דוח "הוועדה לתרבות הדיון בבתי המשפט" הוגש לביניש

על עורכי הדין להימנע משימוש בטלפונים ובמחשבים ניידים בתוך אולמות בתי המשפט ללא רשות השופטים, להקפיד לקום בעת שהם מדברים אל השופט ולדבר אליו רק בגוף שלישי; ואילו השופטים צריכים להתייחס אל הצדדים בכבוד, להימנע מביטויים מעליבים כלפי עורכי הדין בעל-פה או בכתב, ולהימנע מקביעת תיקים רבים לאותה שעת דיון.

אלה חלק מההמלצות המרכזיות המופיעות בדוח של "הוועדה לתרבות הדיון בבתי המשפט", בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן. דוח הוועדה, שגובש במשך כשנתיים, הוגש אחר-הצהריים (ד') לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ולראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי.

מדוח הוועדה עולה כי יומיים לפני הבחירות בלשכת עורכי הדין, ביוני השנה, חתם ראש הלשכה היוצא, עו"ד יורי גיא-רון, ביחד עם ביניש על "אמנה מכוננת" להנחלת "תרבות דיון משפטי", המיועדת לעורכי דין ולשופטים. בהמשך חתמה ביניש על אמנה דומה גם עם ראש הלשכה החדש, עו"ד דורון ברזילי.

לדוח הוועדה צורפו גם 3 מסמכים, ובהם קוד התנהגות לשופטים, לעורכי דין ולקהל, והוועדה ממליצה לביניש, ברזילי ומנהל בתי המשפט, משה גל, לפרסמם כהנחיות מטעמם.

חינוך לתרבות

"תכליתה של תרבות הדיון המשפטי היא לאפשר דיון ענייני, הוגן ומכובד בהליך, שעל אף היותו טעון מתח ועתיר לחצים, הוא מתנהל בנחת", נכתב באמנה. "כל משתתף יקבל הזדמנות הולמת להציג את עמדתו, כשהכול מכבדים את מעמדו ומנהיגותו של בית המשפט, ובית המשפט מצידו נוהג שוויון בצדדים ובעורכי הדין, ורוחש כבוד להם ולכל באי בית המשפט".

ועדת שטרסברג-כהן קובעת בדוח כי "העומס הרובץ על בתי המשפט הוא הגורם המכריע לתופעה של אי-שמירה על מזג שיפוטי מצד שופטים ואי-קיום כללי התנהגות דיונית תרבותית מצד עורכי הדין".

במסגרת ההמלצות המערכתיות מציעה הוועדה "לשפר את סביבת עבודתם של אלה מן מהשופטים העובדים בתנאים קשים, מבחינת המבנה והציוד והקצאת פקיד עזר צמוד לכל שופט", וכן "להפחית מעומס העבודה הרובץ על מערכת המשפט".

הוועדה ממליצה גם להטמיע את תרבות הדיון המשפטי בבתי-ספר, בפקולטות ומכללות למשפטים ולמתמחים בעריכת דין.

"החינוך לתרבות כתיבה, שיח ודיון צריך להתחיל בבתי-הספר ובשיעורים מיוחדים המיועדים למטרה זו", כתבה הוועדה. בין היתר הציעה הוועדה לשלב בתוכניות הלימוד בפקולטות למשפטים, כמקצוע חובה, קורסים וסדנאות בנושאי אתיקה מקצועית ותרבות כתיבה, שיח ודיון משפטיים, וכן להכשיר סטודנטים למשפטים לייצג מתדיינים בבית המשפט לתביעות קטנות.

המלצה: להאריך ההתמחות

באשר למתמחים, מציעה הוועדה להאריך את תקופת ההתמחות של מועמדים לעריכת דין, העומדת כיום על שנה, לפחות לשנה וחצי; לחייב מתמחים להשתתף בהשתלמויות, בסדנאות ובסימולציות, העוסקות בכללי אתיקה ובתרבות דיון; לקיים מבחן נפרד בנושא אתיקה מקצועית במבחני ההסמכה לעריכת דין, בנושא תרבות כתיבה, שיח ודיון משפטיים; ולחייב מתמחים להיות נוכחים בדיונים משפטיים בבתי משפט במהלך המחצית הראשונה של התמחותם.

