אל מעבר לקשת

זכיינית ערוץ 2 קשת היא הגוף המצליח ביותר מבין גופי השידור בישראל, וגם היומרני ביותר מביניהם. בזמן שברשת כינסו את תוכני הווידאו שלהם תחת כנפיו של אתר חדשות גדול (ynet), ובערוץ 10 רכשו בעלות חלקית בפלטפורמה קיימת (nana), בקשת הקימו בהשקעה כספית גדולה את mako, אתר עצמאי שאמור להתחרות בוואלה וב-ynet. בעוד האתרים של שאר גופי השידור המרכזיים מתמקדים באיסוף התוכניות ששודרו בהם באזורי VOD, ובמתן אפשרות לצפייה בזמן אמת בשידור הטלוויזיוני, בקשת כבר נערכים ליום שבו הגבול ההולך ומיטשטש בין אתר אינטרנט לערוץ טלוויזיה ייעלם לחלוטין, ומציעים בנוסף לכך גם ערוצים שלמים, שנכון לעכשיו משמשים בעיקר כאריזה שונה לתכנים קיימים.

בכל הקשור לתכונות הסטנדרטיות של אתרי ערוצי הטלוויזיה mako עושה עבודה יפה. אזור ה-VOD כולל מגוון גדול יחסית של תכנים, כולל תוכניות מערוץ ביפ (ז"ל) ומערוץ 24 (ח"י), ששייכים לקשת, ולחיצה על הכפתור "makolive" בעמוד הראשי, פותחת בלשונית נפרדת בדפדפן, במהירות ראויה לציון, חלון מלא עם השידור המקביל לזה הטלוויזיוני.

בחלון זה גם מתחילה החדשנות של האתר, ואיתה מגיעות גם הבעיות. בתחתית החלון מוצג מעין סרגל דינמי שמכיל 12 ערוצים, שרובם מוקדשים לתוכניות הדגל של הזכיינית. אין צורך להסביר מה תוכלו למצוא, למשל, ב"ערוץ רמזור", "ערוץ ארץ נהדרת", או "ערוץ מאסטר שף" (טוב, בסדר: שידור רצוף, "24 שעות וללא פרסומות", של פרקי התוכניות האלה), אבל יש גם ערוצים פחות מונוטוניים: ערוץ mako דוקו אורז תוכניות דוקומנטריות שונות ששודרו בעבר בקשת, ערוץ ביפ משמר את זכרו של הערוץ שהוסר מ-HOT, וערוץ החדשות מציג בשעות היום גם תכנים מקוריים.

אז איפה הבעיות? הבעיה הראשונה היא טכנית: הסרגל התחתון של נגן הווידיאו, זה שדרכו אפשר לעבור בין הערוצים ולשלוט בעוצמת הקול, פשוט נעלם בכל פעם מחדש. הבעיה השנייה היא מהותית: חוויית הצפייה הטלוויזיוניות שאליה הורגלו הצופים בישראל בעשור האחרון כוללת גם את מדריך התוכניות האלקטרוני (EPG). בערוצים של mako, שאמורים לשחזר את החוויה הזאת, אין לכך זכר. כשהגולש נכנס לערוץ הדוקומנטרי למשל, אין לו שום דרך לדעת על איזו תוכנית הוא נפל, מתי היא צפויה להסתיים ומה יבוא אחריה. וכל עוד זה מצב העניינים, קשה למצוא שימוש אמיתי לערוצים הללו.