גז | לפני כולם

גילה ידרוש מתשובה ונובל: מיכרו את "תמר" או את "לוויתן"

דיוויד גילה נחוש לפרק את אימפריית המאגרים של דלק ונובל כדי לייצר תחרות במשק הגז ■ המהלך עשוי לעורר התנגדות מצד גורמי ממשל אחרים - ובראשם השר עוזי לנדאו ■ "גלובס" בדק את הסיבות, ההשלכות והסיכונים של המהלך

ביטול האחזקות הצולבות של קבוצת דלק ונובל אנרג'י במאגרי הגז הגדולים של ישראל, זו המטרה שאליה חותר הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה. גילה עשוי עוד לשנות את דעתו לאחר שימוע שיערוך לחברות דלק ונובל, אולם בשיחות שקיים לאחרונה עם נציגי החברות הבהיר כי הוא רואה באחזקות הצולבות ב"תמר" וב"לוויתן" את המכשול העיקרי שמונע היווצרות תחרות בין המאגרים על שוק הלקוחות הישראלי.

משום כך מעריכים גורמים במשק הגז כי גילה ינסה לכפות על תשובה ועל נובל, בניהולו של צ'רלס דיווידסון, למכור את אחזקותיהם באחד מהמאגרים. המהלך עשוי לעורר התנגדות מצד גורמי ממשל אחרים, ובראשם שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו, על רקע חשש מפגיעה באמינות האספקה והגברת האי-ודאות בשוק.

אין עדיין מועד להחלטתו הסופית של הממונה ולפי אחת ההערכות הוא ממתין למסקנות הוועדה לקביעת מדיניות יצוא הגז של ישראל שיתפרסמו בסוף פברואר. ייתכן תיאורטית כי המלצות הוועדה ייתרו את הצורך בהתערבות הממונה (אם למשל יוחלט שכל הגז מלוויתן יהיה מיועד ליצוא ולא לשוק המקומי) אך ההסתברות לכך נמוכה מאוד.

התמוטטות השלטון במצרים והפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל הפכו את תשובה ואת נובל לשחקנים היחידים בשוק ספקי הגז. בשנת 2013 צפויה ישראל להתחיל ביבוא גז נוזלי מחו"ל בהיקפים משמעותיים, אך גילה אינו רואה בגז הנוזלי מתחרה אמיתי לגז המקומי משום שמחירו הנוכחי בשווקים גבוה פי 2-3 ממחיר הגז המקומי.

המונופול של תשובה

מאז הפסקת הזרמת הגז ממצרים מנסה הממשלה להתמודד עם המונופול דה-פקטו של תשובה ונובל בדרכים שונות. החשש ממחיר הגז שייקבע בעסקת הענק בין "תמר" לחברת החשמל הכניס את האוצר ללחץ. בהנחייתו הודיעה רשות החשמל כי לא תכיר לחברת החשמל בכל "פרמיה" במחיר הגז שזו תסכים לשלם ל"תמר" בגין "ניצול כוח מונופוליסטי". במקביל יזם שר האנרגיה הטלת פיקוח על מחירי הגז והוגבלה כמות הגז שחברת החשמל הורשתה לרכוש בהסכם הוגבל על מנת "לשמור מקום" לספקים נוספים בעתיד.

אך בממשלה מבינים שגם אם יתגלה גז בקידוחים חדשים, יהיה ליזמים כמו הכשרת היישוב ושותפות מודיעין של נוחי דנקנר קשה מאוד להתמודד מול עוצמתן של דלק ונובל. שני השותפים הוותיקים שולטים לא רק בשניים ממאגרי הגז הגדולים בעולם, אלא גם במאגר מרי-B המתרוקן שישמש בעתיד מאגר אחסון אסטרטגי, וכן בתשתיות הימיות של הולכת הגז שבהקמתן ישקיעו כ-4 מיליארד דולר (ראו תרשים).

