הדור הבא של יזמי הנדל"ן

השבוע, בה בעת עם פרסום מדד המחירים לצרכן, יתפרסם שוב שיעור השינוי במחיר דירה ממוצעת, שיצביע שוב על עלייה או לכל היותר על דשדוש מתסכל בפסגת המחירים.

התחלות הבנייה בשיא, מספר הדירות הלא מכורות שובר שיאים, הקבלנים בלחץ, הקונים לא באים, אבל ההשפעה על מחירי הדירות מינורית.

זה קורה כי למרות כל הדיבורים, בשוק ממשיכים להתחרות ביניהם רק קבלנים שקנו קרקעות מאוד ביוקר, או מוכרי דירות שעדיין שבויים, לגמרי בצדק מבחינתם, בעולם מחירי השיא. כמה שלא תכריחו אותם להתפשר, הם לא יתקרבו אפילו למחירים של פעם.

ולכן, הפתרון האפקטיבי (והשחוק) הוא סוף סוף לשבור את הקונספציה ולשנות את הבנצ'מרק.

דווקא עכשיו, המדינה מוכרחה להוציא חטיבות קרקע במתחמים הכי חמים: ביבנה, במזרח נתניה, במערב נתניה, בפ"ת, בראש העין וכן הלאה. השוק רדום? הקבלנים חוששים? אין מימון?

אדרבה - מי שיעז ויגיש הצעה, ותהיו בטוחים ש"לא אלמן ישראל", כלומר יש פה מספיק אנשים שישמחו להיות הדור הבא של יזמי הנדל"ן, יקנה את הקרקע במחירי רצפה (הבנקים לא יתנו לו מנדט להתפרע) ויוכל להציע דירות במחירים נמוכים בהרבה ממי שקנה את הקרקע לפני שנה ושנתיים.

אלא שבפועל, מדינת ישראל, שבמשך שנים מכרה לנו את היתרון הנפלא בכך שהיא הבעלים של כל קרקעות המדינה, לא באמת מסוגלת להציף את המדינה בקרקע כדי להוריד את מחירי הדירות. ומותר להתחיל לחשוב שאולי היא לא ממש רוצה בכך.