ביחס לעורכי דין ממליצה הוועדה למסד, במסגרת כללי הלשכה, השתלמויות חובה לעורכי דין, לפחות בשנת פעילותם הראשונה, בנושאי אתיקה ותרבות כתיבה, שיח ודיון משפטיים, וכן השתלמויות לעורכי דין המופיעים בבתי המשפט.

בנוגע לשופטים מציעה הוועדה להעמיק את השתלמויות החובה בנושאי אתיקה ודיון משפטי של שופטים ומועמדים לשפיטה; למסד מסגרת חניכה וליווי לשופטים חדשים, לתקופה של שנה אחת לפחות ממינוי השופט לכהונתו; ולקבוע חובת השתתפות בהשתלמויות באתיקה ובתרבות הדיון המשפטי לשופטים, שנציב תלונות הציבור על שופטים מצא כי תלונות עליהם הן מוצדקות.

טוהר המקצוע

ה"אמנה המכוננת", שנחתמה במשותף ללשכת עורכי הדין ולהנהלת בתי המשפט, מדגישה את חובתו הכפולה של עורך הדין המופיע בבית המשפט: האחת - כלפי לקוחו, מכוח חובת הנאמנות המוטלת עליו; והשנייה - כלפי בית המשפט היושב בדין, מכוח מעמדו של עורך הדין כ"קצין בית המשפט".

תפקידה של לשכת עורכי הדין עצמה, קובעת הוועדה, הוא לשקוד על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת הדין. "על הלשכה להנחיל לכלל עורכי הדין והמתמחים את עיקרי תרבות הדיון, לאכפם ולפעול ליישומה של תרבות הדיון בבתי המשפט", נאמר בדוח הוועדה.

מהעבר השני, "האחריות לניהול ההליך השיפוטי מוטלת על השופט היושב בדין ומוטלת עליו חובה כפולה: האחת - להתנהגות והתנהלות אישית המטילה עליו חובה לנהוג באיפוק, בריסון, בהגינות ובסבלנות ובכבוד כלפי עורכי הדין, באי-כוח המתדיינים, וכלפי כל הנוכחים באולם הדיונים; השנייה היא חובת השופט להקפיד על התנהגות ראויה, תרבותית, הוגנת ומכובדת מצד עורכי הדין וכל אחד מהנוכחים באולם המשפט, כלפי בית המשפט וכלפי כל הנוכחים האחרים".

הידרדרות בהתנהגות

חברי הוועדה, שכללו מלבד שטרסברג-כהן גם 3 נשיאים של בתי משפט ו-3 עורכי דין מהלשכה, קובעים כי "בשנים האחרונות מתגלות תופעות של ליקויים ופגמים בתרבות הדיון המשפטי מצד חלק מהמשתתפים בו. תופעות אלה הפכו שכיחות יותר בשנים האחרונות, שבהן חלה הידרדרות של ממש בהתנהגות ובהתנהלות בהליך המשפטי ובאולם הדיונים. לא קיימת ולא מוטמעת בקרב הציבור מודעות לנורמות של התנהגות ראויה בבית המשפט.

"מצב דברים זה מביא להתנהגות בלתי ראויה, הנובעת לעתים מחוסר ידיעה ומחוסר הבנה של הציבור את מעמדה ותכליתה של מערכת המשפט ושופטיה ואת אורח ההתנהגות הראויה בבית המשפט".

נשיאת העליון, דורית ביניש, מסרה בעקבות הגשת הדוח כי "דווקא בימים אלה יש חשיבות עליונה לשמירה על תרבות הדיון בבתי המשפט. תרבות הדיון אינה רק האופן שבו הצדדים מתבטאים בבית המשפט, אלא היא משפיעה גם על הכבוד שניתן למערכת המשפט ולהליך המשפטי. למרבה הצער, הערך החשוב הזה הולך ונשחק במהלך השנים עקב אווירה חברתית שנוצרה כאן. דוח הוועדה הוא ניסיון לבלום תופעה חברתית מסוכנת זו".

ביניש ציינה כי "המערכת שלנו תעשה מצידה כל מאמץ לקיים את ההמלצות ולהטמיע את האמור בהן".

ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, בירך גם הוא על המלצות הוועדה ומסר כי "תרבות הדיון חשובה לכל הפעילים במערכת, והיא בעלת ערך לאמון הציבור הרחב במערכת המשפט".

 התנהגות