נתניהו: חוק לשכת עורכי הדין יוקפא ללא הגבלת זמן

(עדכון) - מדובר בחוק המורה ללשכה לקיים בחירות חוזרות לנציגיה לוועדה לבחירת שופטים ■ החלטת נתניהו באה לאחר שוינשטיין מסר לו כי לא יגן על החוק בבג"ץ

החוק השנוי במחלוקת, שלפיו היתה אמורה לשכת עורכי הדין - בהוראת הכנסת - לקיים בחירות חוזרות לבחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, יורד מסדר היום. הערב (ד') הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ולשר המשפטים, יעקב נאמן, כי החליט להקפיא את החוק ללא הגבלת זמן.

לא מדובר על הקפאה זמנית לצורך דיון מחודש בממשלה או בוועדת השרים לענייני חקיקה, אלא במשיכת הצעת החוק מהכנסת ולמעשה בהורדתה מסדר היום.

החלטת ראש הממשלה הגיעה בעקבות פגישה שקיים נתניהו עם היועץ וינשטיין, ובה הודיע לו היועץ כי מדובר בהצעה שיש בה קשיים חוקתיים ניכרים, וכי לא יגן על החוק הזה אם יעבור ואם תוגש נגדו עתירה לבג"ץ.

להחלטתו של נתניהו קדמה סערה פרלמנטרית, שהחלה עם הודעתו של ח"כ כרמל שאמה-הכהן כי הוא נמלך בדעתו ומבקש ליזום דיון מחודש בהצעת החוק בוועדת החוקה, יומיים לאחר שזו אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה.

בהמשך, משיו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, סירב לדיון מחודש, נאספו חתימות של שליש מחברי הוועדה, ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין הודיע כי לא יעלה את החוק לאישור סופי במליאת הכנסת, כל עוד לא יפעל רותם בהתאם לתקנון הכנסת ויביא את ההצעה לדיון מחודש בוועדה.

ההערכה היא כי הודעתו של ראש הממשלה הערב הגיעה הן על רקע הביקורת הציבורית חסרת התקדים, הן על רקע העובדה שאיבד את הרוב הפרלמנטרי התומך בהצעה, למצער בוועדת החוקה, והן על רקע עמדתו התקיפה של היועץ המשפטי לממשלה.

הדיון בעתירה נגד חוק גרוניס - ביום שלישי הבא

בד-בבד, בשבוע הבא יקיים הרכב של 3 שופטי בג"ץ דיון בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון לביטול "חוק גרוניס", שאושר השבוע סופית במליאת הכנסת. הדיון יתקיים ביום שלישי בשבוע הבא, בפני השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין.

על-פי החוק, התבטלה ההוראה האוסרת למנות לבית המשפט העליון או למשנה לו, או לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, שופט שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. במועד פרישתה של הנשיא הנוכחית, דורית ביניש, מכהונתה בסוף חודש פברואר, יישארו לגרוניס שנתיים ו-10 וחצי חודשים.

התנועה לאיכות השלטון עתרה אתמול (ג') לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק, בטענה כי "נסיבות חקיקתו פוגעות בעצמאות השפיטה והאמון הציבור בהליכי המינוי לנשיא בית המשפט העליון".