עוזבים את הקו הירוק

קנדה הכריזה על פרישה, האם היא אבן הדומינו הראשונה הנופלת בשרשרת התנועה הסביבתי

מחאת וולסטריט, אוהלי רוטשילד, הגרעין האיראני, המשבר האירופי וקריסת הכלכלה גבו השנה מחיר אחד כבד וכמעט בלתי הפיך: הזנחתה של התנועה הירוקה. ובעוד הכותרות הראשיות מדברות על פירוק האיחוד האירופי, הכותרות על פירוקה דה-פקטו של אמנת קיוטו למניעת פליטה של גזי חממה כמעט שאינן קיימות.

מדובר בפרוטוקול שהיה שנוי במחלוקת ממילא, ושהשמועות על מותו צצו כבר לפני שנים, אבל הוא עדיין היה סמל לנכונות של מדינות העולם לקחת אחריות על הדבר האחד שאין לאיש מאיתנו קיום בלעדיו.

השבוע נפלה אבן הדומינו הראשונה: קנדה הייתה המדינה הראשונה להודיע על פרישתה מהאמנה בתום ועידת האקלים בדרבן (אם בכלל ידעתם שהייתה כזו). המשמעות הסמלית של המהלך הזה מציירת תמונה שחורה במיוחד בנוגע לעתיד, שמצטרפת לדיווחים על זינוק בהיקף פליטת גזי החממה. כשהתותחים רועמים המוזות אולי שותקות, אבל ארובות הפיח ממשיכות במלוא המרץ. [