הנקראות ביותר

בנק ירושלים ישלם קבוע ריבית ב-80% מריבית בנק ישראל

גלובס tv ‎‎המנכ"ל, אורי פז: "זה לא גימיק ולא מבצע, אלא שיטה שונה, שתביא בשורה לצרכן"‏

‎‎בנק ירושלים מציב חלופה למפקידי הפיקדונות, ומתחייב לשלם באופן קבוע ריבית בשיעור 80% מריבית בנק ישראל.

"זה לא גימיק ולא מבצע, אלא שיטה שונה, שתביא בשורה לצרכן", אומר אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים. "נהפוך את הפירמידה על קודקודה, ונחזיר לציבור הרבה יותר כסף. אצלנו, 80% מריבית בנק ישראל תישאר אצל הלקוח, ורק 20% בבנק. בנקים אחרים פועלים ההיפך". ‏

כיום, ריבית בנק ישראל - שהיא מחיר הכסף בעבור הבנקים - עומדת על 2.75%. הריבית התעריפית בפיקדונות לחודש שנותנים הבנקים למשקי הבית היא 0.4%-0.75%, כלומר 14%-27% מריבית בנק ישראל, בנק ירושלים מתחייב לתת ריבית של 2.2%, כלומר 80% מריבית בנק ישראל.

במסיבת עיתונאים שקיים הבנק הבוקר (ד'), יצא פז נגד "השיטה" של הבנקים, לתת את ריבית המינימום, ולהכריח את הלקוח להתמקח. "רוב הכסף יושב בפיקדון לשבוע, לחודש או לשלושה חודשים. אם אתה רוצה יותר, לך תתמקח בכל פעם מחדש. אצלנו, אין צורך להתמקח כל חודש. בבנק ירושלים יש לך הבטחה בשקיפות מלאה, לקבל תמיד לפחות 80% מריבית בנק ישראל", אמר פז.

במסיבת העיתונאים השתתף גם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. שטרום הביע תמיכה במהלך של הבנק, ואמר כי "בנק ירושלים לא יפסיד, אבל הלקוחות ירוויחו יותר. זה המשמעות של תחרות".

‎‎השקה מחדש

‏ ‎את כספי המפקידים ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, מעוניין בנק ירושלים לקבל באמצעות "המערכת הסגורה", שהשיק מחדש בחודשים האחרונים. מדובר במערכת, המאפשרת ללקוחות בנקים אחרים להפקיד בבנק ירושלים כספים בפיקדונות ותוכניות חיסכון, באמצעות אתר האינטרנט, וזאת בהעברה ישירה מחשבון הבנק שלהם. עד כה, מדווח פז על 100 אלף כניסות לאתר, וכמה אלפי לקוחות שהעבירו פיקדונות.

המערכת עובדת בצורה הבאה: הלקוח נכנס לאתר בנק ירושלים, או דרך באנר באינטרנט, ובוחר את המוצר שבו הוא מעוניין. לאחר מכן, הלקוח נותן את פרטיו ופרטי חשבון הבנק שלו, ומאשר את הסכם הפיקדון. בשלב הבא, הלקוח מקבל מספר חשבון בנק בבנק ירושלים, ומעביר לבנק שלו הוראה לבצע העברה בנקאית מחשבון העו"ש שלו לחשבונו שנפתח בבנק ירושלים. בדרך כלל, הבנק המעביר יגבה עמלה של 5-6 שקלים. בתום תקופת הפיקדון, וללא צורך בהוראה נוספת, הכסף חוזר לחשבון המעביר בבנק המקורי.

‏‏‎‎הרים את הכפפה

‎‎בנקאות קמעונאית נחשבת לתחום עם תחרות נמוכה, חסמי מעבר גבוהים ולקוחות חסרי יכולת מיקוח. הלקוחות במשקי הבית משלמים את הריביות הגבוהות ביותר על אשראי, ומקבלים את הריבית הנמוכה ביותר בפיקדונות. אחד החסמים, הוא חוסר היכולת של הלקוח לפתוח פיקדון בבנק שבו אין לו חשבון.

ב-2002 הוציא בנק ישראל את הוראת ניהול בנקאי תקין 417, שקבעה כי "לקוח יוכל להפקיד כספים בבנק, מבלי להיכנס לסניף, וללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, בתנאי שמדובר במערכת שבה מתקיימים תנאים המבטיחים החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש שממנו נמשכו, ללא כל הוראה נוספת".

הבנק היחיד שהרים את הכפפה היה בנק ירושלים, שפתח ב-2005 את ה"מערכת הסגורה". עם זאת, ההשקה דאז לא זכתה להצלחה רבה, עקב שילוב בין ממשק משתמש לא נוח ועמלות גבוהות, שגבו הבנקים שמהם הועבר הכסף. לפני חודשים ספורים שודרגה המערכת, עם ממשק משתמש ידידותי יותר, ובד בבד סכום המינימום להפקדה בוטל, וגם עמלות ההעברה הבנקאית קטנו. ‏‎‎‏

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות