האוצר מסתיר מידע מהמשקיעים

מצב מוזר: אסור לאדם לצרוך מידע פיננסי בחינם, אף אם זה נוגע ישירות לענייני כספו

שר האוצר הכריז השבוע בכנס אגף שוק ההון ביטוח וחסכון, כי יפעל לפתיחת מחלקה להקניית השכלה פיננסית לבני נוער, זוגות צעירים, מבוגרים, קשישים ועוד, כך לפחות הוא צוטט בעיתון.

בתור מי ששנים ארוכות עובדת בשוק ההון וחלק ניכר משנים אלו מוקדשות למחקר וליצירת ידע ומידע, בפרספקטיבה שלי אחת המכשלות להרחבת השכלתו הפיננסית של הציבור כיום נעוצה בצנזורה שמטיל האוצר.

לכאורה ברור שכדאי שהציבור ייחשף לסקירות וניתוחים שבהם מסבירים אנשי פיננסים את הרקע להמלצותיהם, מה מביא אותם להמליץ כפי שהם ממליצים, מה הסיכונים אליהם המשקיע עשוי להיחשף וכן הלאה. אלא שכיום חוק הייעוץ אוסר על הציבור לקבל דוחות שכאלו לאדם שאינו חתום על הסכם ייעוץ עם בית ההשקעות.

הסכנה שממנה חשש המחוקק בקובעו כך היא שלקוח שאין לו השכלה פיננסית יטעה ויפעל לפי המלצה שאינה מותאמת לצרכיו.

נשאלת השאלה - מה לגבי מי שיש לה השכלה פיננסית בסיסית, מי שאין לו השכלה פיננסית אבל נסמך על מה שכתוב בעיתון, שם מותר גם לאדם חסר השכלה פיננסית לכתוב מהגיגי ליבו? כיצד ילמד מי שרוצה להבין את הניתוח וההיגיון שמוביל אדם מקצועי ומנוסה להמליץ על השקעה כזו או אחרת?

האוצר החריג מתוך חוק הייעוץ סקירות על ני"ע על חברות ספציפיות ובכך מאפשר חשיפה מוגבלת של הציבור למידע שמיצרים בתי ההשקעות.

נוצר מצב מוזר שבו אדם מהישוב הרוצה לחסוך כסף ולסחור בתיק ההשקעות שלו בעצמו, יכול להסתמך על העיתונות היומית (חסרת האינטרסים לכאורה) כמקור מידע מהימן, על אנליזות שמפרסם הגוף שדרכו הוא סוחר שיתנו לו מידע מעמיק על מניות ספציפיות.

אבל, אם הוא רוצה ניתוח של השוק הסולידי, שוק אגרות החוב הממשלתי הוא צריך לשלם לאחד הגופים בשוק על ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובטעמיו.

סודיות התשואה

דוגמא אחרת הממחישה את הבעייתיות היא סוגיית התשואה. אם תבואו מחר לבית השקעות ותבקשו מאיש השיווק והמכירות או ממנהלת ההשקעות להציג בפניכם את ביצועי הבית בקרנות ובקופות, הם לא יוכלו לעשות זאת כי החוק אוסר עליהם.

הוראת חוק זו בעייתית ביותר, בייחוד כשאסור לבית ההשקעות אפילו לספר או להציג לאיזה אתרים תוכלו להיכנס על מנת למצוא את המידע או להסביר לכם למה בתקופה X הקרן הייתה טובה ובתקופה Y פחות.

איך אפשר לבחון השקעה אם מידע זה אינו נמסר?

במסגרת הצנזורה על המידע נכנס גם איסור על חברה המנהלת קרנות נאמנות להציג בפני יועצי השקעות מוסמכים את התשואה הפנימית בקרנות אג"ח ואת התקופה הממוצעת לפדיון בקרנות אלו.

דמיינו שכל אדם מהישוב כמו גם יועצת השקעות מוסמכת יכולים לקבל מידע על התשואה בקרן אג"ח מתחילת השנה ועד היום, תשואה שתשתנה מחר בהתאם לתנודות בשוק ולשינויים בהרכב ההשקעות בקרן.

יחד עם זאת לא אתם ולא היועץ המוסמך יכולים לקבל מידע על התשואה לפדיון הגלומה בקרן בהרכב ניירות הערך שהיא מחזיקה כיום. ברור שהמידע על התשואה לפדיון הוא נקודתי, ברור שהרכב הנכסים ישתנה, יתכן שחלק מהחברות יפשטו רגל וכיוצא בזה.

ובכל זאת, על אף שהמידע הזה בעייתי - האם הייתם רוצים שמנהל ההשקעות שלכם, כשהוא בוחר בין שתי קרנות ידע גם מה התשואה הפנימית הגלומה כיום בכל אחת מהקרנות הללו? שידע לבחור בקרן עם התשואה הפנימית הנמוכה יותר, אם אינכם חפצים בסיכון, או בזו המציגה את הפוטנציאל הנקודתי הגבוה ביותר, אם אתם מוכנים לקחת אותו?

במטוטלת בין השוק הפטרנליסטי שבו הבנק סיפק את כל הצרכים הפיננסים ולא שאלת שאלות, לעולם הליבראלי שבו כל האחריות עליך, ברור שכדאי ליצר את הסביבה ואת המנגנונים שכל בוגר ובוגרת תיכון יקבלו השכלה פיננסית בסיסית לפחות.

אבל עד שזה יקרה נדמה שהסרת מספר וילונות המסתירים מידע עשוייה לקדם צרכנות פיננסית נבונה יותר, גם לאלו בינינו שכנראה כבר לא יחזרו לספסל הלימודים.

הכותבת היא סמנכ"ל לפיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI