משפט אולמרט: השופטים ערכו השוואה לתרומות של שמעון פרס

השופטים לתובע במשפט אולמרט: "במה שונה קבלת הכספים מטלנסקי מאיסוף תרומות ע"י פרס"

במה שונה קבלת כספיו של מוריס טלנסקי על-ידי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מאיסוף תרומות שנעשה בעבר על-ידי נשיא המדינה, שמעון פרס, והוכר כתקין? כך שאלו היום (ג') שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, היושבים במשפטם של אולמרט ושל מזכירתו לשעבר שולה זקן, במהלך סיכומי התביעה, שנמשכו היום בפרשת מעטפות הכסף, בה מואשם אולמרט בקבלת כספים בשווי של יותר מ-600 אלף דולר באופן בלתי חוקי מטלנסקי, תוך הסתרתם ממבקר המדינה. לפי כתב האישום, חלק מהכספים הופקדו בכספת סודית, במשרדו של עו"ד אורי מסר.

השופטים ערכו "חקירה צולבת" לנציג התביעה, עו"ד אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים, בניסיון להבין מפי התביעה מהם ההיבטים הפליליים בהתנהלותו של אלמרט בפרשה זו, המבססים את עבירת מירמה והפרת אמונים. קורב ציין גם את פסק דינו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בבית המשפט העליון, שבו נקבע כי כספים המועברים במזומן במעטפות מהווים "דגל שחור", ולשיטת התביעה עניין זה מעביר את הנטל לכתפיו של אולמרט להוכיח את תקינות קבלת הכספים.

האם כל קבלת כספים מכל אדם בעולם מהווה הפרת אמונים?", שאל השופט משה סובל. "קבלת כספים היא מעשה אסור לפי כללי אשר, גם אם הקבלה אינה בזיקה לתפקיד", השיב קורב. "לשר אסור לקבל טובת הנאה, בין בקשר לתפקידו ובין שלא בקשר לתפקידו". לדבריו, לא כל טובת הנאה מהווה הפרת אמונים, אך בנסיבות של אולמרט יש עבירה כזו, בשל ההסתרה, הסדרתיות, שיטת המעטפות וגובה הסכומים.

"מזומן בחושך"

"האם גם גיוס תרומות הוא אסור", שאל השופט יעקב צבן. לדברי עו"ד קורב, הגיוס צריך להיות גלוי ולא במחשכים. "קבלת כספים במזומן ללא תיעוד ורישום של שני אנשים בחדר, כשאחד מהם הוא איש ציבור, בהגדרה מהווה עבירה של מירמה והפרת אמונים, כל עוד דואגים להסתיר זאת", טען התובע. "יש היפוך נטלים ואם קבלת הכספים היא שיטתית, בין אם מאותו אדם ובין אם מפרסונות שונות, זה מתעצם עוד יותר. קבלת כספים במזומן בחושך היא עבירה של מירמה והפרת אמונים".

על שיטת ההתרמה, שלפיה משאירים ל-100 אנשי עסקים אמריקנים, המוזמנים למפגש, מעטפות על כיסאותיהם, והם מכניסים לתוכן מזומנים, אמר עו"ד קורב: "זה לא נראה טוב". ואולם לדברי התובע, בפרשת טלנסקי ההסתרה הייתה משמעותית יותר.

השופטים שבו והקשו על התביעה: "כיצד מקרה טלנסקי שונה מעניינו של שמעון פרס?", שאל צבן. "פרס פנה לקבלת ייעוץ משפטי ממוסדות המפלגה, ולכן היבט ההסתרה לא קיים", ענה קורב, "פעילות פרס דומה לפעילות אולמרט ב-1999. אצל פרס לא היה ממצא עובדתי שהייתה הסתרה, להיפך".

דוברו של אולמרט ציין בתגובתו היומית כי "התובע שכח שבמשפט פלילי חובת ההוכחה והצגת הראיות מוטלת על כתפי התביעה ועליה בלבד. לשאלות השופטים אין לו תשובות ברורות, אלא התפתלויות והשערות בלבד".