יאיר לפיד: "בכנסת יושבת חבורה כוחנית שמוצצת את קופת המדינה; לא רוצה להיות חלק מהברנז'ה השמאלנית של התקשורת"

(עדכון) - כנס חירום נגד "המתקפה על התקשורת" ■ רביב דרוקר: "אנו צריכים ללכת עם האמת שלנו, גם אם המשמעות היא שהעורך יפטר אותנו"

היום (א') מתקיים בתל-אביב כנס חירום ייחודי של העיתונאים בישראל, שמטרתו להילחם נגד "המתקפה על התקשורת", כפי שהוגדר בשבוע שעבר על-ידי רזי ברקאי בראיון ל"גלובס". אתר "גלובס" העביר את הכנס בשידור חי מהסינמטק בתל-אביב.

ראשית דיבר מוטי קירשנבאום, מנחה האירוע, שאמר כי "התקשורת אמנם לא נקייה מטעויות, וחשבון הנפש חייב להתנהל בכל עת, אבל הפלורליזם בתקשורת הכרחי - חופש שדרוש לעיצוב דמותה של החברה שלנו.

"אנחנו מאוד שמחים שההיענות היא כזו גדולה. אני רואה כאן לא מעט מהעיתונאים הוותיקים שהשפיעו על חופש העיתונות במשך שנים במדינת ישראל. אני רוצה לברך על בואו של אורי אבנרי, שאחראי במידה רבה לתקשורת החופשית בישראל. לא זו בלבד שאין הגדרה מוסכמת לדמוקרטיה, הניסיון לייצר הגדרה כזו נתקל בכל מיני בעיות. מצדדיו של כל סוג משטר טוענים שהוא דמוקרטיה".

רזי ברקאי אמר כי "הכנס הזה היה צריך להתנהל מזמן כשאיימו לסגור את הטלוויזיה החינוכית. עמדנו מהצד, כי אמרנו שזו רק הטלוויזיה החינוכית. היינו צריכים לקיים את הכנס הזה כאשר החלו פיטורים ברשות השידור, אבל לא עשינו את זה, כי אמרנו אלה מרשות השידור פרזיטים... היינו צריכים להתכנס כאשר ערוץ 10 נאלץ לשדר התנצלות שהאורך והתוכן שלה הוכתבו על-ידי בעלי ממון, אבל גם אז ישבנו בצד. וחוק לשון הרע, ולא מניתי עוד עשרות מקרים שנשארו מאחורה של צנזורה עצמית.

"למה לא היינו שם? כי אנחנו קצת חארות. כי עיתונות זה מקצוע נרקסיסטי, ולא היה אכפת לנו. גם את הכנס הזה ניסו להשתיק עיתונאים מבפנים. גם שכר-העתק שמשולם לטאלנטים לבין מי שעובד איתנו ומרוויח הרבה פחות בהפקה, בתחקיר, בעריכה.

"מילה אחרונה למי שמנסים לייבש אותנו: אתם ממוקדי מטרה ומאוחדים. זה הצליח לכם עד עכשיו, אבל שכרון הכוח סנוור אתכם", אמר ברקאי.

דרוקר: "השלטון רוצה להשאיר אותנו במצב של גסיסה"

לדברי רביב דרוקר, "בעוד אני עסוק ברחמים עצמיים, חשבתי לעצמי שלא מזמן מיקי רוזנטל עמד בבעיה משפטית, ומאות או אלפי אנשים חתמו על התחייבות לממן את התביעה שלו, והאחים עופר התקפלו מול העיתונאי הבודד.

"מה שמוציא אותי מהדעת זה לראות עיתונאים שקוראים לסגור כלי תקשורת אחר. הדבר האחרון שהאפשר לאומר לעיתונאי זה אל תכתוב את מה שאתה חושב. אבל הייתי מצפה שעיתנאים כאלה ואחרים יבחנו את עצמם האם הם כותבים ביושר או מתוך סגירת חשבונות.

"האיום עלינו הוא גם מצד בעלי הון. אני שומע כל מיני אנשים שאומרים לי 'כשאני בא לעבודה אני מאפסן את הדעות שלי בארון'. ואני חושב שאנחנו צריכים ללכת עם האמת שלנו, גם אם המשמעות היא שהעורך יפטר אותנו".

