הרכב החשמלי של בטר פלייס נוטה לקטב את הדעות בישראל. תומכים נלהבים שרואים בו חזון עסקי-סביבתי נועז, שהתשואה עליו תהיה גדולה פי כמה מההשקעה בו, ומצד שני יש הרואים בו הרפתקה במקרה הטוב, או עוד חיבור הון-שלטון שמטרתו לחלוב את הלקוח בעידוד המדינה, במקרה הפחות טוב.
אבל צריך לזכור שעבור בטר פלייס, שוק הרכב הישראלי עם 200 וכמה אלף המכוניות שלו בשנה, הוא לא הרבה יותר משדה ניסויים להוכחת הישימות של הפרויקט. במרכז המטרה של החברה ניצב השוק העולמי, עם 30 וכמה מיליון מכוניות בשנה. כל עוד השחקנים הגלובליים מוכנים להשקיע במיזם, דעת הקהל בישראל היא לא יותר ממטרד מקומי.
לגיוס של 200 מיליון דולר, שעליו הכריזה החברה השבוע יש מעט רלוונטיות לשוק הישראלי ועיתוי הפרסום של ההודעה הרשמית, ביום ו' בלילה, מעיד על כך רבות. גם המידע אליו נחשף הציבור בישראל ביחס לפרויקט הוא דליל ויש בו הרבה יותר שאלות מאשר תשובות.
לטובת קוראינו ננסה לספק כמה תשובות בעירבון מוגבל.
1. מה משמעות הגיוס?
גיוס של 200 מיליון דולר הוא הישג מכובד, במיוחד בתקופה שבה חברות קלינטק רבות נאבקות על הישרדות וחלקן יוצאות בכלל מהביזנס. הוא מעיד על ביטחון של המשקיעים, או לפחות על נכונות לחזק את הפוזיציה הקיימת שלהם בחברה. אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה. הסכום נשמע גדול, אבל בהיקפי ההשקעות בפרויקט מדובר בטיפה בים, או לפחות בשלולית. בסכום כזה אפשר להקים בסך הכל כ-200 תחנות להחלפת סוללות (בישראל בלבד אמורות לקום כ-50 תחנות).
בסבב הגיוס הקודם, כדאי להזכיר, גויסו 350 מיליון. יתר על כן, למרות "השמות הגדולים" שהוזכרו בהקשר להשקעה הנוכחית, לפי מיטב מסורת הניימדרופינג, אנחנו לא יודעים איך התחלקה ההשקעה, ומה התנאים המתלים להתממשותה.
2. מה קורה בינתיים בישראל?
בהודעה על הסכם המימון מסוף השבוע נתקלנו כרגיל בנתונים מעורפלים על המכירות/הזמנות שהצטברו בשוק הישראלי. למעשה, הרבה יותר מעורפלים מאלה שפורסמו ביחס לשוק הדני באותה הודעה. המנטרה נותרה כמעט ללא שינוי: "אנחנו רואים ביקוש חזק בשוק גם מכיוון ציי רכב, וגם מלקוחות פרטיים. יותר מ-400 ארגונים, שמייצגים פוטנציאל של 80 אלף רכבי חברה, חתמו על מכתבי כוונות להתחיל להסב את הציים לבטר פלייס, כאשר המכוניות והשירות יהיה זמינים".
האמת היא שחצי שנה לאחר הפרסום הרשמי של המחירים ושל עלויות תוכניות השירות של החברה ללקוחות פרטיים, וחודשיים לאחר פתיחת מרכז המכירות, היינו מצפים לקבל נתוני הצטרפות יותר קונקרטיים ותחזיות יותר מדויקות. הבעיה העיקרית שלנו היא השוואת הציפיות למה שקורה בפועל בשטח. כרגע נראה שתאריכי העלייה המסחרית על הכביש מפגרים ברבעון אחד לפחות אחרי הערכת הלו"ז ששמענו בשנה שעברה (רבעון אחרון של 2011), ותחזית המכירות לכל 2012 מדברת על כמה אלפי יחידות בלבד.
אמנם צריך להעריך חברה שמתאפקת עם תחילת השיווק עד שכל הקצוות יהיו סגורים, אבל גם צריך לקחת בחשבון שככל שהזמן חולף, תנאי הרקע משתנים. במיוחד במדינה הפכפכה כמו שלנו. כך למשל, בחודשים האחרונים הורעה מאוד האווירה העסקית בענף הרכב בשל הלחץ שמפעילה ועדת זליכה, שבין השאר בודקת את התנהלות הרכב החשמלי בארץ. תחזיות הצמיחה הולכות ומצטמקות, ועל המצב הביטחוני עדיף לא לדבר.
נזכיר גם שהאוצר העניק במקור "חלון הזדמנויות" מוגדר להטבות המס על רכב חשמלי, שעתיד להיסגר ב-2015. בקיצור, לדחיית הטיים-טו-מרקט יש מחיר.
3. איפה חברות הליסינג?
אותו פוטנציאל של 80 אלף כלי רכב צמודים בישראל (שכולל, אגב, הרבה מאוד מכוניות מקטגוריות קטנות וזולות יותר מאלה של הפלואנס החשמלית, אבל ניחא), עובר כיום דרך 6 או 7 חברות ליסינג ששולטות בשוק ביד רמה. עד כה רק חברת ליסינג אחת, אלבר, הודיעה רשמית על חתימת הסכם אספקה עם בטר פלייס. וגם שם מדובר על כמות של מאות מכוניות בינתיים.
