עיני על טרכטנברג: "קפיטליזם קניבלי, הפנטזיה של האוצר"

"המחאה היתה נגד קפיטליזם חזירי ובמקום זה אנחנו מקבלים קפיטליזם קאניבלי" - כך אמר היום (ב') יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בתגובה רשמית ראשונה להמלצות ועדת טרכטנברג. "אנשים יצאו לרחובות נגד התפיסה הקפיטליסטית הקיצונית מבית מדרשו של אגף התקציבים באוצר - אבל הם קיבלו כמענה מהממשלה, באופן הכי ציני ומתוחכם, בהפוך על הפוך, את אגף התקציבים במלוא הדרו, ארוז בעטיפה שיווקית בדמות דו"ח טרכטנברג".

עיני, שהתייחס בין היתר להמלצות שעסקו בהפחתת המחירים לצרכן על ידי העמקת התחרות, טוען כי את המחיר של ההמלצות האלה ישלמו בסופו של דבר העובדים. "הועדה אינה רואה בפיקוח מכשיר לריסון ההשתוללות במחירים אלא מציעה רק יצירת תחרות ע"י הורדת מכסים, הפרטה ועל הדרך גם פגיעה בעבודה המאורגנת... "זו תחרות פרועה שכל אחד אוכל את השני ומי שמשלם את המחיר בסוף הדרך עשוי להיות העובד. אנחנו בעד תחרות, אולם מתווה טרכטנברג מציע לנו תחרות נוסח אגף תקציבים, שרואה את 'תרבות המחיר' כחזות הכל ולא משנה מי משלם את המחיר בדרך".

יו"ר ההסתדרות תקף בין היתר את הלשון המכובסת כדבריו של טרכטנברג, באמצעותה עשה הבחנה בין הפרטה למיקור חוץ. "ההתייחסות בדו"ח לתופעה של עובדי הקבלן והפרטת העבודה, שאחראית במידה רבה לפערים בחברה הישראלית, היא עלבון לכל מי ששואף ל'צדק חברתי'", אמר עיני. "יתרה מזאת, טרכטנברג נותן הכשר לפנטזיה המרכזית של אגף התקציבים שהיא המשך הפרטת העבודה והוצאת עבודות למה שנקרא בשפה המכובסת 'מיקור חוץ', תוך אמירה ברורה כנגד הסדרי העבודה במדינה והפיכתם לאחת הסיבות למיקור החוץ הזה. בכל שנה מנסה אגף התקציבים להכניס את העיזים הללו של הפרטת העבודה בחוק ההסדרים. מידי שנה אנחנו מנהלים קרב כדי להוציא את העיזים מהחוק. והנה בא טרכטנברג ובמחי דו"ח אחד מכשיר לאגף התקציבים את כל העיזים. וכל זאת תוך פיזור של מסך עשן של צדק חברתי".

עיני, אף שהוא לא מזכיר זאת בדבריו לתקשורת, מתכוון בין היתר להמלצה של טרכטנברג למכור חלק מהרציפים בנמלי הים כך שרציף אחד יתחרה בזה האחר. בנוסף, דבריו של טרכטנברג בשבח מיקור החוץ נאמרו בסמיכות רבה לדיון הציבורי והמשפטי שמתנהל סביב החלטת הנהלת הרכבת ומשרדי האוצר והתחבורה, לבצע מיקור חוץ במערך התחזוקה של הרכבת.

"במקום לבדוק כיצד משרד האוצר באופן שיטתי מייבש במשך שנים את השירות הציבורי ואת נכסי המדינה כדי שניתן יהיה אחר-כך לקבל לגיטימציה ציבורית להפרטה, מאשים טרכטנברג את הש"ג - את העובד", כך הוא טוען. עיני אף אומר כי טרכטנברג אינו עוסק בצד ההכנסות של העובדים ומשקי הבית: "במקום להציג באופן שלילי את העובדים היה צריך טרכטנברג לטפל בצד ההכנסות. לא ראיתי בדו"ח מילה על שכר ראוי או על תנאים סוציאליים ותנאי עבודה אחרים".

גם בתחום הדיור עיני לא רואה בשורה של ממש בדו"ח. "טביעות האצבע של חסידי השוק החופשי נמצאים גם כאן", הוא קובע. "טרכטנברג כמעט מתעלם לחלוטין מסוגיית הדיור הציבורי בבעלות מדינה, מפני שחסידי השוק החופשי אינם יכולים לסבול את המחשבה שהמדינה תיקח אחריות לדיור של אזרחיה ותדאג למצוקת מחוסרי הדיור", הוא הוסיף. עיני מציין כי בימים הקרובים תגבש ההסתדרות דרכי פעולה אופרטיביות בעניין הדו"ח, ונראה כי ההסתדרות מצטרפת למעשה למאבק שכבר החלה לנהל התאחדות התעשיינים - בין היתר בטענה כי המלצות טרכטנברג, לפחות בתחום הסרת המכסים, יביאו לריסוק תעשיית המזון המקומית.