"הבריטים לא ישתקו על הצתת תמונות המלכה באיראן"

הגזרה האיראנית מתחממת ומדינות המערב מגיבות בצעדים חריפים להתקפה על שגרירות בריטניה בטהרן השבוע. בריטניה מגרשת את השגריר האיראני מלונדון והחזירה את כל הצוות שלה משגרירות טהרן, איטליה שוקלת צעד דומה ומדינות כמו צרפת וגרמניה מיישרות קו עם בריטניה ומחזירות את השגרירים שלהן מטהרן.

המערב מאיים כעת להחריף את הצעדים נגד איראן, ולפי פרסומים זרים נשקלת גם האפשרות להטיל אמברגו נפט על איראן, שאחראית ל-5% מתפוקת הנפט העולמית. ואולם, פרופ' משה מאור מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית מעריך כי צעדי בריטניה והמערב לא ירחיקו לכת עד כדי כך, ומביע פליאה על שתיקתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה.

"אני לא חושב שיש למערב אינטרס להטיל אמברגו נפט כי גם ככה יש משבר כלכלי ואמברגו יקפיץ את מחיר הנפט", אומר מאור בשיחה עם "גלובס". "כלכלות שעומדות בפני קריסה - הדבר האחרון שהן צריכות זה עלייה במחיר הנפט. אל תשכחו שגם החורף מתקרב והם זקוקים להרבה נפט".

- איזה איתות מעבירות מדינות המערב לאיראן?

"הצעד של בריטניה שונה מהצעדים של יתר מדינות המערב כי בריטניה מוציאה את כל הדיפלומטים שלה מאיראן ויתר המדינות רק החזירו את השגרירים. אני מעריך שבריטניה תנקוט גם בפעילות משותפת עם מדינות האיחוד האירופי וגם במדיניות עצמאית. בריטניה חייבת להתייעץ עם מדינות האיחוד כי אין אינטרסים משותפים; יוון, למשל, תלויה יותר בנפט האיראני משאר המדינות באירופה. נראה צעדים של בריטניה, צרפת, גרמניה ומדינות סקנדינביה, אבל אני לא רואה אפשרות של החרפה משמעותית של היחסים עם איראן".

- הבריטים בד"כ מאופקים. מה הסיבה לתגובה האגרסיבית עכשיו?

"יש פה מימד היסטורי. יש באיראן חשדנות כלפי בריטניה ואני מדבר פה בלשון המעטה. ב-1953 בריטניה הייתה מעורבת בהדחתו של רה"מ האיראני שנבחר באופן דמוקרטי, כי הוא רצה להלאים את חברת הנפט האנגלו-איראנית. מאז יש חשדנות רבה כלפי אנגליה. היחסים הידרדרו מאוד ב-1989 כשהיה פסק הלכה נגד סלמן רושדי ובריטניה הורידה את רמת הנציגות הדיפלומטית שלה.

"שני שרי החוץ של מפלגת הניו-לייבור באו עם מדיניות חדשה שנקראת והרעיון היה לפתוח פרק חדש ביחסים חדשים עם איראן. המדיניות הזו באה לידי ביטוי בדיאלוג בונה עם איראן על כל מיני נושאים. גם כשהתחיל נושא הגרעין האיראני לצוף, בריטניה אימצה מדיניות של דיון. אך בעקבות הדוחות החמורים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בריטניה החריפה את הצעדים נגד איראן. בריטניה ראתה השבוע את השגרירות שלה נשרפת, ביזה של מעונות הדיפלומטים, ניתוץ סמלים ותמונות של המלכה - פגיעה בכבוד הלאומי הבריטי. זה גם משחק לידיו של רה"מ דייוויד קמרון כי רק אתמול היו הפגנות של 2 מיליון איש נגד הקיצוצים התקציביים, והנושא הזה חשוב לו כדי להראות שהוא אסרטיבי וניצי".

- האם האירועים האחרונים מקרבים אותנו לפעילות צבאית נגד איראן?

"לא, לא, לא. אני מעריך שבכל מה שקשור לשיתוף פעולה מודיעיני סמוי מהעין, זה בוודאי מחזק את שיתוף הפעולה. אבל לתכנן פעילות צבאית? זה רחוק מאוד ואני לא חושב שזה עולה על הפרק כרגע. ניתוק קשרים כלכליים כן, פעולה צבאית לא".

- הפיצוצים המסתוריים האחרונים באיראן - יש כאן טביעות אצבע של פעולה צבאית? האם ישראל חשופה למתקפה פתאומית מצד איראן שעלולה להפנות כלפיה אצבע מאשימה?

"מצד אחד אין טביעת אצבע צבאית לכל הפיצוצים המסתוריים, אבל ככל שהם הולכים ומתרבים המסקנה היא שאין פה צירופי מקרים. יש כנראה קמפיין אבל השאלה היא מי מוביל אותו. אני לא רואה את האיראנים פועלים כשאין מקור ברור לכל הפיצוצים הללו".

- ארה"ב היא בעלת הברית הכי קרובה של בריטניה. איך אתה מסביר את השתיקה הרועמת של אובמה השבוע?

"זו שאלה ממש טובה. אובמה עדיין מחפש את דרך המלך במדיניות החוץ המזרח-תיכונית שלו ואני חושב שהוא לא מבין שבמזרח התיכון לא קיימות דרכים כאלה. אני חושב שאני לא היחיד שלא מבין את אובמה. אני רק יכול לחשוב שלאובמה יש מספיק צרות מבית שגורמות לו להסס ולא להיות אסרטיבי יותר בזירה המזרח-תיכונית".