המזהם ישלם: כיל תממן 90% מקציר המלח

שר האוצר הציג ליו"ר החברה לישראל את עמדתו ביחס לקציר המלח והתמלוגים

תגובה קשה בחברה לישראל נוכח עמדת שר האוצר, יובל שטייניץ, ביחס למימון קציר המלח וגובה התמלוגים שתשלם החברה. בפגישה שהתקיימה אתמול (ג') בין שטייניץ ליו"ר החברה, אמיר אלשטיין, הודיע שטייניץ לאלשטיין כי המדינה דורשת מהחברה לישראל-כיל-מפעלי ים המלח מימון של 90% מקציר המלח, שעלותו נאמדת ב-3.76 מיליארד שקל. את היתרה, 10%, תממן המדינה.

כמו כן הודיע השר שהחברה תידרש להעלות את התמלוגים שהיא משלמת למדינה עבור מחצבי ים המלח - משאב ציבורי שהחברה קיבלה עליו זיכיון - מ-5% ל-10%. שטייניץ ביקש לקבל לידיו את עמדת החברה לישראל בתוך שבוע. אם תסרב החברה להסדר, עשוי השר לפנות למסלולים אחרים, כגון חקיקה או הקמת ועדת ששינסקי ב'.

במשרד האוצר יש טענות מתמשכות, עוד מימי החשב הכללי ירון זליכה, על "התחכמות" של החברה שמטרתה לשלם כמה שפחות תמלוגים. שטייניץ הודיע לאלשטיין כי קיבל החלטה להעלות את התמלוגים, על פי חוק הזיכיון, ל-10% עבור מכירות של יותר מ-2 מיליון טון בשנה.

החברה חצתה את רף המכירות הזה לפני כמה שנים, ולפי הערכות, המכירות יעלו עוד יותר השנה ובשנים הבאות. עוד הודיע שטייניץ כי סעיף התמלוגים ייצא מתחולת הבוררות שנקבעה בין המדינה לחברה, והבוררים יתמקדו רק בחישוב ההחזרים הרטרואקטיביים שהמדינה דורשת מהחברה ובשיטות חישוב תמלוגים בגין מוצרי המשך.

חוות הדעת

עמדת שטייניץ מתבססת על חוות דעת משפטית שכתב אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש למשפט כלכלי-פיסקלי, ונמסרה לאוצר בספטמבר האחרון. עוד נסמך השר על מסקנות החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שקיימה בחודשים האחרונים שיחות עם החברה לישראל, בייצוגו של אלשטיין.

עו"ד ליכט, על דעת היועמ"ש יהודה וינשטיין ושר המשפטים יעקב נאמן, כותב כך: "עמדתנו המשפטית היא כי על מפעלי ים המלח לשאת בחלק משמעותי ביותר מעלות הקציר. עליית המפלס והצורך להמשיך ולהגביה את סוללת הבריכה גורמים נזק לאינטרסים ציבוריים וצפויים לגרום נזקים עתידיים לתעשיית התיירות ולאינטרסים נופיים וסביבתיים. פעילותה של מפעלי ים המלח היא שיוצרת את הסיכון ולכן עליה לפתור את הבעיה ולשאת באופן עקרוני בעלויות של מניעת עליית המפלס מכאן ולהבא... על מפעלי ים המלח לנהוג ככל יצרן ולהפנים את עלות הסיכון הנגרם בשל תהליך הייצור של מוצריה ובכלל זה הנזקים הסביבתיים שהיא גורמת".

אלשטיין, ככל הידוע, הביע הסתייגות מעמדת שטייניץ אולם ככל הנראה הפגישה לא הסתיימה בפיצוץ. יכולתו של שטייניץ להתפשר וללכת לקראת החברה לישראל, כמו גם יכולת ההתנגדות של אלשטיין, הבעלים עידן עופר, המנכ"ל ניר גלעד והחברה לישראל עצמה, מוגבלות במיוחד. האווירה הציבורית לאחר המחאה, ועדת הריכוזיות ומסקנות ועדת טרכטנברג אינה מאפשרת ויתורים מרחיקי לכת לבעלי שליטה ומשפחות הון כמו משפחת עופר. יכולתה של החברה לישראל לצאת למסע לחצים על שרים, פקידים וחברי כנסת מוגבלת אף היא נוכח הלקחים מההתנהלות המופרזת של יצחק תשובה בהתנגדותו לוועדת ששינסקי על תמלוגי הגז.

כיל ומפעלי ים המלח נחשבות תרנגולת המטילה ביצי זהב, בעיקר לבעלי המניות. הציבור, לעומת זאת, שמחצבי ים המלח הם משאב שלו, נהנה פחות. לאור התמשכות ההליכים באוצר מול החברה לישראל ומפעלי ים המלח, ונוכח דרישת שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן שהחברה לישראל תישא במלוא העלות של קציר המלח, הגיש ח"כ מוץ מטלון (ישראל ביתנו) הצעת חוק שלפיה תממן חברת מפעלי ים המלח 90% מעלויות קציר המלח, והמדינה 10%. רק לפני שבוע אושרה בכנסת פה אחד, בקריאה טרומית, הצעת החוק. ח"כ מטלון כבר החל לזרז את קידום הצעת החוק שלו בוועדת הכלכלה, שחבריה תומכים בה.

לאחר ההצבעה בקריאה הטרומית יצא האוצר בהודעה רשמית שלפיה הוא "מקיים מו"מ מתקדם עם כיל על כל הסוגיות הכלכליות הפתוחות, לרבות קציר המלח והתמלוגים, שאמור להסתיים בימים הקרובים. שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ מעדיף לפתור את הסוגיות בהסכמה ולא בחקיקה. עם זאת, אין ביכולתנו לעצור יוזמות חקיקה פרטיות".

התועלת הכלכלית

לפי חוות הדעת של ליכט, הנסמכת גם על חוות דעת של החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), יביא קציר המלח "תועלת כלכלית גדולה ביותר" למפעלי ים המלח ולחברות האם שלה, כיל והחברה לישראל. עלות פרויקט הקציר מוערכת ע"י מפעלי ים המלח עצמה בכ-3.76 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון ב-2030, ובסך הכול ב-4.9 מיליארד שקל. חל"י מעריכה את התועלת הכלכלית של מפעלי ים המלח מהפרויקט בכ-2.5 מיליארד שקל, "בחישוב שמרני. כנראה שהתועלת רבה עוד יותר ועולה על 3 מיליארד שקל".

עפ"י חוות הדעת, הצטברות המלח בקרקעית הבריכה ועליית המפלס מהווה בעיה תפעולית קשה למפעלי ים המלח ומחייבת אותה לממן את הגבהת הסוללות סביב הבריכה ולתחזק אותן באופן שימנע דליפות. כמו כן היא מחויבת להשקיע בכרייה ובשינוע של חומרי כרייה וחציבה לצורך הגבהת הסוללות. שקיעת המלח גם מקטינה את שטח הבריכה המשמש לייצור וגורמת בעיות קשות אחרות. "קציר המלח", כותב ליכט בחוות הדעת, "יאפשר למפעלי ים המלח להגדיל את שטחי האידוי ובכך להגדיל תפוקה באופן משמעותי... מדובר בתועלת כלכלית גדולה ביותר".

בסיכום כותב ליכט: "האחריות לביצוע הקציר ולמימונו מוטלת בראש ובראשונה על מפעלי ים המלח כיוצרת הסיכון. מה עוד שיש לזכור שמפעלי ים המלח תחזיר שיעור ניכר מהשקעתה בפרויקט בחיסכון בעלויות והגדלת התפוקה".

בלשכת שר האוצר סירבו להגיב. גם בקבוצת החברה לישראל סירבו להגיב.

מקשיחים עמדות

השיחות בין החברה לישראל והאוצר מתקיימות כבר כמה שנים. אנשי החברה התנגדו למימון משמעותי של הקציר ולהגדלת התמלוגים. בעבר, כנראה לפני כשנה, קיימו אנשי החברה שיחות עם החשכ"ל באוצר אז, שוקי אורן, והממונה על התקציבים אז, אודי ניסן, ולפי הנוסחה שככל הנראה התקרבה לגיבוש דובר על מימון של 60% ע"י החברה לישראל ו-40% ע"י המדינה ובתי המלון שסביב בריכה 5 בים המלח ורשויות מקומיות בסביבה. לא ברור אם ההצעה התגבשה לכלל הצעה כתובה, אף שגורמים בחברה לישראל רומזים שבבוא העת, אם יחליטו לפנות לבית המשפט, הם יידעו להציג את העמדה של ראשי האוצר הקודמים.

ככל הידוע, החברה לישראל היא שסירבה אז להתקדם לקראת הסדר סופי. המו"מ התקיים במקביל למאבק החברה, באמצעות המנכ"ל ניר גלעד והיועמ"ש שלה עו"ד רם כספי, לדחיית הדרישה של החשכ"ל אורן להעביר למדינה תמלוגים נוספים בגין מכירות המחצבים בעבר. מאחר שהחברה סירבה לכך, סוכם על חזרה לתנאי הזיכיון והעברת נושא התמלוגים לבוררות. לדרישת אורן, נקבע כי כל החלטת בוררים לעניין תמלוגי העבר תחול רטרואקטיבית משנת 2000, ללא טענת התיישנות.

לפני כמה חודשים נבחרו הבוררים: עו"ד אלכס הרטמן מצד המדינה, עו"ד כספי מצד החברה לישראל ובוררת ניטרלית, השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן. הבוררות התעכבה בשל מחלוקת כספית - עו"ד כספי דרש להכפיל כמעט את שכרו והבוררים הנוספים הצטרפו אליו לדרישה. באחרונה נאלץ האוצר לאשר את הדרישה, ועתה ממתינים לפתיחת ההליכים.

לעניין מימון הקציר, הנושא הוטל על עבאדי בויאנג'ו מיד עם כניסתה לתפקיד החשכ"ל. יחד עם שטייניץ קבעה שיש לקיים מו"מ מקביל על מימון הקציר והתמלוגים. הצגת עמדה שכולה לטובת המדינה התאפשרה בעיקר בעקבות חוות הדעת של אבי ליכט.

הצעת האוצר להסדר עם כיל
 הצעת האוצר להסדר עם כיל