יחימוביץ': "בארץ העשירים תורמים דרך החברות בבורסה; הציבור תורם, ובעל השליטה מקבל קרדיט"

יו"ר מפלגת העבודה בכנס "דיבור חדש": "אני חשדנית כלפי תרומות של תאגידים לקהילה; המעלה הגבוהה ביותר - לספק לאדם פרנסה ולא תרומה"

"בחיים יש טוב ורע, יש מוסרי ולא מוסרי, וחלק מהעניין הזה הוא להיאבק נגד הרע; אני חשדנית מאוד כלפי תרומות של תאגידים לקהילה" - כך אמרה הערב (ה'), יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בכנס השנתי "דיבור חדש" של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

"ישראל זאת מדינה שהעשירים בה תורמים הכי פחות בעולם המערבי. ואיך הם תורמים? דרך החברות הנסחרות בבורסה. בעצם הציבור תורם, אבל בעל השליטה מקבל את הקרדיט", אמרה.

במטבח עם שלי יחימוביץ'

"המעלה הגבוהה ביותר היא לספק לאדם פרנסה ולא תרומה.... וכשיש בעלי הון שעושים תספורת, ובונים וילה בכפר שמריהו ותורמים לקהילה - זה לא בסדר. במיוחד שכשאני שומעת שאילן בן-דב הולך לפטר מאות אנשים. אז אפשר לומר 'טוב, הם בהפסדים', אבל זה פשוט לא נכון: ב-2010 חברות הסלולריות הרוויחו ביחד 11.8 מיליארד שקל ועוד חילקו דיבידנדים", אמרה יחימוביץ'.

"היום התאגידים כבר לא עוסקים לעשיית רווחים לבעלים שלהם אלא רק לבעלי השליטה. בגלל זה הם משלמים ללוביסיטים. זה כבר מזמן לא קפיטליזם", ציינה יחימוביץ'.

יו"ר מפלגת העבודה הדגישה בדבריה כי "יש הרבה פתרונות למצב כיום - קוראים לזה סוציאל-דמוקרטיה, בניגוד לניאו-ליברליזם אכזרי", ציינה. "אני מאמינה שאנשים לימדו אותנו לחשוב שאנחנו אנשים נורא אינטרסנטיים, וזה לא נכון. כל יום אנשים עושים דברים שהם ממש לא משתלמים".

"לא מתחברת ל'השלום מתחיל בתוכי'"

עוד הוסיפה יחימוביץ': "הטפה לאמון מלא זאת הטפה לניו-אייג'יות מהסוג של שרי אריסון 'השלום מתחיל בתוכי'. אני לא רוצה להתחבר לשלום בתוכי אלא להסתכל על החברה על העוולות שלה", אמרה. "אי-אפשר להטיף לנו לאהוב את כולם, להיות מאושר עם השלום שמתחיל בתוכי, עם השאנטי שלהם - זאת הטפה להתעלם מעוולות. האינדיבידואליזם הקיצוני פשה כאן כל-כך עמוק, הסתכלות החוצה דעכה ונעלמה, והפכנו להיות 'אני', וזה מסוכן, כי ברגע שזה קורה - אנחנו מפסיקים להיות 'חברה'".

"אני מגדלת שני ילדים, וזה נורא לא משתלם, ובכל זאת אני עושה את זה, כי אני אוהבת אותם. אנשים מתגייסים לצבא ולעתים מקריבים את עצמם. ולמה הם עושים את זה? כי זה ממש לא משתלם. אחרי כמה עשורים של 'אני, עצמי ואנוכי' אנחנו פתאום רואים את צעירים שמדברים ב'אנחנו'. הדור הגדול הזה שנראה ברחובות במחאה החברתית - זה דור העתיד. זה דור שקורא תיגר על המציאות בה אנו חיים, דור שמוכן לעזוב את הפייסבוק ולצעוד ברחובות. אנחנו עומדים על סיפו של עידן הרבה הרבה יותר טוב", אמרה.

"פוחדים לתת אמון"

עוד בין המרצים בכנס היה העיתונאי יאיר לפיד, שאמר כי "אנחנו יצרנו מערכת שלמה של אי-אמון אחד בשני, שמסכנת את היכולת שלנו לתפקד כחברה. אנחנו פוחדים שאם ניתן אמון - מישהו ינצל אותו ויעשה עלינו סיבוב", הסביר לפיד.

"פיתחנו מנטליות שאומרת שבכל פעם שמישהו אומר משהו, יש לו מניע נסתר: החרדי רוצה להחזיר אותנו בתשובה, המתנחל הידידותי אוגר נשק וכו'... התוצאה היא כמובן שאנחנו דופקים את עצמנו", הבהיר.

"כשהמחאה פרצה בקיץ האחרון, התגובה הראשונית של המתנגדים שלה לא היתה קשורה לדרישות המוחים. במקום זאת הטענה הראשונה שרצה הייתה שמנהיגי המחאה היו שמאלנים רדיקלים שבאים להפיל את השלטון והשיטה. מתנגדיהם אומרים בעצם 'אנחנו יודעים שיש שם משהו נסתר'", אמר לפיד.

"בישראל יש תופעה ייחודית שמתרחשת רק אצלנו. לפי כל המדדים, צעירים בני 17 הם טיפשים, ובגיל 24 הם נהפכים לגאונים. מה קורה באמצע? הצבא. החברה האלה הולכים לצבא, ושם הם עושים קורסים בלי הנחות, ופתאום מתברר להם שסומכים עליהם ונותנים בהם אמון", ציין לפיד.

עוד בין המרצים בכנס: דיקן המשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, פרופ' משה כהן-אליה, ופרופ' לורנס לסיג מאוניברסיטת הרווארד, שנחשב לאחד מהכוחות האקדמיים המתניעים של מהפכת וול סטריט.

מדי שנה עורך המרכז האקדמי למשפט ועסקים כנס שנתי. השנה עוסק הכנס בכסף, פוליטיקה וערכים חברתיים. ההרצאות באירוע מתקיימות על-פי הפורמט של TED.