גילה, שנכנס לתפקידו במאי, הביא עמו נקודת מבט שונה לחלוטין: במקום לטפח תחרות מול מאגרים עתידיים הוא סבור כי ניתן לייצר כבר היום תחרות של ממש בין שני המאגרים הגדולים - תמר ולוויתן - אך האחזקות של דלק ונובל בשני המאגרים מהוות מכשול ליצירתה.

גילה אותת לראשונה על כוונותיו בספטמבר כשזימן את שותפויות תמר, לוויתן וים תטיס לשימוע. את הכותרות תפסה כוונתו להכריז על ים תטיס ותמר כמונופולים בשוק אספקת הגז, אך את הפצצה האמיתית הטמין גילה בהמשך: כוונתו להכריז על שותפות לוויתן - דלק, נובל ורציו - כפועלות תחת הסדר כובל. לקראת השימוע הצפוי נערכו כמה פגישות בין עורכי הדין של דלק ונובל לבין גילה ואנשיו. לחלופין הועלתה אפשרות שאת המו"מ המסחרי מול לקוחות ישראלים תנהל רציו, השותפה הזוטרה בלוויתן שאין לה אחזקות בתמר.

ואולם, התרשמותם של הגורמים המעורבים במגעים היא כי גילה נחוש להגיע להסדר של מכירה כפויה. לשיטתו, יש לראות בדלק ובנובל גוף אחד מבחינת התחרות. גילה גם דוחה את הרעיון של ויתור על השליטה באחד המאגרים תוך צמצום האחזקות של שתי החברות ודורש פיצול מוחלט שיבטיח כי לבעלי השליטה במאגר אחד לא יהיה שום אינטרס כלכלי במאגר השני.

"מכירה כפויה - לא ריאלי"

כיצד יפעלו דלק ונובל אם אכן יתממש התסריט של מכירה כפויה? אנליסטים ומומחים לשוק שנשאלו על כך היו בדעה כי נכון להיום עדיפה מבחינתם של תשובה ונובל מכירת האחזקות בתמר על פני מכירת האחזקות בלוויתן. תמר נחשב להשקעה בטוחה יחסית שעתידה לספק תזרים מזומנים יציב וברור כבר מאמצע השנה הבאה.

בלוויתן יש עדיין סימני שאלה רבים: הסיכוי למציאת נפט, אפשרויות יצוא הגז למזרח, אולי תוך שיתוף פעולה עם קפריסין. השווי המהוון של תמר או התמורה שניתן לקבל במכירה כיום - גבוהים יחסית לזה של לוויתן. מצד שני, גם העניין של קונים פוטנציאליים בלוויתן גבוה יותר מבתמר. "לחברה בינלאומית בסדר גודל של נובל יהיה יותר מסובך להיכנס לתמר בגלל שהוא מיועד ברובו לשוק המקומי", אומר האנליסט דיוויד קפלן מברקליס קפיטל.

מציאת קונה מתאים לאחזקות של נובל ודלק צפויה לעורר קשיים רבים. להערכת ירון זר מכלל פיננסים אין כיום גורם ישראלי בעל יכולת כספית לרכוש את האחזקות, למעט אולי גופים מוסדיים. בעיה נוספת, שגדולה לא פחות מהמחיר, היא מציאת חברה שיש ברשותה הידע המקצועי שיש לחברת נובל אנרג'י בהפעלת המאגר שאותו גילתה ותכננה.

"לדעתי, השיקול של מציאת מתפעל מנוסה צריך לבוא לפני השיקול של קידום התחרות", אומר זר, "אמינות האספקה צריכה להיות קודמת לשיקולי יתירות או מחיר. מספיק לראות את משבר הגז המצרי כדי להבין איזה מחיר יכול להיות לחוסר אמינות". להערכת קפלן ייתכן שנובל תעדיף להלאים את המאגר מאשר למכור אותו למתחרה עסקי.

"נובל ממש לא תרצה לראות איך כל העבודה והכסף שהשקיעה במאגר הולכים בסוף למתחרה שלה. סביר להניח שהיא תדרוש לקבל פיצוי על כך ומדובר בסכומים מאוד גבוהים. באופן כללי נראה לי שהתסריט של מכירה כפויה הוא כל כך מורכב ומסובך שהסיכויים שהוא יתממש אינם גדולים".

