמים

משרות הניהול בבתי החולים אינן כפופות לשכר הרופאים והן משלמות לעתים קרובות יפה מאוד. אך גם מבלי להגיע למשרות ניהול, רופא מומחה מבוקש יכול לעבוד ברפואה הפרטית מחוץ לשעות העבודה שלו כמה שירצה. הרופאים התרגלו לעבוד המון, וממשיכים בכך גם כשאינם חייבים.

באחרונה סיפר פרופ' מאיר ניסקה, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים מאיר, ל"גלובס" על מבנה השכר שלו. "אני מרוויח 12 אלף שקל נטו בחודש מבית החולים, אבל ביום אחד בשבוע, כשאני הולך לבצע ניתוחים בהרצליה במדיקל סנטר, אני מרוויח יותר מחודש עבודה מלא כאן במאיר". יצוין, כי ניסקה סיפר אז גם כי "עד גיל 40 נאלצתי לקחת הלוואות מאבא שלי הפנסיונר".

לא כל הרופאים מרוויחים את אותם הסכומים על העבודה הפרטית שלהם, החוזים אישיים, אך מדבריו של פרופ' ניסקה ניתן לקבל תמונת מצב של משכורותיהם של המנהלים הבכירים.

כך גם על שעות העבודה שלהם. "בשעה 15:00 או 16:00 אני עוזב את בית החולים ועובר לקליניקה, עד השעה 21:00. מחר אני מנתח פרטי מ-16:00 עד 01:00 בלילה במדיקל סנטר. אני לא ישן הרבה", אמר ניסקה ל"גלובס".

ההסכם החדש של הרופאים מתגמל את הרופאים במחלקות שבהן אין רפואה פרטית, למשל רופאי פגים, משום שאחרת קשה מאוד לשכנע את הרופאים להישאר בתחומים הללו, ולוותר על חלום הכסף הפרטי הגדול.

מקור נוסף לתוספת שכר עבור הרופא הוא בתעשייה. למשל, רופאים המועסקים בוועדות המייעצות של חברות תרופות ומכשור רפואי או בייעוץ למשקיעים. לרופא במשרה מלאה מותר לעבוד יום אחד בתעשייה.

לעתים, רופאים במכוון יבחרו לעבוד בביתה חולים לא במשרה מלאה, כדי להימנע מהתורנויות הנוספות וכדי לא להגביל את פוטנציאל ההשתכרות שלהם במגזר הפרטי. עבור עבודה כזו, השמים הם גבול ההשתכרות. "הרופאים הבכירים יודעים לדאוג לעצמם כלכלית", אומר ד"ר ינקלסון. "ולכן אלה מהם שהשתתפו במאבק עשו זאת לטובת הציבור".

אם כך, מה משאיר רופאים במערכת הבריאות למרות כל תלונותיהם על השכר ותנאי העבודה? רבים מציינים את תחושת השליחות שבמקצוע, אך זה כנראה אינו ההסבר היחיד. פוטנציאל ההשתכרות העתידי ללא ספק מפתה, היוקרה עדיין לא נשחקה, המגע עם המוות והחיים מעורר אדרנלין ונותן תחושת כוח שרוב הרופאים לא יודו בקיומה. כמו-כן, מדובר במקצוע בטוח, דרוש בישראל ובעולם, שרק לעתים רחוקות יש בו אבטלה. "בראש ובראשונה זה מקצוע מרתק אינטלקטואלית", אומר ד"ר ינקלסון, "מעבר לכך, נוצרות מערכות יחסים קרובות עם המטופלים וזה נותן סיפוק. אתה נוגע באדם ומשנה אותו. ההשתכרות בהחלט חשובה לי, אבל זה לא ערך. בסך הכול אני רוצה להרוויח מה שמגיע לי".

שכר הרופאים
 שכר הרופאים