נפילת מניות הפיננסים תכה בדוחות כור, עזריאלי ואלרוב

ירידות השערים החדות שנרשמו בבורסה המקומית ביולי ובעיקר באוגוסט נמשכו גם בחודש ספטמבר, שהסתיים בסוף השבוע. חודש זה חתם את הרבעון הגרוע ביותר שידעו השווקים מזה שלוש שנים, ובמהלכו השלים מדד המעו"ף צניחה של 12%, כשבספטמבר לבדו הוא השיל כ-5% מערכו.

לירידות החדות שחוו השווקים ברבעון שהסתיים זה עתה, צפויה השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של חלק מהחברות הנסחרות בבורסה בת"א, ובהן חברות הביטוח ובתי ההשקעות (ראו מסגרות). אבל לא רק החברות מהסקטור הזה נפגעו: חלק מחברות ההחזקה הגדולות שביצעו השקעות פיננסיות רחבות היקף, יאלצו לדווח על הפסדים כבדים כתוצאה מהירידה בשוויי אותן השקעות ביולי-ספטמבר 2011.

החברות הללו כבר צרפו לדוחות הרבעון השני (שפורסמו במהלך חודש אוגוסט) דיווחים הנוגעים לפגיעה הצפויה בתוצאותיהן, אולם המשך המגמה השלילית העמיק את הפגיעה בתוצאות הרבעון השלישי. מבדיקת "גלובס" עולה כי סך ירידת השווי במספר החזקות פיננסיות מרכזיות מגיע לסכום עתק של כ-1.5 מיליארד שקל.

הנפגעת המרכזית מהטלטלה בשווקים שחלה ברבעון השלישי היא חברת ההשקעות כור , מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. צניחה רבעונית של כ-27% במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס , בו מחזיקה כור כ-2.1% מההון, צמצמה את שווי החזקותיה בבנק (שטרם מומשו) בסכום של יותר מ-900 מיליון שקל (להיקף של כ-2.5 מיליארד שקל).

בנוסף להפסד "על הנייר" שתרשום כור מההשקעה במניות קרדיט סוויס (שכזכור הסבה לה הפסד עצום של 1.8 מיליארד שקל ברבעון השני), היא צפויה לרשום הפסד של כ-90 מיליון שקל בגין פערי שווי מטבעות בהשקעה הזו ("עסקאות צילינדר"), וכן הפסד של כ-378 מיליון שקל ממימוש מניות קרדיט שביצעה לאחרונה.

עזריאלי ואלרוב איבדו כ-500 מ' ש'

כור אינה לבדה. שתי נפגעות נוספות מהירידות החדות במניות המשתייכות לסקטור הפיננסי הן קבוצת הנדל"ן המניב של דוד עזריאלי, וחברת ההשקעות אלרוב ישראל של אלפרד אקירוב.

כידוע, הירידות החדות במניות הפיננסים בארה"ב ובאירופה לא פסחו על מניות הענף גם בארץ - שהיווה את אחד ממוקדי ירידות השערים בת"א - ועשו שמות בשווי החזקותיהן של השתיים במניות הבנקים הגדולים. לקבוצת עזריאלי ואלרוב החזקות משמעותית במניות בנק לאומי, ואלה התכווצו יחד ביותר מ-460 מיליון שקל (החזקות עזריאלי קטנו בכ-288 מיליון שקל, והחזקות אלרוב בכ-176 מיליון שקל), לאחר שמניות הבנק צנחו בכ-26% מאז סוף חודש יוני.

יחד עם השקעה שביצעה אלרוב במניות בנק הפועלים, שירדו בשלושת החודשים האחרונים בכ-20% והסבו לה הפסד של 29 מיליון שקל, מסתכמת השחיקה הרבעונית בשווי החזקות השתיים במניות הבנקים בכחצי מיליארד שקל.

גם לאחר הירידות החדות, שווי השוק של החזקות השתיים במניות הבנקים נותר משמעותי: השקעת עזריאלי בלאומי עומדת על קרוב ל-850 מיליון שקל, ואילו זו של אלרוב בלאומי ובפועלים עומדת על כ-630 מיליון שקל (אלרוב מחזיקה בנוסף מניות גם בחברת הביומד פרוטליקס, שעליהן הפסידה כ-26 מיליון שקל ברבעון).