זר מסכים: "הפער בין הרצוי למצוי ממלא כאן תפקיד מכריע לטעמי. העלויות שיידרשו כדי להגיע למצב שאליו שואף הממונה כל כך גבוהות שספק רב אם זו אפשרות ריאלית".

הסדר כובל, אך לא פלילי

ההכרזה הסופית של ראש רשות ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, כי אכן התקיים הסדר כובל בין נובל אנרג'י, דלק ורציו בעניין החזקותיהן הצולבות ב"תמר" וב"לוויתן", תלויה בטענות הקבוצות בשימוע שייערך בחודשיים-שלושה הקרובים במשרדי הרשות. הרשות אינה לוחצת על קביעת מועד מוקדם לשימועים, ומאפשרת לחברות להיערך מראש בשל מורכבות הנושא, חשיבותו והכסף הרב שמונח על הכף.

כוונת גילה להכריז על שותפות לוויתן כפועלות תחת הסדר כובל מתנהלת כרגע במישור האזרחי. ברשות ההגבלים לא טוענים כיום כי מעשיהן של השותפויות נגועים בפלילים, אלא כי עצם הפעילות העסקית המשותפת בקידוח מונעת תחרות.

השימועים שעתידים להתקיים מוגדרים כשימועים לפני הכרזה אזרחית, ואם ייקבע כי אכן מתקיים פה הסדר כובל, תוכל כל אחת מהחברות שתידרש למכור את החזקותיה באחד משני הקידוחים להגיש על הכרזה זו ערר לבית הדין להגבלים עסקיים. ברשות לא מתייחסים למקרה זה כ"קרטל", וככל שידוע ל"גלובס" כתבי אישום לא יוגשו במקרה זה.

חוק ההגבלים מגדיר הסדר כובל ככזה העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים. על הגדרה רחבה זו נשמעה לא מעט ביקורת בעבר בקרב עוה"ד העוסקים בתחום ההגבלים.

ברשות ההגבלים סבורים כי המקרה של קידוחי לוויתן ותמר עונה להגדרת הסדר כובל. בעיניהם התמונה ברורה: לפני שדלק ונובל אנרג'י השקיעו בלוויתן, היה המאגר בבעלות ובשליטה של רציו, ומנגד תמר ודלית היו בבעלות ובשליטה של דלק ונובל יחד עם אחרים. במצב כזה יכולה הייתה להתפתח תחרות בין הקידוחים הללו. כעת, כשמי ששולט בתמר ובדלית שולט גם בלוויתן, היא מתאיינת.

הסדרים כובלים אחרים פורקו

בעבר הכריזה הרשות לא אחת על הסדרים כובלים במישור האזרחי, שאינם עולים כדי קרטל ודומים במהותם להסדר הקיים בין שותפויות הגז, והסדרים אלה אף פורקו. למשל, בעבר הייתה חברת ויזה כ.א.ל בבעלות משותפת של לאומי ודיסקונט, ומכוח התערבות רשות ההגבלים העסקיים פורקה השותפות. במקרה אחר, הממונה הקודמת, רונית קן, קבעה כי תנובה, שטראוס-עלית וטרה מקיימות הסדר כובל בשוק החלב העמיד בשל החזקתן בחלקים שווים במחלבות רמת הגולן. קן חייבה את קבוצת תנובה למכור את אחזקותיה במחלבות.

גורמים במשק האנרגיה אמרו ל"גלובס" כי יש משהו מדאיג מאד בהתנהלות המדינה. נובל אנרג'י ודלק הן היחידות שעמדו בתנאי הרישיונות שקיבלו, לקחו סיכונים, השקיעו ופיתחו. אם המדינה תבוא ותדרוש מהן למכור מאגרים - היא תתן יש בכך תמריץ שלילי ביותר ליזמים לבוא ולהשקיע בשוק".

מערכת הפקת הגז של דלק ונובל
 מערכת הפקת הגז של דלק ונובל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988