בנוגע לפרסומים האחרונים שנוגעים אליו ואל חבריו בערוץ 10, אמר דרוקר כי "הלשכות החשובות במדינה לא עסוקות בנקמה אלא במניעה של דברים שיהיו. הם יודעים שיש כל מיני תחקירים שיבואו - והם מנסים למנוע אותם. מה שהם כרגע עושים לנו זה לא לסגור אלא להשאיר אותנו במצב של גסיסה. כשאתה חוזר ממסדרונות השלטון אחרי שהתחננת על קיום הערוץ, אתה כבר לא אותו דבר. חשוב שלכנס הזה תהיה המשכיות, כדי שהאנשים האלה יידעו שהם לא יכולים לעשות הכול".

לדברי יאיר לפיד, "אני עומד פה ומרגיש לא במקום. אני לא רוצה להיות חלק מהברנז'ה השמאלנית של התקשורת - היא גורמת לנזק גדול שבגללו הגענו לכאן היום. העסק הזה חרג מהתחום של ימין ושמאל. הניסיון לסגור את ערוץ 10 והניסיון לפטר ברשות השידור הם מעשים כוחניים של שלטון חסר רסן שהחליט לבצע השתלטות עוינת על התקשורת - אין שום דבר ימני כאן, הם רק סותמים וחונקים את הקולות שלא מוצאים חן בעיניהם.

"בכנסת יושבים חבורה כוחנית שעושה כל מה שבא לה - למחוץ את המיעוטים ולמצוץ את קופה המדינה - ובו-זמנית היא יכולה להתבכיין על זה שמישהו מעז לבקר אותה - כל אדם הגון ושפוי צריך להתייצב נגד זה, זה צריך להיעצר עכשיו".

לדברי דן מרגלית, "התקשורת לא צריכה להיות בקול אחד, והיא איננה מספיק קולגיאלית בהגנה על הזכויות הבסיסיות שלה לדווח את האמת. לעיתים אנו רואים שעמיתינו עולה עם סיפור גדול, ואנחנו לא מגבים את הסיפור מטעמי אגו.

ניר חפץ אמר בכנס: "באנו להגן על יסוד השיטה הדמוקרטית - חופש העיתונות שהוא חשוב וחיוני. אילולא הוא לא היתה קמה ועדת וינוגרד ומופקים לקחי מלחמת לבנון השנייה - לא היתה ביקורת על כספים רבים המועברים למגזרים מסוימים, וגלעד שליט היה עדיין נמק בשבי. אבל המתקפה המתוזמרת מתלהמת ובלתי מצודקת על התקשורת איננה מתרחשת בחלל ריק.

"אינני בטוח שאנו תמיד מאזנים בין ימין לשמאל, אני מציע לנצל את ההזדמנות הזו כדי להמשיך את מה שהתחלנו וליזום דיון אמיתי על התופעות שדורשות תיקון. הוא יחזק את אמון הציבור, את חופש העיתונות ויתר את ההצעות הדרקוניות שעולות בכנסת. אסור לשכוח שבשיטת המשטר בישראל התקשורת היא כמעט הבלם היחידי שיכול לבלום את הרשות המבצעת והמחוקקת ולמנוע את מה שעלול לקרות בעקבותיהן".

"הם מ-פ-ח-ד-י-ם"

לדברי אילנה דיין, "כל מי שפה חווה פחד. עכשיו אנחנו פוחדים יותר. ניסיתי לברר עם עצמי למה הכינוס הזה חשוב. אותי מפחיד החיבור בין המתקפה על התקשורת לבין המתקפה על מערכת המשפט. מישהו פוחד מתקשורת נושכת, ומישהו פוחד מבית משפט עליון שמבקר. שנינו לא נבחר בקלפי, אין לנו סמכות לייצג, לא נבחרנו בקלפי... אבל אנחנו מאבטחים את הדמוקרטיה".

לדבריה, "אני חושבת שמי שמציע קנסות דרקוניים בחוק לשון הרע לא רוצה עיתונות חופשית. החוק לא מגן על האדם הקטן אלא על האדם הגדול, על איש הציבור, המפכ"ל והגנרל. המנדט שלנו הוא גם לספר מה קורה באימפריות של בעלי ההון. רובי ריבלין צדק - את השנאה הזאת רכשנו ביוקר. טעינו לעתים, השטחנו, עיגלנו פינות. אבל אם יש קול ברור שצריך לצאת מהכנס הזה, זה הקריאה לתיקון עצמי.