ההפסדים של קרדן ודלק רכב

חברות נוספות שנפגעו בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כל אחת מהירידה בשווי השקעותיהן הפיננסיות, הן קרדן ישראל ודלק רכב . קרדן ישראל נפגעה מהחזקתה במניות החברה האם: קרדן אן.וי שבשליטת יוסף גרינפלד ואבנר שנור (11%). מאז איבדו מניות קרדן האם כ-50%, והסבו לחברה הבת הפסד של כ-120 מיליון שקל - מחציתו ברבעון השלישי.

לדלק רכב שבשליטת גיל אגמון השקעה פיננסית במניות חברת פורד, שאת כלי הרכב שלה מייבאת לארץ. מתחילת יולי עד אמצע אוגוסט עמד ההפסד של דלק רכב כתוצאה מההשקעה הזו על 16 מיליון שקל, וברבעון השלישי הוא הוכפל לאחר שבסך הכל איבדה מניית פרוד כ-30% מערכה ברבעון.

ולמרות כל זאת, מוקדם עדיין להספיד את ההשקעות שביצעו החברות הללו לאור ההפסדים שנגרמו להן ברבעון החולף. צריך לזכור כי בעבר - והדברים אמורים בעיקר בהשקעת כור בקרדיט סוויס - הניבו להן אותן השקעות פיננסיות רווחי עתק. ובמידה שהשווקים יתאוששו, הן כמובן עשויות להחזיר לעצמן את ההפסדים הנוכחיים.

בתי ההשקעות

נפגעים בהיקף הנכסים ובנוסטרו

הסנטימנט בשווקים משפיע במידה רבה על תוצאות בתי ההשקעות המקומיים. כשהשווקים יורדים, היקף הנכסים שהם מנהלים מתכווץ, ובהתאם גם ההכנסות יורדות (שכן הן נגבות כשיעור מסוים מהיקף הנכסים). בנוסף, תקופות של ירידות שערים גוררות פדיונות גדולים של הציבור, וחוסר חשק כללי להשקיע בשוק ההון.

במקרה הטוב, בתקופות מעין אלה, מעביר הציבור את כספו לאפיקים סולידיים יותר (כמו קופות גמל אג"חיות או כספיות, וקרנות נאמנות כספיות או מק"מיות), וגם תנועה כזאת פוגעת בהכנסות בתי ההשקעות, שכן במוצרים הסולידיים נגבים דמי ניהול נמוכים יותר. במקרה הפחות טוב, המשקיעים לא מותירים את כספם בשום אפיק הקשור לשוק ההון, וממלטים אותם אל הפיקדונות הבנקאיים.

זו לא ההשפעה היחידה של שוק ההון על תוצאות בתי ההשקעות. רוב בתי ההשקעות מנהלים גם תיק השקעות עצמיות - נוסטרו - שמושקע כמובן במניות ובאג"ח. וכשאלה יורדים, נאלצים בתי ההשקעות להכיר בהפסדים. כך, במחצית הראשונה של 2011, ירד המעו"ף בכ-8% ובתי ההשקעות רשמו הפסדי נוסטרו מצרפיים של 18 מיליון שקל. וצריך לזכור כי בתקופה זו שוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות עדיין רשם עליות, ולכן הפסדים המנייתיים קוזזו חלקית. אבל בחודש אוגוסט ואחריו בספטמבר, במהלכם ירד מדד המעו"ף ב-6% ו-5%, בהתאמה, גם שוק האג"ח הקונצרניות עבר לירידות, ובהתאם דיווחו בתי ההשקעות על הפסדים נמשכים בתיק הנוסטרו שלהם. כך, בסך הכל, הפסידו ארבעה בתי השקעות - אנליסט, דש-איפקס, אי.בי.אי וכלל פיננסים - כ-45 מיליון שקל מתחילת יולי ועד לפרסום הדוחות למחצית השנה, בסוף אוגוסט. מבין בתי ההשקעות הציבוריים, לאי.בי.אי. ולדש-איפקס תיק נוסטרו גדול יחסית, של מעל 300 מיליון שקל (אם כי בדש-איפקס רובו מושקע באג"ח ממשלתיות ובפיקדונות).