שאר השחקניות הגדולות עדיין לא הצטרפו, וגישוש שערכנו בשוק מגלה שהן מתייחסות לנושא בדיפלומטיות אבל בזהירות רבה. כך או כך, המעשים בשטח מדברים: חברות הליסינג רכשו במחצית השנייה של 2011 קרוב ל-55 אלף משפחתיות בנזין סטנדרטיות שישרתו את לקוחות הציים עד 2014 לפחות. בין הלקוחות גם אותם 400 ארגונים שמזכירה בטר פלייס. כך לא מתנהגות חברות שמצפות למהפך דרמטי בשוק.
4. מה קורה עם הצרפתים?
רנו, המנוע שמאחורי פרויקט הרכב החשמלי והספקית היחידה בינתיים של כלי רכב לבטר פלייס, ממשיכה לקדם רשמית את טכנולוגיית הרכב החשמלי בתור יעד אסטרטגי. אבל עם כל הכבוד לישראל, לדנמרק, ואולי גם לאוסטרליה, מה שמעניין את רנו בעיקר זה השוק האירופי, וכמו כל יצרני הרכב, גם היא מסתכלת כיום בחשש רב, אפילו בפאניקה קלה, על ההתפתחויות העגומות בגוש האירו.
החברה כבר ספגה מכה לא קלה במשבר הפיננסי של 2008, והיא יודעת היטב מה המשמעות של תוכנית צנע באיטליה, מיתון בספרד ובפורטוגל, ואולי אפילו הורדת דירוג לאג"ח של צרפת. בתקופות כאלה שואפים כל יצרני הרכב להגדיל את הנזילות, כלומר, להקטין הוצאות ולהתמקד בפעילויות של רווחיות גבוהה לטווח הקצר.השקעה ברכב חשמלי היא הפוכה: השקעה אדירה בטווח הקצר, שתניב תשואה בטווח הארוך, אולי.
כל זה עוד מבלי שהזכרנו את הסיכון שחלק מהמדינות המרכזיות באירופה יהדקו חגורה ויקטינו את הטבות המס הנדיבות לרוכשי רכב חשמלי. אגב, אינדיקציות ראשוניות להשפעת המצב על הפרויקט כבר מתקבלות מצרפת. סוכנויות הידיעות הצרפתיות מדווחות כי ההיקף השנתי הראשוני של ייצור סוללות הליתיום על-ידי ניסאן יעמוד על כ-25 אלף יחידות - כמחצית מהתחזיות הראשוניות.
5. איך משפיע המשבר האירופי?
מבחינת החברה, העיתוי של המשבר באירופה בעייתי מאוד. הוא עלול להגדיל את עלויות המימון שלה, להקשות על גיוסים נוספים, לגרום למתחרים לחתוך מחירים, וליצור לחץ כלפי מטה על מחירי הדלק בשוק העולמי - גורם שפועל בצורה הפוכה על הנכונות לאמץ רכב החשמלי.
המשבר עלול להכביד גם על מערכת היחסים של החברה עם רנו. כאמור, רנו ממשיכה לקדם את הפרויקט באירופה, אולם היא מקדמת אותו בפורמט של מכוניות עם "סוללה קבועה" וטעינה מהירה.
מבחינת רנו, הייצור של דגמי מכוניות הפלואנס החשמליים עם מנגנון הסוללה המתחלפת הוא בבחינת "פרויקט קבלני" ייעודי, שיש לו לקוח אחד בלבד: בטר פלייס. מה שאומר שהכבדה בתנאי הרקע הכלכליים יכולה לגרום לרנו לגלות פחות גמישות בתנאים המסחריים שהיא נותנת למיזם. כלומר, שהיא תרצה לראות כסף מזומן, או לפחות ערבויות קונקרטיות.
6. איך משתלבים הסינים בסיפור?
אחת מנקודות האור של בטר פלייס לפחות בטווח הארוך, הוא פרויקט צ'רי קוואנטום של החברה לישראל לייצור מכוניות בסין. בסוף החודש יושק המיזם רשמית בסין, והעיתונות הסינית מעריכה כי בהשקה יימסרו פרטים גם על תוכניות החברה לייצר כלי רכב חשמליים עם סוללה מתחלפת. אם וכאשר כלי רכב כאלה יעלו על פס הייצור, תזכה בטר פלייס לספקית נוספת "אין-האוס", ולבסיס החדרה רציני בסין.
בינתיים הסינים מתקדמים במסלול שונה מזה של בטר פלייס. 30 ערים בסין כבר בחרו בפתרון של "טעינה מהירה", והחלו בהקמת תחנות טעינה. גם חברת החשמל הגדולה בסין, נשיונל גריד, החלה בהקמת רשת טעינה "חכמה" שמבוססת על נקודות טעינה מהירות. כדאי לעקוב מקרוב אחרי ההכרזות בההשקה שנקבעה ל-28 בנובמבר. מי יודע, ייתכן שיישלפו שם קלפים חדשים.
מבטר פלייס בחרו שלא להגיב על הדברים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