"החלוקה המחנאית צריכה להדליק נורה אדומה. מישהו מרגיש ממודר, ובצדק. אין מונופול לשמאל על חופש הביטוי, ואין מונפול לימין על ריסונו. אנחנו בחרנו להיות עיתונאים כדי לספר לציבור את מה שחשוב לדעת. מי שמנסה להשתיק אותנו פוגע בעם ובעצמו. היוזמות האחרונות באות מתוך פחד ונועדו לזרוע פחד. 'הם מ-פ-ח-ד-י-ם', הם בטח אומרים שם במסדרונות השלטון".

אבי וייס, מנכ"ל חברת חדשות 2, אמר בכנס: "הסכנה ברורה ומיידית, וכולנו נקראים לשורה. כמנכ"ל חדשות 2 אני מסתכל על מצב התקשורת ועל מצב חברת החדשות של ערוץ 10. אני חייב לומר שהתחרות בין חברות החדשות הכרחית לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אנחנו חייבים לעצור את הטירוף הזה.

"המתקפה על אמצעי התקשרות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. המשבר של ערוץ 10 הוא הקיר הנופל, והוא חושף את המציאות. נוח לפוליטיקאים שנהיה נתונים לחסדיהם. צריך גם לעשות חשבון נפש, ויש פעמים ואפילו לא מעטות שאנחנו מרחיקים לכת. תפקידנו הוא לא לשעשע אלא להביא לציבור את האמת".

לדברי חגי סגל, "אני מתייחס לכל דברי התוכחה שנאמרו פה על תביעות לשון הרע. מי שייפגע מהחוק החדש יהיו כל כלי התקשורת מימין ומשמאל, ובעיקר מימין. אני שותף לתחושה שמאחורי חילופי הגברי ברשות השידור לא מיטיבים עם העם אלא עם השלטון. הממשלה רוצה רשות שידור שלא תזיק לו, רשות 'פודלית'. הרצון של הימין לבוא חשבון עם התקשורת הוא מוצדק בעיניי, אבל זה מתפרץ באופן שיכול להרוס אותה. חשוב לי להגיד כי תקשורת חופשית היא גם תקשורת שאינה מוטה".

לדברי עורך "הארץ", אלוף בן, "אנחנו לא בתחרות מול חברי הכנסת והפוליטיקאים על פטריוטיות. יש אווירה ציבורית בעייתית שאני מזהה אותה מאז מלחמת לבנון השנייה. קשה לנו כלכלית. המודל הכלכלי של התקשורת הוא מודל בעייתי. העולם השתנה, אבל הפתרון הוא לא שנהיה פוליטיקאים בעצמנו, אלא עלינו להיות יותר מקצועניים ולעשות יותר תחקירים. דווקא בגלל שאנחנו יודעים מי מולנו, אנחנו חייבים להיות יותר טובים ולא לעשות 'פאלטות'".

לדברי איילה חסון: "אני חושבת שהתקשורת בישראל עדיין חזקה. יש דבר אחד שאנחנו צריכים - לצאת מפה עם דבר אחד קונקרטי נגד חוק לשון הרע. מה התפקיד שלנו כעיתונאים אם לא לשנות לתקן ולשפר? נהיה ז'אנר חדש של עיתונאים שמבקרים תחקירים של אחרים?

"המשימה שלנו היא לא לאפשר לחוק לשון הרע הביריוני הזה לעבור. תחקיר שלא מתפרסם בערוץ איקס יתפרסם בערוץ אחר. אם יהיה חוק לשון הרע שום דבר לא יתפרסם יותר, רק תיאורים על מסדרונות אפופי אימה. ידינו לא צריכה להיות קלה על ההדק, גם אנחנו טועים. מי שלא עושה לא טועה. אם למרות התחרות והקנאה נדע לגבות תחקיר עיתונאי אמיתי של קולגה, שכרנו בצידנו. את רוח של אדם אי-אפשר לדכא, מספיק שנאמין בשליחות שלנו, אז דיינו".

לדברי העיתונאי דרור פויר: "העיתונות היא תמיד בסוף דרכה, שברירית וגוססת. העיתונות נמצאת תחת מתקפה, אבל נעבור אותה ביחד. הסכנה הגדולה היא לא הממשלה או חברי הכנסת, היא דווקא בתחום יחסי העבודה. הפגיעה נעשית על-ידי בעל הבית, בעל ההון, כוחות השוק.