כידוע גם חודש ספטמבר לא היה חודש מלבב בשווקים, ולכן סביר להניח כי הפסדי הנוסטרו נמשכו גם בו. לשם השוואה, בשנת 2008 כולה, שבסופה היכה המשבר החריף בשווקים, ההפסד המצרפי של ששת בתי ההשקעות הציבוריים (כולל אקסלנס ולידר שוקי הון) הגיע למעל 100 מיליון שקל.

כאמור, הסנטימנט השלילי פוגע לא רק בנוסטרו, אלא משפיע גם על הנכסים המנוהלים וההכנסות מהם, כך שתוצאות הברוקרים ברבעון שהסתיים כעת, צפויות להיות גרועות אף יותר מאלה של שני הרבעונים הקודמים.

חברות הביטוח

הבור בדמי הניהול יכביד גם בהמשך

הפסדים והרעה בתוצאות העסקיות - זה מה שצפויות חברות הביטוח להציג בתוצאותיהן לרבעון השלישי השנה, לאור הירידות החדות שנרשמו מאז סוף יולי במניות ובאיגרות החוב בשווקים. ההרעה היחסית צפויה להיות משמעותית במיוחד לאור העובדה שתוצאות הרבעון השלישי ב-2010 היו טובות למדי. אז הציג הענף רווח נקי מצרפי של כ-854 מיליון שקל, והרווח הכולל - שמשקלל רווחים והפסדים מהשקעות שנזקפו לקרנות הון - עמד על 1.1 מיליארד שקל.

אבל התוצאות של ענף הביטוח צפויות להיות חלשות לא רק באופן יחסי, אלא גם באופן אבסולוטי. זאת מכיוון שרווחי חברות הביטוח תלויים ישירות בשוקי ההון: החל בהכנסות הנרשמות מדמי הניהול עבור ניהולם של עשרות מיליארדי השקלים בחיסכון הפנסיוני (בכל קבוצה), ועד לשינויים באפיקים הסולידיים שמשפיעים גם על הנוסטרו (שמושפע מגידול קבוע בהתחייבויות שגדלות בשיעור ריאלי, ללא תלות במצב השווקים והכלכלה).

איתות לכל זה ניתן כבר בדוחות הרבעון השני של חברות הביטוח, שהקדימו להתריע אודות הפסדים כבדים שצברו מתחילת הרבעון השלישי ועד אמצע אוגוסט כתוצאה מהירידות בשווקים (ראו טבלה). וברבעון החולף נרשמו ירידות חדות לא רק במניות, המשפיעות בעיקר על תיקי המבוטחים (ובמיוחד על דמי הניהול המשתנים שנעלמו מהכנסות החברות), אלא גם בשוק החוב, שמניב הפסדים שבאים לידי ביטוי ישירות ובמלוא העוצמה בהון של החברות.

אי גביית דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים תשפיע על תוצאות החברות בצורה של אובדן הכנסה חשובה וגדולה - אם כי לא תתבטא בהפסד חשבונאי, מעצם החזרת דמי ניהול שנגבו מוקדם יותר השנה - אבל לעובדה זו יש גם חשיבות רבה לתוצאות חברות הביטוח בעתיד הרחוק יותר, לאחר תום הרבעון השלישי. כעת יעבור עוד זמן ניכר בטרם ישלמו החברות את ה"גירעון הרעיוני" למבוטחים, שעמד נכון לאמצע אוגוסט על כמיליארד שקל (בכל הענף), וישובו לדווח על גביית דמי הניהול הרווחיים הללו.

עוד השפעה של התוצאות החלשות שצפויות ברבעון השלישי תהיה בבאורים לדוחות, כשהחברות צפויות לדווח גם על שחיקה בהון הרגולטורי שקיים בידן, ביחס לדרישות ההון של האוצר. עם זאת, להוציא כמה חברות קטנות, סביר שהענף בכללותו לא ייכנס ל"בעיות הון רגולטורי".

 נפגעו מהמפולת ברבעון השלישי

 הפסדי הנוסטרו של בתי ההשקעות

 פגיעת הנפילות בשוק ההון בחברות הביטוח