אוף על המיליון

"לעוף על המיליון", יום א' 21:00, ערוץ 10

למה שעשועון חביב כל-כך יכול לעצבן? לכאורה אין על מה: ירון ברובינסקי התגלה בזכות השעשועון הזה כמנחה מצוין - חביב וציני במידה הראויה. הפורמט נחמד, מהסוג שמצליח להכניס עוד קצת פלפל בחידוני טריוויה למי שעצם הפגנת הידע והפרס הכספי לא מספיקים לו. ובכל זאת, "לעוף על המיליון", שעשועון טריוויה חביב כל-כך, מצליח לעצבן אותי.

הוא מצליח לעצבן אותי מאותן סיבות ש"אחד נגד 100" הטובה מאוד כשלעצמה (וששידור חוזר שלה הערב, יביא לערוץ 2 יותר רייטינג מעונה חדשה של "לעוף על המיליון", עוד ביטוי להרגלי הצפייה המעוותים של הצופה הישראלי), מצליחה לעצבן: אין סיבה לשידור של שני השעשועונים הללו בשעה 21:00, השעה שבה אתה מבקש להסיר מעל ראשך את משקל תלאות היום ולתת לטלוויזיה לבדר אותך מעט.

שעתיים מוקדם יותר, ב-19:00 בואכה החדשות, הייתי מברך את "לעוף על המיליון" בעונה חדשה ומוצלחת, אלטרנטיבה טובה לכל תוכניות הקשקוש-בלבוש שלפני החדשות, אבל כשאני מקבל שעשועון טריוויה במקום שבו צריכים להשקיע בי, הצופה, יותר, אני מתעצבן. מתעצבן אפילו על ברובינסקי החביב, אפילו על האכסניה השפויה שלו, אפילו על עומרי כספי שהגיע להצטלם לפרק הפתיחה.

בשביל שעשועון אוף-פריים, הייתי נותן לו אפילו ציון 9, אך מאחר שדחפו לי אותו למנה העיקרית, נאחל לו עונה מוצלחת וברוח הסלחנית של אחרי יום הכיפורים, נעניק לו ציון נמוך במספר אחד בלבד.

אקטואלי יותר מתמיד

תוכניות לציון יום השנה ה-25 לנפילתו של רון ארד בשבי, א', מ-20:20, ערוץ ההיסטוריה

מדהים לחשוב שכאשר נקבעו לשידור סרטי התעודה הללו, לא העלה איש על דעתו שבאותה השעה בדיוק יעסקו משדרי החדשות ב"עסקת שליט" המתממשת. בסך-הכול התכוונו בערוץ ההיסטוריה לציין 25 שנים בדיוק לנפילתו בשבי של רון ארד, והנה - במקום היסטוריה יצאה להם תוכנית אקטואליה כמעט.

הסרט "חיבוק הקוברה" (20:30) מספר את סיפורו של רס"ן ישי אבירם, טייס הפאנטום שארד היה נווטו. גם הוא כארד נטש את המטוס בטרם יתרסק, גם הוא נפל בשטח אויב, אלא שהוא, בניגוד לארד, התגלה וחולץ בטרם יגיעו אליו לוחמי המיליציות השיעיות.

יש כאן סיפור של חילוץ נועז, יש כאן מתח מורט עצבים, הגם שהסוף ידוע מראש, ובעיקר יש כאן סיפור הצלה שככל ששמחים יותר בשמחתו, כך נעצבים יותר על חלקו השני, הטראגי.

10 דקות לפני "חיבוק הקוברה", בשעה 20:20, ישודר מעברון בן 10 דקות ובו תמונות מחייו של רון ארד: מילדותו, נערותו ובגרותו הקצרה. בערך באותה שעה ימלאו ערוצי הברודקאסט בתמונות דומות של גלעד שליט. יחי ההבדל.