ממאה שערים לאחד העם וחזרה

לא רק באוטובוס: נשים יושבות מאחור גם בדירקטוריונים ובחברות הציבוריות

הדרת נשים נעשתה בשבוע האחרון שיחת היום וטוב שכך אבל האמת הערומה היא שנשים יושבות בספסל האחורי לא רק באוטובוס ולא רק לאחרונה.

חצי הכוס המלאה היא שעשינו כברת דרך רצינית בהתחשב בעובדה שרק לפני כ- 90 שנים נשים בארה"ב קיבלו את זכות הבחירה. חצי הכוס הריקה היא ששוויון מגדרי נראה עדיין רחוק.

לפני שבועיים פרסם ה"אקונומיסט" סדרת מאמרים מקיפה על התופעה של הדרת נשים במקומות עבודה. המספרים הם מאוד ברורים. לא רק במאה שערים גם באחד העם, ובוול סטרייט, בשוק הליברלי, החופשי אנחנו לא בחלק הקדמי של האוטובוס. לא בהנהלות הבכירות, לא בדירקטוריונים, לא בקרב מקבלי השכר הגבוה, לא בישראל אבל גם לא במרבית המדינות האחרות. גם במקומות כמו נורווגיה שבהן על פי חוק 40% מהדירקטוריון בחברות ממשלתיות ובורסאיות חייב להיות נשי המציאות הזו לא גררה שינוי במבנה ההנהלה - רק 2% מחברי ההנהלה הבכירה בחברות הנסחרות בבורסה של אוסלו הן נשים גם בחברות הנורווגיות בהן 40% מחברי הדירקטוריון הן נשים.

האקונומיסט מונה מגוון סיבות לתופעה: ביולוגיה=הריון ולידה, סוציולוגיה=הרבי אמר, מקומך בבית, מישהו צריך לטפל בילדים, פסיכולוגיה=נח לנו כאנשים לעבוד עם הדומים לנו קרי למרבית המנכ"לים נח יותר לעבוד עם גברים לבנים שכמותם ולא עם נשים שחושבות אחרת, מנהלות אחרת, ולא מבינות כלום בכדורסל שלא לדבר על כדורגל.

יש נשים, ולא מעט מהן עלו לשידור בשבוע האחרון, שמעדיפות לשבת בספסל האחורי רחוק מהגברים שקרבתם הפיזית לא תמיד נעימה. יש נשים שרוצות ללבוש רעלה. יש נשים שחושבות שנכון למול את בנותיהן. יש נשים שרוצות להישאר בבית ולגדל ילדים. יש נשים שלא רוצות את האחריות, הלחץ והשעות של משרת ניהול בכירה. טוב שיש מגוון, טוב שיש בחירה ובכל זאת יש במצב הזה שתי בעיות:

- זכות הבחירה היא למראית עין בלבד

- כאנשים, פעמים רבות אנו בוחרים במסלול הקל, במסלול שבו רמת ההתנגדות והקושי היא הנמוכה ביותר.

לא באמת קל להישאר בבית ולגדל ילדים

תחשבו כמה נח, למראית עין, לבחור בנתיב של להישאר בבית לגדל ילדים ולתת למישהו אחר להתאמץ, להתרוצץ לקחת אחריות על הפרנסה. מאוד קשה להגיד לא לערוץ הזה ולהתעקש לשחות נגד הזרם, נגד הפיתרון הקל, נגד החינוך, נגד בן הזוג, נגד המשפחה, נגד הסביבה ולחזור לעבודה במשרה מלאה אחרי 3 חודשי חופשת לידה.

אם זה הפיתרון הקל, אם זה הפיתרון שנשים מעדיפות מה רע בזה? אולי זה טוב שפחות מ-20% מהמנהלים הן מנהלות ופחות מ 20% מחברי הכנסת הן חברות אולי הספסל האחורי הוא הספסל הנח ועדיף לשבת שם. האקונומיסט טוען שהפיתרון הזה לא טוב לעסקים ולכלכלה. לא טוב לעסקים מכיוון שהם חשופים רק ל-50% מהכישרונות במשק (וורן באפט מצוטט בהקשר זה כאומר ש"התמזל לו המזל לפעול בתקופה בה הוא נאלץ להתחרות רק נגד חצי מהאנשים במשק"). הערכות הן כי השוואת היקף התעסוקה של נשים לזה של גברים בארה"ב תביא לצמיחה של כ-9% בתוצר הלאומי הגולמי. למשק שמתקשה לצמוח בכלל זו תוספת דרמטית.

זכות הבחירה היא למראית עין בלבד לא רק כי לא באמת קל להישאר בבית ולגדל ילדים ולא רק כי לא לכולן יש בחירה ויש נשים שנכפת עליהן הרעלה כמו שיש נשים שנכפית עליהן הישיבה בחלק האחורי של האוטובוס. זכות הבחירה היא למראית עין בלבד כי אחרי שבוחרים במסלול וככל שמתקדמים בו הקושי הכרוך בהחלפת מסלול גדל. אם מכיתה א' היית טוב בחשבון ובכיתה ט' בחרת עם החברים הקרובים במגמה ראלית וסיימת תיכון עם 5 יחידות במתמטיקה והגעת ל- 8200 בצבא ברור שהשביל שלך להצלחה בחברה הישראלית סלול אבל גם אם הגעת "רק" לתותחנים או לגולני נפתח פער בינך ובין הילדה שלידה ישבת בכיתה א' שגם היא הייתה טובה בחשבון אבל בכיתה ט' כשהיא העלתה את האפשרות של מגמה ריאלית היועצת הסבירה לה שחבל להתחיל ואחרי שנה לפרוש כי זה קשה ולכן היא הלכה עם כל החברות למגמת ספרות או ביולוגיה. הבחירה הזו כבר סגרה את הדלת ליחידת מודיעין, מחשבים וכו' אבל גם קיבעה תובנה לגבי המסוגלות ויצרה פער בין השבילים.

זה לא שמי שלא הולך ללמוד במגמה ראלית בתיכון לא יכול להצליח בחיים. זה לא שבצבא, באוניברסיטה, אחרי הילד השלישי אי אפשר לשנות נתיב. אפשר רק שזה נהיה יותר ויותר קשה. תחשבו על סט הבחירות שאנחנו עושים ועושות בחיי הנישואין - מי אצלכם במשפחה למדה לבשל, מי למדה לנהל את תקציב המשפחה, מי למדה לדבר עם המורות בבית הספר ולדאוג שהילדים יסתדרו ומי למד להבין את חשבונות הבנק, את מסלולי הפנסיה, את תיק ההשקעות.

נדמה לי שתסכימו איתי שהפער בין לבחור לשבת בחלק האחורי של האוטובוס כדי לא לריב או כי יותר נח לבין לבחור במסלול הנח של ללמוד לבשל במקום ללמוד לטפל בכסף שעבדנו כל כך קשה לצבור, הוא לא כל כך גדול. המרחק ממאה שערים לאחד העם הוא לא גדול כמו שהינו רוצות לחשוב.

כחברה אם אנחנו רוצים ורוצות ליהנות משוויון, ליהנות מהרווח החברתי והכלכלי הגלום בשוויון כנראה שאנחנו צריכים לדאוג לא רק לנשים שצריכות לעבור מדרכה בבית שמש בכדי לפנות דרך לאברך הבא מולן.

צרו איתנו קשר *5988