"עיתונות חופשית היא תוצאה של עיתונאי חזק ומוגן. רוב העיתונאים הם חלשים, בודדים ולא מאוגדים הרחוקים סנטימטרים מעובדי הקבלן. הרוב המוחלט עובד קשה מדי ומקבל מעט מדי, ואף אחד לא עומד ומגן עליו. אם יש משהו שלמדנו בחודשים האחרונים זה שאנחנו לא לבד, הגיע הזמן להתאגד - זו התשובה היחידה. יש לנו איגוד מקצועי, אגודת העיתונאים, היא לא מתפקדת, ואף אחד לא רואה אותה ממטר.

"בואו נדבר על ביטחון תעסוקתי וגאווה עיתונאית, העניין הוא סולידריות וקולגיאליות. בעלי הבית שלנו דואגים אחד לשני, עכשיו תורנו לדאוג אחד לשני. להיות חזק זה להיות ביחד".

מגבלות מחמירות על חופש הביטוי

עיתונאי ישראל חשים תחת מתקפה רבתי על רקע המגבלות המחמירות על חופש הביטוי שעולות לאחרונה בחקיקה. מדובר בניסיונות להעלות את העונש על לשון הרע ל-300 אלף שקל פיצוי ללא הוכחת נזק, שנתפסות כדרכם של המחוקקים להצר את פעילות העיתונאים ולמנוע מראש פרסומים של כתבות תחקיר קטנות כגדולות, מפחד כי התביעות ימוטטו את חברות החדשות והעיתונים.

מדובר גם באיום הסגירה על ערוץ 10 כביכול על רקע פוליטי, על סדרה של מינויים פוליטיים ברשות השידור, פיטורים של עיתונאים ברשות השידור, ניסיונות סגירה והשפעה על הטלוויזיה החינוכית והעברת מפקד גלי צה"ל במפתיע מתפקידו - כל אלה הובילו את העיתונאים הבכירים לכנס את כנס החירום תחת הכותרת "נמאס לנו להיות פראיירים".

כמו כן, הפיטורים וההדחות ברשות השידור של קרן נויבך ומירית הושמנד, עורכת תוכניתה הביקורתית "סדר יום" ברשת ב', וכמובן פרשת דחיית החובות של ערוץ 10, דבר שיכול להביא לסגירתו בתוך חודשים ספורים - גם כאן הטענה הייתה כי הדבר קשור ישירות לעיתונאים הביקורתיים שעובדים בערוץ כגון רביב דרוקר, ברוך קרא ונדב פרי.

בכנס משתתפים מהבכירים בעיתונאי ישראל: רזי ברקאי, אילנה דיין, חגי סגל, איילה חסון, עורך "הארץ" אלוף בן ועורך "מעריב" ניר חפץ, רביב דרוקר, מוטי קירשנבאום, אלוף בן, חגי סגל, מרדכי גילת, אריה גולן, אורי אבנרי, דן מרגלית, מוטי אמיר, טלי ליפקין שחק, נחום ברנע, יאיר לפיד, אבי וייס, איילה חסון, יואב לימור, מיקי חיימוביץ, ארי שביט, עמית סגל, ברוך קרא, נדב פרי, שי גולדן, רוני קובן, קרן נויבך, יהודה נוריאל, ירון טן ברינק, יואב ריבק ועומר ברק (ראשי מערכת החדשות של מעריב), מתן חודורוב, חיליק שריר, רותם אברוצקי, אבי שילון (עורך מדור הדעות של ישראל היום), רינו צרור, אבי שרף (עורך הארץ אונליין), יון פדר, גידי וייץ, ניר חפץ, יואב קרקוסקי, רן במנימיני, טלי בן עובדיה, אודי עציון, דוד רגב, שמואל רוזנר. יו"ר מועצת העיתונות אריק בכר, דורון צברי, סגן עורך חדשות שישי בערוץ 10, ניר בכר. משה נסטלבאום, רוני דניאל, רוני קובן ועוד.

על-פי גורמים הקשורים בארגון האירוע, לא מן הנמנע כי כינוס זה הוא רק הצעד הראשון במאבק העיתונאים, וכי בהמשך יינקטו צעדים מרחיקי לכת יותר, ובכללם פרסומים משותפים, כינוסים נוספים, הפגנות ואולי אף השבתות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988